מכתב (למעלה מ-11 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [סאטמר, תרצ"ד-תש"ד בקירוב].
מכתב ברכות לנישואין וברכות לחג הפסח, שנשלח לבן-דודו רבי יואל אשכנזי. נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם כותרת מודפסת: "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטומארע והגליל יע"א" [המכתב נכתב, כנראה, בתקופת רבנותו בסאטמר בין השנים תרצ"ד-תש"ד].
במכתב מברך האדמו"ר את קרובו, רבי יואל אשכנזי מטבריה, לרגל נישואי בתו לאה: "...היות כי ת"ל [תהלה לאל] הגיע יום כלולת בתו תחי' לאה, הנני לברכו בברכת מזלא טבא וגדיא יאה. השי"ת יהי' בעזרו שזיווגם יעלה יפה בשעטו"מ, כף מלא נחת, ויזכה לראות מהם דור ישרים יבורך ולשבוע רוב תענוג ונחת מהם ומכל צאצאיו ויו"ח [ויוצאי חלציו]. ואת חג המצות יחוג בכשרות ובדיצות כאשר עם לבבו וכלו"נ ידידו דושת"ה באה"ר [וכלב ונפש ידידו דורש שלום תפארתו הרמה, באהבה רבה] הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה.
נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם – עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
מקבל המכתב: רבי יואל אשכנזי (תרמ"ד-תש"ל), מחשובי חסידי סלונים בטבריה. בן דודו של האדמו"ר מסאטמר [הרבנית חנה טייטלבוים אמו של האדמו"ר היתה בתו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (מחבר ספר שו"ת מהר"י אשכנזי. מונקאטש, תרנ"ג), ואחיה רבי ברוך אשכנזי, היה אביו של רבי יואל אשכנזי]. שני בני הדודים נקראו בשם "יואל" על שם זקנם המשותף. במהלך השנים עמדו שניהם בקשר ידידות עמוקה, והתכתבו רבות זה עם זה. כשביקר האדמו"ר מסטמאר בארץ ישראל התארח אצל בן דודו שבטבריה, והיו משתעשעים יחדיו בשיחות מלאות עניין. רבי יואל זכה להסתופף בצעירותו אצל גדולי וזקני האדמו"רים, וכל דיבור והנהגה ששמע או ראה אצלם נחקקו בזכרונו החד. אדמו"רים, חסידים ואנשי מעשה היו באים לרבי יואל לשמוע מזכרונותיו. רבי יואל אשכנזי היה מפורסם בפקחות ושנינות ובחוש הומור נדיר, כשתדיר היו נראים העומדים סביבו מחייכים ושוחקים. מסורת טבריינית מייחסת לו את המהתלה של כתיבת הפתק הנודע, שבו כביכול רבי נחמן מברסלב כתב לרבי ישראל דב אודסער: "נ נח נחמ נחמן מאומן". שמועה זו אף מובאת מספר פעמים בכתבי מוהרא"ש שיק [=רבי אליעזר שלמה שיק], הכותב: "ר' יואל אשכנזי ז"ל הוא היה בן דוד של הרב הקדוש מסאטמאר זי"ע... היה איש שמח, וראה איך שרודפים את האברך ישראל בער אדסער ז"ל, ולכן הכניס לו פתק בליקוטי מוהר"ן שלו... הכל צחוק מכאיב שרצה ר' יואל אשכנזי ז"ל לשמח את האברך ר' ישראל בער אדעסער ז"ל... " (אשר בנחל, חלק עט, עמ' קטז).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. קרע בשולי הדף, ללא פגיעה בטקסט. חיזוק בהדבקת נייר דבק בגב הדף, באחד מקווי הקיפול.