שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. סדילקוב, ז'יטומיר, וורשא, טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטטין, בראדי ווילנא, תקפ"ו-תש"ט [1826-1949].
86 כרכים מתוך 20 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
● סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826. מהדורה שניה של שו"ע הרב. כרך אחד: ● אורח חיים חלק שני – הלכות שבת. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
● ז'יטומיר, דפוס השותפים חנינא ליפא ויהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרכ"ב [1861]. כרך אחד: ● חלק חושן משפט. חותמת: "מרדכי קויף מאהן". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יד, עמ' 104.
● ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ט [1969]. שלושה כרכים: ● כרך א – יורה דעה חלק רביעי. רישום: "לזכרון נשמת ר' ישראל ב"ר מתתיהו נפטר חי חשון תרפ"ט אומאן". ● כרך ב – חושן משפט. ● כרך ג – שאלות ותשובות. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יט, עמ' 114-117.
● ווארשא, דפוס דוד בן אריה ליב שקלאווער (חתן המדפיס רבי יוסף מייא), ת"ר 1840. שני כרכים: ● כרך א – יורה דעה ושו"ת. ● כרך ב – ליקוטים מחושן משפט. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ד, עמ' 68-79.
● [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. סט שלם בשבעה כרכים. חתימות, חותמות ורישומים בכרך ד: "שבתי אפרים באזון"; "הק' יחיאל צאקראהוו"; "הק' יחיאל נ"י צאקראהוו ב"ר ישראל סאקרה נ"י...". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
● טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני כרכים: ● כרך א – אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח). ● כרך ב – יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת. חותמת הגאון רבי "גרשון מענדל קאהן אב"ד דק"ק ערדא סענזשארץ והגליל". הגהות קצרות בשולי הדפים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
● טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859-1860. שלושה כרכים: ● כרך א – אורח חיים חלק ראשון. כרך ב – אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח). חותמות: "אלטער סימאן – סטראזא, בוקובינה". כרך ג – יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת. חותמת: רבי "נפתלי ב"ר יעקב מרדכי איילבוים נכד הצ' ר' קאפיל מלוקווע". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
● יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. ארבעה כרכים (ללא חלק ג של אורח חיים). בכרך ב חותמות: רבי "יעקב נפתלי וויינבערגער – ירושלים". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
● שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשישה כרכים. בכרך ג חתימות ורישומי בעלות: "ר' ישראל נ"י ליסנער"; "ברוך קאהן מלאדז"; "שייך לי לשמי ברוך בר"א קאהן"; "שייך להחסיד מו"ה ר' שמעון פרענקל פה לאדז". בכרך ג חותמות בית הכנסת "בית יוסף דחסידי אמשנוב" בתל אביב. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
● שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. בכרך א – רישום: "זה הש"ע שייך לבית החסידים דקאצק בירושלים הנשאר מהחסיד ר' ישראל אסתרס ז"ל מאסטראווע"; חותמות: "ישיבת תפארת מנחם ע"ש אדמו"ר". בכרך ב חותמות "בית הכנסת תפארת צבי תקון סופרים" בתל אביב. בכרך ה חותמות: "חברה תיקון ספרים מטריסקער שטיבל"; "תיקון ספרים מהשטיבל דהחסידים מטריסק בהרובשוב". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
● בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. סט שלם בחמשה כרכים. בכרך ב חותמת רבי "הלל יהוד' בהגה"צ מהרש"ז ז"צל וויינבערגער, קראסנא" [רבי הלל יהודה וויינברגר ב"ר שמואל זלמן וויינברגר אב"ד מארגערטין]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.
● יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חתימות: רבי "יוסף דוד גרינפעלד – פשעדבארז גאב. רדם". בכרך ג חותמות: "אגודת קהלות הקדש בפאלל ריווער מאס. הרב אברהם הלוי ליפשיץ". בכרך ה רישום בעלות: "הבחור --- בן שלמה נתן גאלדבערג פון זיראדאוו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
● ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ב-תרל"ג 1872. פורמט כיס. שני כרכים: ● כרך א (אורח חיים חלק ראשון – תרל"ב; ללא דף שער). ● כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – תרל"ג). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כ, עמ' 118-119.
● ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חותמות של רבי "שמואל נתן בוקאנץ אב"ד דהעלזינגפראס" [הלסינקי, פינלנד]; בכרך ה חותמות: ר' "אלכסנדר מאיר עהרליך"; "פתחיה גרינשטיין". רישום בעלות: "זה הספר שייך להחסיד המופלג מו"ה ר' פתחי' גרינשטיין בן המנוח החסיד המופלג הלמדן החשוב מוה"ר ישראל שמחה בונם משאש(?) ז"ל מווארשא בשער הברזיל". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
● "השלמה מן שולחן ערוך רז"ל, כוללת הסימנים קנה, קנו, תקעג, תקפא, תרנא, ותרע, שנחסרו בההוצאות הישנות...". ווארשא, תרל"ט 1879.
● ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חותמת: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל (עמ' 127-130).
● ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ד חותמות: "עזרא ווערצבערגער". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.
● ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133. [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "ראינו רק חלקים ג-ו" / "חלק א-ב לא ראינו"].
● ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו, עמ' 134-135.
● הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. חמישה כרכים (ללא חלק א). נדפס עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים בגרמניה לאחר השואה, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל – "מנחם שניאורסאהן, י"ט כסלו ה'תש"ח". לוח ה"פאקסימיליא" בסוף חלק ו' חסר ברובו. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.

סה"כ 86 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. ייתכן שחלקים אחדים חסרים מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.

ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה. ארבעה חלקים (בארבעה כרכים).
מהדורה שניה של ספר "לקוטי תורה" שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), והובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י לנבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמות הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה.

ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור". בספר מובאים "דרושים" שאמר אדמו"ר הזקן בעל התניא בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה, בז'יטומיר, תר"ח, על ידי שניים מבני ה"צמח צדק" – האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי.

בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
ארבעה חלקים בארבעה כרכים:
● חלק א (ויקרא): [4], ח; נד דף.
● חלק ב (במדבר): [1], צו דף.
● חלק ג (דברים): [2], ק דף.
● חלק ד (שיר השירים): [1], נא דף.

28.5-30 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב, חלק שני במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בחלק השני, עם פגיעות בטקסט. פגמים קלים. חותמות. כריכות חדשות, תואמות.

סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.
חלק ראשון עם פירוש המלות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפלין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המלות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי נכדי אדמו"ר הזקן בעל התניא – שניאור ב"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל. בראש חלק א' "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).

שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; צד דף. 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים (בדפים הראשונים של הכרך הראשון ובשני הדפים האחרונים בכרך השני, עקבות רטיבות וסימני עובש). סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרע חסר בשולי דף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה במסגרת, משוקם בהשלמת נייר (עם השלמה בצילום). רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.

"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.

שלושה חיבורים מאת גדולי החסידים של אדמו"רי חב"ד הראשונים. מהדורות ראשונות:
● ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, אגרות וליקוטים, מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [לבוב, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה. שני חלקים מתוך ארבעה (שני החלקים במדבר-דברים נדפסו בווארשא בשנת תרכ"ו).
שני חלקים בכרך אחד (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות, לקוטים – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף; [1], לה, [2], מה-קו דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים וקרעים (קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בשולי מספר דפים). חותמות. כריכה חדשה.

● ספר פלח הרמון, מאמרי חסידות על חומש בראשית ועל חנוכה, בדרך חסידות חב"ד, מאת המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (ר' הלל פאריטשער). ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, [תרמ"ז] 1887. מהדורה ראשונה. עם הסכמות שבעה מנכדי האדמו"ר ה"צמח צדק": בני המהר"ש מליובאוויטש – הרז"א ור' מנחם מענדל; בני המהרי"ל מקאפוסט – ה"מגן אבות" ורבי שמריה נח מבאברויסק; בני הרחש"ז מליאדי – המהרי"ד מליאדי וגיסו רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין; רבי מרדכי (בן ר' ברוך שלום) שניאורסון. כמו כן, בספר הסכמות כמה מחשובי רבני רוסיה, בהם הסכמת רבי אברהם דוד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש).
VIII עמ', [1], ב-קמ דף. 26 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים כהים בדף השער ובדפים ראשונים ואחרונים). בלאי וקרעים בשולי מספר דפים. חותמות "בית הכנסת סוחרים-חסידים, פעטרבורג". כריכה חדשה.

● ספר חנה אריאל – אמרות טהורות, מאת הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (ר' אייזיק הומלער). ברדיטשוב, דפוס "שעפטיל", [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. כולל ד' אמרות טהורות – מאמר השבת, מאמר הבדלה, מאמר הברכות ומאמר כללות התורה (וכן ליקוטים ודרושים שונים, ובהם ביאור ארוך לפרק ל"ג שבתניא, שאלות ותשובות, אגרות קודש, ועוד). בליקוט ובסידור הכתבים, ובעריכתם, הגהתם והבאתם לדפוס, נטלו חלק שלושה מחסידי חב"ד לאדמו"רי קאפוסט וליאדי – ר' יעקב יואל סארקין אב"ד קאראפ, ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ור' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").
[2], ב-עט; [1], ב-ה דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), תלמידו המובהק של האדמו"ר הזקן בעל התניא, ומהמקורבים אליו ביותר. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד-נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.

הרה"ג הרה"ח המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (תקנ"ה-תרכ"ד), מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בתחילת דרכו היה תלמיד בנגלה של האדמו"ר רבי אברהם דב אב"ד ז'יטומיר ואווריטש בעל "בת עין", ותלמידו בחסידות של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל. באמצע שנות התק"ע הגיע לידיו ספר התניא, על-ידו התוודע ל"דרך חסידות חב"ד" ונסע אל אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, "ומני אז לא מש מאהלו ולא זז מלחבב דבריו". בסביבות שנת ת"ר החל לכהן ברבנות העיר פאריטש, ובערך בשנת תרי"ב התמנה לרב הקהילה החסידית בבאברויסק. בהוראת אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק", ר' הלל היה נוסע בחודשים אב ואלול אל המושבות היהודיות שבפלך חרסון, "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות". במשך הזמן החל לנהוג בגינוני אדמו"רות ורבים שיחרו לפתחו, נעזרו בעצותיו ונושעו בתפילותיו. תלמידו רבי אברהם דוד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש) כותב עליו: "וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה' היה בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם, גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני". לאחר פטירתו נדפס ספרו "פלח הרמון", הכולל מאמרים ששמע מרבותיו, עם ביאורים משלו לדבריהם, וכן מאמרים משלו שמיוסדים על תורת רבותיו.

הרב החסיד הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (תק"ל-תרי"ז), מגדולי חסידי האדמו"ר הזקן, האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק", ומגדולי רבני דורו. העמיק בתורת רבותיו והוסיף ביאורים משלו. בספריו מובאים שמועות ויסודות שקיבל מפי רבו בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים. בסביבות שנת תקס"ה התמנה לרב בהומיל, בה כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה. לאחר פטירת רבו האדמו"ר האמצעי בקשו רבים מחסידי חב"ד להכתיר את ר' אייזיק לרבם, וכמעט שנענה להם וכבר לבש בגדי לבן, אלא שבסוף מיאן לקבל את עול ההנהגה, והתקשר לאדמו"ר בעל ה"צמח צדק".