Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
- (-) Remove ספרים, filter ספרים,
- ספרים (36) Apply ספרים filter
- and (36) Apply and filter
- book (36) Apply book filter
- וכרזות (30) Apply וכרזות filter
- ישראל (30) Apply ישראל filter
- וארץ (21) Apply וארץ filter
- ירושלים (21) Apply ירושלים filter
- חוברות (21) Apply חוברות filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- booklet (21) Apply booklet filter
- books, (21) Apply books, filter
- eretz (21) Apply eretz filter
- in (21) Apply in filter
- israel (21) Apply israel filter
- jerusalem (21) Apply jerusalem filter
- poster (21) Apply poster filter
- print (21) Apply print filter
- וציונות (9) Apply וציונות filter
- השכלה (9) Apply השכלה filter
- ישראל, (9) Apply ישראל, filter
- פולמוס (9) Apply פולמוס filter
- וקהילות (9) Apply וקהילות filter
- חסידות (9) Apply חסידות filter
- broadsid (9) Apply broadsid filter
- chassidut (9) Apply chassidut filter
- communiti (9) Apply communiti filter
- communities, (9) Apply communities, filter
- haskalah (9) Apply haskalah filter
- jewish (9) Apply jewish filter
- polem (9) Apply polem filter
- zionism (9) Apply zionism filter
- הגהות (6) Apply הגהות filter
- והקדשות (6) Apply והקדשות filter
- וחותמות (6) Apply וחותמות filter
- וחותמות, (6) Apply וחותמות, filter
- חתימות (6) Apply חתימות filter
- מיוחסים (6) Apply מיוחסים filter
- עותקים (6) Apply עותקים filter
- copi (6) Apply copi filter
- dedic (6) Apply dedic filter
- gloss (6) Apply gloss filter
- import (6) Apply import filter
- signatur (6) Apply signatur filter
- stamp (6) Apply stamp filter
- stamps, (6) Apply stamps, filter
אוסף גדול של ספרים שונים, עם חתימות וחותמות מרבני הונגריה, מתקופות שונות:
● שו"ת הרשב"א. ווין, דפוס אנטאן שמיד, תקע"ב [1812]. חתימה וחותמות של רבי "חיים דוב גראס, במו"ה בנימין צבי הי"ו" [הגאון ממונקאטש רבי חיים דוב גראס (נפטר תרצ"ח). כיהן כרב בפעטריוא, ובסוף ימיו ראש ישיבה ומו"צ במונקאטש, מנאמני ביתו של בעל ה"מנחת אלעזר"].
● ספר לחם ושמלה, על הלכות נדה טבילה ומקוואות, מאת רבי שלמה גנצפריד. לבוב, דפוס צבי הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה. חותמות רבי "ישעי' שנעעבאלג... דומ"צ בעיר דעש והגליל" [חתנו בזיוו"ר של האדמו"ר רבי שלום אייכנשטיין מזידיטשוב; לאחר השואה אב"ד בני-ראם].
● שו"ת מהרשד"ם, חלק חושן משפט, מאת רבי שמואל די מדינה. לבוב, דפוס M. F. Poremba., [תרכ"ב] 1862. חותמת רבי "ליב פריעדמאן, דיין דק"ק פרעסבורג" [תרכ"ג-תרע"ט; בעל "שו"ת הריב"ד". דיין בפרשבורג משנת תרנ"ג, ומשנת תרס"ח ראב"ד פרשבורג].
● שו"ת אמרי אש, חלק שני על אבן העזר וחושן משפט, מאת רבי מאיר אייזנשטט אב"ד אונגוואר – המהר"ם א"ש. אונגוואר, דפוס Carl Jaeger, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה. חתימה וחותמות רבי "עקיבה יהוסף בן יחיאל, עה"ק ירושלם תבב"א" [רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ז-תרפ"ב), בעל "לב העברי", חתן רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייה. הקים אגודות שונות למען יישוב הארץ, בהם חברת "מחזירי עטרה ליושנה"].
● ספר כסא רחמים, על מסכתות קטנות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. אונגוואר, דפוס Karl Jaeggers Wittwe, [תרכ"ח] 1868. חותמת רבי "שבתי שעפטיל הלוי הורוויץ דומו"צ בקליעא" [הגאון רבי שבתי שעפטיל הלוי מרגליות אב"ד קעסטהאלי משנת תקפ"ח, ולאחר מכן בסעטשין (אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ג', עמ' 948; אישים בתשובות חת"ס, עמ' שסד) ב"ר גרשון מטרנופול, תלמיד רבי יהושע העשיל באב"ד מטרנופול, בעל "ספר יהושע"]; רישום בעלות נוסף בחתימת רבי "מאיר --- בהרב מוהר"י ז"ל".
● ספר האשכול, מאת רבינו אברהם בר יצחק, עם פירוש נחל אשכול מאת רבי צבי בנימין אויערבך, חלקים א-ג. האלברשטאדט, דפוס H. Meyer, תרכ"ח-תרכ"ט [1867-1869]. רישומי בעלות וחותמות של רבי "יהודא יואל דייטש" [תר"כ-תרע"ט; תלמיד ה"ייטב לב" בסיגט, ובהמשך מו"ץ ואב"ד גאניטש (מרמרוש)].
● ספר עצי לבונה, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי ניסן אהרונסון. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תר"ל 1870. חתימה וחותמות רבי "שלום אברהם אטלאס, אבדק"ק עלשאווא והגליל יצ"ו" [נפטר תרצ"ה; כיהן ברבנות ביעלשאווא ובנאדי-רעצע (הונגריה), גאון למדן ובקי נפלא, עמד בקשרי שו"ת עם גאוני דורו].
● ספר מנחת ישראל ואמונת ישראל, מאת רבי ישראל נתן אלטר ברוקשטיין. לבוב, דפוס U. W. Salat et J. M. Nik, [תרל"ט] 1879. חותמות "הרב חיים ארי' ליב כהנא, דומ"ץ מעיר טעמעשוואר רומניה" [לאחר השואה, מרבני יפו וראש ישיבת "מאמר מרדכי" נדבורנא]. רישום בעלות: "אני הקטן שלום כהנא".
● ספר תיו יהושע, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי יהושע בריסקין. קראקא, דפוס יוסף פישער ושאול דייטשער, תרמ"ב 1882. חותמת רבי "ישראל מאיר גליק" דיין ומורה צדק ורב דחברת ש"ס בקעזמארק, סלובקיה [תרכ"ח-תש"ב), בעחמ"ס "אמרי ישראל" (מונקאטש, תרצ"ט); בן הגאון רבי יצחק גליק ראב"ד סענטפעטער בעמח"ס "חינוך בית יצחק"].
● ספר כלי חמדה, על התורה, מאת רבי משולם יששכר הלוי הורוויץ אב"ד סטאניסלאב. פרעמישלא, דפוס השותפים זופניק קנאללער עט האמערשמידט, תרמ"ה 1884. מהדורה יחידה. חתימה וחותמות של רבי "חיים זלמן ווייסבערג בהרה"צ מהרי"ד סופר נ"י מק"ק מיהאליוויטץ יע"א בעה"ק ירושלם תוב"א".
● ספר גבורי ישראל, על התורה וחמש מגילות, מאת רבי ישראל ניימאן (באנהייט). פרעמישלא, דפוס זופניק קנאללער עט האממערשמידט, תרמ"ט [1889]. חותמות "חברא ש"ס דקהל היראים בודאפעסט". חתימת רבי "פנחס זעליג הכהן שווארטץ" [כנראה רבי פנחס זליג הכהן שוורץ ממאד, בעל "גבעת פנחס" ו"שם הגדולים מארץ הגר"; תרל"ז-נספה בשואה תש"ד, בן הגאון רבי נפתלי שוורץ אב"ד מאד, בעל "בית נפתלי"].
● ספר תקון שלמה, על שבתות וימים טובים, עם ספר שמלת בנימין, על שב שמעתתא, מאת רבי בנימין שלמה זלמן שפיצר. ווין, דפוס Moses Hirschler, [תרנ"ב] 1892. מהדורה יחידה. בראש השער הקדשה קצוצה בכתב-יד וחתימת רבי יוסף וועבר [כנראה אחד מבניו של הרב מאדא, רבי מרדכי אליעזר וועבר מגדולי תלמידי ה"דברי חיים" מצאנז]; חותמות רבי "משה אליעזר דאנאטה, אב"ד דק"ק עיר חדש והגליל יע"א" [רבי משה אליעזר דונט (תרנ"ח–נספה בשואה ת"ש), כיהן כרב בטפלשטיין, בעיר חדש ובפרשבורג, בעל "אהל משה" ושו"ת "דיבורי אמת"].
● ספר תורת אליהו, חידושים על מסכת פסחים, מאת רבי אליהו לייכטאג. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ג 1893. חותמת רבי "יקותיאל ליכטענשטיין בהגאה"צ מהרי"ל שליט"א" אב"ד ניראטשאד ובאלקאני [תרמ"ג-נספה בשואה תש"ד; תלמיד ה"ערוגת הבושם" בחוסט, ורבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף].
● ספר פני יהושע, על מסכתות ברכות, שבת ופסחים. ווילנא, דפוס ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ומנחם מענדיל שריפטזעטצער, תרנ"ח 1898. רישום בעלות בחתימת וחותמת רבי "גדלי' לעאנארוויטש, אב"ד דק"ק קעמעטשע והגליל" [בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי אב"ד קעמעטשע, בעל "פרשת מרדכי" ו"דרשות מרדכי"].
● ספר שפתי חכמים, על מסכת ברכות, מאת רבי אברהם אבא הערצל. פרעסבורג, דפוס אברהם ן' דוד אלקלעי, תרנ"ט [1899]. חותמת של רבי "אברהם אשר זעליג שטיין בהרב הצדיק מו"ה משה זצ"ל, רב דקהל סעקעלי אודווארהעלי והגליל", והקדשה עצמית (משנת תר"ס) בכתב-ידו וחתימתו: "קבלתי הספר... מהרב הגדול הבעהמ"ח... אברהם אשר זעליגשטיין".
● ספר תולדת יצחק, דרושי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע (סְבַליאַבָה) ומונקאטש, חלק שני (ויקרא-דברים). מ. סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן, תרס"ד [1904]. חתימת רבי "ראובן חיים קליין אבדק"ק סנינא" [תרמ"ד- נספה בשואה תש"ב; חתן רבי ישעיה'לה מקרסטיר, אב"ד ור"מ בסנינה, מחבר שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה].
● שו"ת כרם שלמה, "שאילת רב לתלמיד – לחדודי", מאת רבי שלמה האס. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ו 1906. חותמות של רבי "אברהם מ"ש פראנקל" [תר"כ-תרצ"ז; תלמיד ה"שבט סופר" ומשנת תרס"ה ראש הלשכה האורתודוכסית הארצית בבודפשט]. חותמת "חברא ש"ס דקהלת יראים בודאפעסט".
● ספר לקוטי שושנים, על פרי מגדים הלכות בשר בחלב, מאת רבי אהרן כץ. מונקאטש, דפוס השותפים קאהן עט פריעד, [תרע"ד 1914]. חותמות של רבי משה רייך אב"ד מעדיאש [תר"ל-תש"ה, החת"ס ותלמידיו עמ' תרא; בן רבי קאפל רייך רבה של בודפשט, ותלמיד ה"קדושת יום טוב" אב"ד סיגעט].
● שו"ת מילי דאבות, מרבנים שונים, בהוצאת רבי שמואל שלזינגר. בארדיאב, דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ, [תרפ"ה 1925]. רישומי בעלות וחתימות של "הב'[חור] זכרי' הלוי פאללאק מק"ק אוהעל יצ"ו", לימים אב"ד אראסי (נאג'-אורוסי Nagyoroszi, צפון-הונגריה). חתנו וממלא מקומו של רבי יצחק לורנץ אב"ד אראסי. בשואה הוגלה למשך יותר משנה למחנות מעצר ולאוקראינה, ולאחר מכן שב להונגריה וקבע מקום מגוריו בעיר הסמוכה באלאש-יארמוט (Balassagyarmat). נספה באושוויץ בשנת תש"ד.
● ספר כנסת ישראל, על פרקי אבות, עם מדרש שמואל מאת רבי שמואל אוזידו, מאת המאסף רבי ישראל גולדמן, חלק שני – פרק שני. סעאיני (ס. וואראהל), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ה [1925]. חותמת של רבי אברהם שמואל בנימין סופר [בעל ה"חשב סופר" (תרס"ב-תשכ"ב), בנו בכורו של רבי עקיבא סופר בעל ה"דעת סופר", כיהן כר"מ בישיבה בפרשבורג משנת תרפ"ה והיה ממלא מקומו הקבוע של אביו ברבנות העיר. הקים יחד עם אביו את ישיבת "פרשבורג" בירושלים].
● ספר פרי קודש הלולים (זידיטשוב), פירוש על פרי עץ חיים, מאת רבי צבי הירש מזידיטשוב. ארשיווא, דפוס משה יודא גלאנץ, תרפ"ח 1928. חתימה וחותמת של רבי מנחם מענדיל גאלדענבערג מסוואליווע.
● ספר כבוד שבת, על מסכת אבות, עם משלים ודברי מוסר, מאת רבי יצחק מאיר הכהן שוורץ. מ' סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובנו, תרפ"ה [1925]. חותמת של רבי "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [תרכ"ד-תרצ"ח; מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה].
22 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
"מלוכת שאול, המלך הראשון, על ישורן", מחזה בן שש מערכות, מאת יוסף האפרתי מטרופלוביץ. לבוב (למברג), דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, תק"פ 1820.
יוסף האפרתי מטרופלוביץ (1770-1804), היה משורר ומחזאי עברי מדור תלמידי משה מנדלסון. "מלוכת שאול" היא יצירתו המפורסמת ביותר, המציגה עיבוד דרמטי לירי של ספר שמואל א'. המחזה ראה אור לראשונה בוינה, בשנת 1794, ומאז נדפס פעמים רבות במהלך המאה ה-19, ואף תורגם ליידיש.
חתימה בדף השער: "בנימן נידערהאפהיים".
רבי בנימין נידרהופהיים (תק"ע-תרמ"ה), סוחר ותלמיד חכם מופלג, ומוהל מומחה מפורסם (7, 110 תינוקות נימולו על ידו!). מחשובי קהילת פרנקפורט דמיין בתקופת הרש"ר הירש (אף זכה שהרש"ר הירש נקבר לידו). מחבר "דיני מילה" – חיבור שנדפס בתוך "ספר הברית" מאת רבי משה בריק (פפד"מ, תר"א). בביתו התקיים "מנין" שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר מפפד"מ, רבו של ה"חתם סופר".
בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ובשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של חתן-חתנו רבי בנימין נידרהופהיים, שם התקיים עד תקופת השואה, ונודע בשם "נידרהופהיימשע שול". לרבי בנימין היתה ספרייה פרטית גדולה, שכללה גם כתבי-יד נדירים.
[10], ב-פב, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. קונטרסים ראשונים וכריכה מנותקים חלקית מיתר הספר. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.2151.
אוסף גדול ומגוון של קרוב לשש-מאות שערי ספרים וחלקי ספרים, שנדפסו באירופה, ארץ ישראל וארצות שונות. רובם המוחלט של הספרים מדפוסי שנות הת"ק והת"ר [המאה ה-19/20 בקירוב]. בחלק מהספרים חותמות וחתימות רבנים ותלמידי-חכמים.
האוסף כולל: שערים, שערים מאויירים ודפי קדם-שער מאויירים רבים, לספרי תפילה ומחזורים (כולל אוסף מגוון של דפי ה"תפלות לשלום המלכות"), תורה נביאים וכתובים, מוסר ודרוש, קבלה וחסידות, הלכה וחידושים, ועוד. חלק מהספרים נדירים במיוחד, ונציין בודדים מתוך רבים: שער ספר "לשון חכמים", תפילות שחיבר ה"בן איש חי", חלק ראשון שנדפס בחייו, ירושלים תרס"ה; שער תלמוד ירושלמי מסכת יבמות עם פירוש חשק שלמה מאת שלמה יהודה ליב פרידלנדר (זייפן הירושלמי קדשים); שער מעטפת נדיר לספר "תפארת שלמה" ראדומסק, פיעטרקוב, תר"נ; ועוד.
בין היתר ניתן למנות שערי ספרים עם חתימות והקדשות: רבי שלמה צבי שיק אב"ד קארצאג (הקדשה על ספרו "שו"ת רשב"ן"); רבי נתן נטע באיארסקי אב"ד שטראסעליא (הקדשה מעבר לשער של ספרו "נטע שעשועים" ווילנא, תרס"א); רבי מנחם צבי ראזנבורג; רבי "אליעזר הלוי פערענס בהרב אורי ז"ל"; "הצעיר יצחק באדהב הי"ו ס"ט"; ועוד.
חותמות בעלות ישנות: רבי "גדלי' שמעלקעס אב"ד דק' פרעמישלא"; "רבי מנחם צבי ראזענבורג חופפ"ק סילאדי נאדיפאלו והגליל"; רבי "משה קליין דיין דק"ק צעלים יצ"ו"; רבי "ישראל מנחם ברוין, אב"ד דק"ק ברעזאוויטץ זליפיאן יצ"ו"; "הק' יצחק זלמן גינסבערגער הרב דבהמ"ד תורת חיים בודאפעסט"; רבי יעקב שלום קליין אב"ד האלמין"; רבי זבולון באריט אב"ד פלונגיאן; רבי "שלמה אביגדור ראבינאוויטש, בהגאון מו"ה מאיר... אב"ד דק"ק סופראסלא"; רבי "אהרן מענדיל בר"נ הכהן אב"ד ומ"צ קיירה מצרים תרנ"ז"; רבי "אלטר וואגשהאל חופ"ק לאנצהוט... כעת חופ"ק אנטוורפען..."; רבי "אלי' ראם בירזער שו"ב בירושלם"; רבי "טודרוס יוקל טיקטין, רב דאנשי קאלוואריא שיקאגא"; רבי "אלי' אהרן בהג"ר מרדכי אורי' זצ"ל מילייקאווסקי, חונה פה גראייעווא"; רבי "יחזקאל ראטטער" מקלוזש (קלויזנבורג); רבי "שמחה בינם הלוי אפטאווסקי, מ"מ בק"ק לאדז"; רבי "ברוך בענדיט הכהן רובין" נכד רבי הילל ל"ש מקולומייא; רבי "דוד מאזיווצקי רב בארגנטינה"; רבי "אליהו אליעזר מישקובסקי רב דכפר חסידים"; "עקד ישיבת חכמי לובלין"; ועוד רבנים רבים.
למעלה מ-600 פריטי נייר (רובם שערי ספרים). גודל ומצב משתנה.
ספר עבודת הקודש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, עם ספר "לדוד אמת" ו"תורת השלמים" (דף שער מיוחד לספר "לדוד אמת"). ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ד 1844]. המהדורה השניה שנדפסה בירושלים של ספר "עבודת הקודש".
הטבעת שם בעלים בחזית הכריכה: "הצעיר יהושע ש"ט אלגראנאטי ס"ט".
רישום בכתב-יד בדף השער. חתימות במספר דפים נוספים: "בכור יצחק אלגראנאטי".
[1], ק; מד; י דף. חסרים: דף השער הראשון (המאוייר בתחריט עץ), ושני דפים אחרונים (יא-יב). דף סח נכרך שלא במקומו, לאחר דף סה. 14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש בשולי מספר דפים. דף אחרון מנותק, ומספר דפים רופפים. כריכת עור מקורית, מעוטרת בעיטורים מוזהבים נאים. בלאי ופגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 24, 25.
פריט 280 "גזירת עירין" / "קורא בצדק" / "בהמ"ד הרשב"י" – שלשה כרוזים שנדפסו בירושלים, שנות התר"מ-תר"נ
שלושה כרוזים בענייני ארץ ישראל, שנדפסו בירושלים במאה ה-19, בשנים תרמ"ט-תרנ"א בקירוב:
1. "גזירת עירין – פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט 1889].
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאליסטוק, ועוד רבנים – נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
[1] דף, מודפס משני צידיו. 40X24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשוליים.
אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראה: קטלוג "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).
2. "בהמ"ד הרשב"י" – דף מודפס, "פזמון נאה מאת המקובל... שמעון בן לביא זצ"ל, שהיה רב והרביץ תורה בטריפולי". ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ט [1889].
כולל הפזמון "בר יוחאי נמשחת אשריך..." מאת רבי שמעון בן לביא, והפזמון "בר יוחאי כנהורא דשמשא" מאת רבי דוד די מדינה. בראש הדף איור (תחריט), של "בהמ"ד הרשב"י – בית המדרש על ציון התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי..." [בקדמת האיור קבר התנא רבי יוחנן הסנדלר עם עמוד ההדלקה שהיה על גביו, בימינו נשבר ראש העמוד].
[1] דף. 40X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
ש' הלוי, מס' 641.
3. "קורא בצדק" – מכתב רבי שמואל סלנט וראשי כוללות האשכנזים פרושים וחסידים, אודות יחידים וארגונים, חלקם מתחזים, המשיגים את גבול קופת רבי מאיר בעל הנס. ירושלים, שבט תרנ"א [1891].
במכתב פונים ראשי הכוללים לנדיבי עם בבקשת צדקה לאור המצב הקשה השורר ביישוב. הם מזהירים על תופעה לפיה "כוללים וחברות פרטיות, או משפחות פרטיות, וגם יחידים פרטים, שכולם נתמכים מבית הועד הזה... ושולחים לעצמם שלוחים ומכתבים ומכנים למעשיהם שם צדקה גדולה... ומזכירים שמות כל הכוללים... והכל בעוה"ר לסמא את העינים, ולנצל את הקופות של רמבעה"נ ולתפוש תמימי דרך בערמה, ה' יכפר". משום כך הם מבקשים "לבל הניח את השלוחים והבקשות ההם לבצע מעשיהם...", וכן "למהר בשילוח כל כסף נדבות רמבעה"נ באופן שיגיע לידינו לא יאוחר מתחלת ניסן והי' להכנת מצה ולחלוקת קמחא דפסחא...". על המכתב חותמים (מודפס) "ראשי ומנהלי כל הכוללות אשכנזים פרושים וחסידים". תחת החתימות, שתי שורות מאת רבי שמואל סלנט: "גם אנכי דור"ש אחינו היקרים ומברכם בכל לב ומבקשם וחוזר ומבקשם לשום לב אל כל הדברים...". מתחת המכתב חותמת הכוללים.
[1] דף, מודפס מצדו האחד. 29X46 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.
כרוז מודפס, "מבשר טוב משמיע שלום!" – הודעה על הכתרת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר ה"יש"א ברכה". ירושלים, ללא שם מדפיס, שבט תרנ"ג 1893. עברית וצרפתית.
המילים "מבשר טוב משמיע שלום!" נדפסה בראש הדף בדיו זהובה. מתחתיה מופיעה הודעה בשני טורים, בעברית ובצרפתית, על הכתרתו של רבי יעקב שאול אלישר לראשון לציון בארץ ישראל, ביום ט"ו בשבט, בבית הכנסת הגדול המיוחס לרבן יוחנן בן זכאי.. ההודעה חתומה בחותם כוללות ועד הספרדים בירושלים.
הגאון רבי יעקב שאול אלישר (תקע"ז-תרס"ו), המכונה "יש"א ברכה", היה "הראשון לציון" רב ראשי ואב בית הדין בירושלים. אביו נפטר בילדותו, ואמו נשאה בשנית לרבי בנימין מרדכי נבון, נכדו של רבי יונה נבון מחבר השו"ת "נחפה בכסף", אשר העניק לו את הכינוי "ישא ברכה". רבי בנימין מרדכי, שהוציא לאור בירושלים את חלקו השני של הספר "נחפה בכסף", מזכיר בהקדמתו לספר את בנו חורגו ה"ישא ברכה" כמי שהגיה את הספר, והוא מכביר במעלותיו הכבירות.
[1] דף, 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. קרעים קטנים בסימני הקיפול ובשולי הדף.
"בחרו לכם אנשים!" – שלוש רשימות מודפסות של אנשים בעלי אזרחות עות'מאנית, משלושה כוללים בירושלים, מתוכם תיבחר הנציגות שתייצג בפני השלטונות את האינטרסים של כל "כולל", בעניין הבחירות ל"חכם באשי" [שנערכו בעקבות המחלוקת על מינוי רב ראשי ("חכם באשי") שפרצה לאחר פטירתו של הרב יעקב שאול אלישר – ה"יש"א ברכה", בשנת תרס"ו]. ירושלים, [תרס"ו-תרס"ט (1906-1909) בקירוב]:
"רשימת העותמנים מכולל רייסין", עם 68 שמות.
"רשימת העותמנים מכולל פינסק", עם 98 שמות.
"רשימת העותמנים מכולל קארלין", עם 44 שמות.
[3] דף. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף גדול של ספרי קבלה, מוסר וחסידות שנדפסו בירושלים ובארץ ישראל, המאה ה-20:
● ספר נוצר חסד, מאת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק אייזיק יהודא יחיאל סאפרין. ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, תרע"ב [1912].
● ספר אמרי יא"י, דרושים מאת רבי אברהם יוסף יעקב גילרנטר [בן האדמו"ר רבי ישראל דוב גלרנטר בעל "רביד הזהב", תלמיד "החוזה מלובלין"]. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרע"ג 1913].
● ספר פאר לישרים, מכתבי רבי ישראל רוזין ומכתבי האדמו"ר רבי רפאל מבערשיד, מאת יצחק דוד הלוי רויזינשטיין. ירושלים, דפוס ר"ש הלוי צוקערמאן, [תרפ"א 1921].
● ספר כתר היהודי, מחידושי היהודי הקדוש מפרשיסחא ובניו, עם ביאור כליל תפארת מנכדו האדמו"ר רבי אריה מרדכי רבינוביץ (רבה של בני ברק). ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", תרפ"ט [1929].
● ספר בית שלמה, חלק ראשון, דרשות מאת רבי שלמה אב"ד פינטשוף. ירושלים, דפוס ר"ש צוקרמן, תרפ"ו [1926].
● ספר דובב שפתי ישנים, מספד על האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלז, מאת רבי נחום אתרוג מרבני צפת. ירושלים, דפוס י. א. ווייס, [תרפ"ז 1927].
● ספר שועת הארי, מאת רבי אריה ליבוש ליפשיץ האדמו"ר מאפטא. ירושלים, דפוס "ציון", תרפ"ו [1926].
● ספר מנחת יהודה, על התנהגות האדם, חלק א, מאת רבי יהודה סטריזאווער. ירושלים, דפוס "העברי" של י. ורקר, תרפ"ז [1927].
● ספר אוצרות חיים, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי ושותפיו, [תרס"ז 1907].
● ספר הליקוטים, חלק שני משער הפסוקים, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס "האחים ליפשיטץ", תרע"ג [1913].
● ספר הדרת זקנים, זוהר אדרא רבא ואדרא זוטא. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרע"ג [1913].
● ספר עץ החיים, מהאר"י ז"ל, עם פירושי פנים מאירות ופנים מסבירות, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג [לימים, בעל "הסולם"]. חלק ראשון. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרפ"ז [1927].
● ספר תלמוד עשר הספירות מהאר"י ז"ל, עם ביאורי אור פנימי והסתכלות פנימי, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג [לימים, בעל "הסולם"]. ירושלים, דפוס חורב, תרצ"ז [1937]. מהדורת סטנסיל. חותמות של "חיים צבי ב"ר ישעי' משה ז"ל הנקרא אלטער ניימאן".
● ספר אשרי האיש, איסור התחברות לרשעים, מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, דפוס "ברסלב", [תרפ"ז 1927].
● ספר ישב רוחו, ביאור תיקון אלמנה לרש"ש, מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלים", [תרצ"א 1931].
● ספר עמודי ארזים, מוסר ותוכחות בעניינים שונים, מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, דפוס "המערב", [תרצ"ב 1932].
● ספר משנת חכמים, מתורת האדמו"ר רבי אהרן הגדול ואדמו"רי קרלין, מאת רבי אברהם אלימלך שפירא מגראדזיסק-קוז'ניץ. ירושלים, דפוס הר"ר שניאור זלמן גרוסמן, תרצ"ד [1934].
● ספר נתיבות שלום, מאמרים על ספר בראשית, מאת האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא מדרוהוביטש (בן האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש). ירושלים, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ח [1928].
● ספר אבקת רוכל, מאת רבינו יהודה בן הרא"ש. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלם", תרצ"א [1931].
● ספר רכב על דבר אמת, חידושים על מקוואות ועוד, מאת רבי יצחק דוד וינקלר. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקרמן, תרפ"ו [1926].
● ספר מימי הירדן, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס "מוריה" מ. ש. עץ הדר (שעהנבוים), תרפ"ה [1925].
● ספר מכלל מציון, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס "ברסלב", תרפ"ו [1926]. חותמות "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר אבני המקום, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס "מוריה" עץ הדר, תרפ"ו [1926]. חותמות "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר מאורי אליהו, מאת רבי אליהו ממזריטש ובניו, בהוצאת נכדם רבי נח ב"ר יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס יהודה וירושלים, תרצ"ב [1932]. חותמת "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר מטע אהלים, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס יהודה וירושלים, תרצ"ד [1934]. חותמות "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר בנין הדביר, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס יהודה וירושלים, תרצ"ד [1934].
● ספר אמרי אהרן, מאת רבי אהרן בן רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס שרגא וינפלד, תש"ב [1942].
● ספר גלילות חן, מאת רבי נח גד וויינטראב. ירושלים, דפוס הרב הרשקוביץ, תש"י [1950]. לא כרוך.
● ספר ברכת חן, מאת רבי נח גד וויינטראב. ירושלים, דפוס הרב הרשקוביץ, תש"י [1950]. לא כרוך.
● ספר שארית יעקב, על התורה, מאת רבי יעקב ישראל רבינוביץ האדמו"ר מחרסון-קנטיקוזבה. תל אביב, דפוס "בצלאל" – הרב י. לויצקי, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
● ספר רמתים צופים, פירוש על תנא דבי אליהו, מאת רבי שמואל משינווא. [ירושלים, לוין אפשתין, תרצ"ז 1937. דפוס צילום של מהדורת וורשא תרמ"א].
● ספר רזין טמירין – ליקוטי מנחם, מאת רבי מנחם מענכין ליפשיץ מאהליווער. ירושלים, דפוס "חורב", תרצ"ז [1937].
● ספר ההסתלקות, סדרי סילוקן של צדיקים, מאת רבי בנימין מינץ. תל אביב, הוצאת "כתובים", תר"ץ [1930]. עם איורים מאת נחום גוטמן.
● ספר בית שלום, חידושים על התורה, מאת רבי אייזיק שלום לעווינגער. ירושלים, דפוס "חורב", תש"ח [1948].
● ספר שאגת אריה, מאת רבי יודא אריה לווינגר בעל "ארחות חיים", תלמיד החתם סופר. ירושלים, דפוס צבי מאשקאוויטש, [תשי"ב 1952].
● ספר נפלאות חדשות, מאת רבי נח ליפשיץ. ירושלים, דפוס קצבורג, [תש"ז 1947].
● ספר אור הנפלאות, מהאדמו"ר רבי יעקב יצחק מלובלין, בהוצאת רבי משה מנחם וואלדען. ירושלים, דפוס הרשקוביץ, [תשי"ד 1953].
● ספר מליץ יושר, סיפורים ואמרות מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. [ירושלים], הוצאת בני ישראל, [תש"כ 1960].
37 ספרים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי בענייני קופות צדקה של ארץ ישראל ופולמוס בענייני מוסדות ציבור:
● חוברת גבול עולם, להגיד ליעקב דבר חק ומשפט, מכתבים שונים בעניין קופות רבי מאיר בעל הנס. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ג [1903].
● תקנות כולל אונגארן. פרשבורג, [דפוס זלמן ליכטענפעלד], תרס"ג [1903].
● שומרי החומות, קובץ מכתבים על צדקות ארץ ישראל. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרע"ג [1913].
● ספר החשבון הרביעי, לקופת המלוה אוצר החסד קרן שמואל. ירושלים, דפוס סלומון, [תר"פ 1920].
4 ספרים. גודל ומצב משתנים.
אוסף של חוברות "שמש צדקה – ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרס"ג-תרפ"ג [1903-1923]. שש חוברות בשלושה כרכים.
יומני דו"ח "בית הועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו". החוברות הופיעו על פי רוב פעם או פעמיים בשנה.
לפנינו חוברות:
● כד-כה (תרס"ג-תרס"ד).
● כח-כט (תרס"ז-תרס"ט).
● לד-לה (תרע"ג-תרע"ה); לו-מ (תרע"ה-תרע"ט); מא-מב (תר"פ-תרפ"א); מג-מד (תרפ"ב-תרפ"ג).
הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).
6 חוברות ב-3 כרכים. כריכות חדשות. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.
אוסף כרוזים בענייני מוסדות ציבור בירושלים, קריאות לעזרה ומגביות, תקנות ופולמוסים. ירושלים, שנות התר"ס-הת"ש בקירוב:
● "קריאי מועד, קריאה לעזרה למועד חג המצות!", מכתבים בעברית, יידיש ואנגלית, מטעם "בית ועד הכללי דכוללות האשכנזים פעה"ק ירושלם תובב"א", ", עם חתימות הממונים, ובראשם רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, עם מכתב רבי שמואל סלנט. [ירושלים, ללא שם דפוס, אחרי תרס"ה 1905 בקירוב].
● "לתקופת השנה", קריאה לעזרה לעניי ירושלים, מכתבים מטעם "בית ועד הכללי כנסת ישראל", עם חתימות הממונים, ומכתב רבי חיים ברלין. [ירושלים, ללא שם דפוס, תרס"ט-תרע"ב בקירוב 1909-1912 בקירוב
● "קול קורא לעזרת קמחא דפסחא", מכתבים בעברית וביידיש, מטעם "בית ועד הכללי כנסת ישראל... דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא ת"ו", עם חתימות הממונים, ומכתב רבי חיים ברלין. לשנת תרע"א. [ירושלים, ללא שם דפוס] שבט, תרע"א [1911].
● "קול קורא לעזרת קמחא דפסחא", ביידיש ובאנגלית, מטעם "בית ועד הכללי כנסת ישראל... דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא ת"ו". [ירושלים, ללא שם דפוס], אדר א' תרע"ג [1913].
● "קול קורא לעזרה על חג המצות!", מכתבים ליהודי ארצות הברית, בעברית וביידיש, בחותמת "ועד הכללי כנסת ישראל ליהודים אשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א", עם חתימות הממונים. [ירושלים], דפוס שעהנבוים את ווייס, [שנות התר"ע 1910 בקירוב].
● "קריאי מועד, קריאה ובקשת עזרה לקמחא דפסחא", מכתבים בעברית וביידיש, מטעם "ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"נ בעה"ק ירושלם תוב"א", עם מכתב רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, ללא שם דפוס, שבט תר"פ [1920].
● "להצלת התורה בירושלם", החלטה להקמת "קופה להחזקת התורה בירושלם". [ירושלים], דפוס עניו בהנהלת א. ח. ברנשטין, תרצ"ד [1934].
● "קול קורא מציון וירושלם!", בקשה דחופה לתמיכה ב"בית מושב זקנים וזקנות המאוחד בירושלם ת"ו", בעברית וביידיש, עם חותמת המוסד. [ירושלים, ללא שם דפוס, תרע"א 1911 בקירוב].
● קריאה מטעם "אוצר החסד קרן שמואל", על שם רבי שמואל סלאנט, ליסוד קרן צדקה על סך מאה אלף דולר, שתוקדש לעזרה ליהודים העולים לארץ ישראל, ביידיש, בתוספת מכתב בעברית מאת הראי"ה קוק. ירושלים, ללא שם דפוס, [שנות התר"צ 1930 בקירוב].
● "קול קורא לעזרה", בעברית, יידיש ואנגלית, לטובת "כולל ישוב ארץ ישראל, ירושלים, חברון, צפת טבריא ת"ו, בעה"ק ירושלים ת"ו". [ירושלים, ללא שם דפוס, שנות התר"פ-תר"צ 1920-1930 בקירוב].
● מכתבי אזהרה מאת רבי יוסף חיים זוננפלד והראי"ה קוק, שלא לעשות שינוי או הפסקה של התרומות לקופות ארץ ישראל. כל מכתב מופיע בעברית וביידיש, ומעבר לדף באנגלית (4 עמודים על דף אחד כפול). ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"א [1931].
● "אגרא דתעניתא לטובת יהודי רוסיא", מטעם "ועד העזרה ליהודי רוסיא, ירושלם". [ירושלים], דפוס סלומון, ללא תאריך.
● "ושמרת את החוקה הזאת למועדה!", קריאה מאת רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בעד מנהג קמחא דפסחא בירושלים. ירושלים, דפוס האומן, תרצ"ז [1936].
● "כרוז מאת הרבנים הגאונים אדירי התורה בעי"ק", להצלת חכמי הישיבות, מאת רבי אליהו קלצקין ורבי אבא יעקב הכהן ברוכוב. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"פ בקירוב].
● "יושב ירושלם!", "כרוז אל הקהל מאת ועד העזרה לנגועי המאורעות באר"י", מטעם "ועד העזרה לנגועי המאורעות באר"י". [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ בקירוב].
● "אחינו בני ישראל" – קריאה לקמחא דפסחא, מאת "המועצה הדתית לקהלת ירושלים, ועדת קמחא דפסחא", ו"הרבנות הראשית לא"י". ירושלים, דפוס יחיאל ורקר, תש"ב [1942].
● "לחם ותבשיל לנצרכים" – קריאה מאת "ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"ן זיע"א לכוללות האשכנזים בעה"ק ת"ו". [ירושלים], דפוס סלומון, תרצ"ח [1938].
● "זכרו מרחוק את ה' וירושלם תעלה על לבבכם" – מכתב שליחות לענייני צדקה, בעברית, לאדינו וצרפתית, מאת "הועד הכללי לעדת הספרדים בעיה"ק ירושלם תובב"א". ירושלים, ללא שם דפוס, [שנות התר"צ 1930 בקירוב].
● "ארזי הלבנון אדירי התורה, בני הישיבה הגדולה תורת חיים" – קריאה למחאה נגד אי צדק בחלוקת כספי החלוקה לבני הישיבה. [ירושלים], דפוס "יהודה וירושלים", תרצ"א [1931].
● "מחאה מאת הנהלת הישיבה הק' אהל משה", אודות פרסום על הצגת תיאטרון לטובת ישיבת אוהל משה. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ בקירוב].
● "תקנות קרן קיימת", ביידיש, מטעם "כולל שומרי החומות המאוחד" לעדת אונגארן. [ירושלים, ללא שם דפוס, שנות התר"ע-תר"פ בקירוב].
● "העתק תקנות הכולל הנשלחו [!] להנהלת הכולל", מטעם כולל שומרי החומות. [ירושלים], דפוס "מוריה" מ. ש. עץ-הדר (שינבום) ובנו, [תרפ"ז בקירוב].
● "שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך!" – מכתב המשלחת מטעם הנהגת "כולל שומרי החומות" בחו"ל, בחתימת רבי פישל סופר זוסמאן ראב"ד בפעסט, ורבי משה יודא האאס מקאשויא, עם תקנות ואזהרות על הזהירות בכספי ציבור ועוד. ירושלים, דפוס מוריה מ. ש. ש., תרפ"ז [1927].
● "מודעה לבני כולל גאליציע מבני עשרים ומעלה", לבחירות להנהלת הכולל. [ירושלים], דפוס "יהודה וירושלם", חותמת המדביק: "שותפות הסולל, ירושלים, מס ההדבקה שלם" [אלול תרצ"ב ספטמבר 1932].
● "היכא דמי מחאה" – מכתב מחאה נגד ר' אברהם פיש מנהל כולל וורשא-פולין, מאת "המפקח על הנהגת כולל ווארשא פולין" ו"בני כולל ווארשא פולין" בירושלים. [ירושלים, ללא שם דפוס, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
● "בחירות לועד חדש של קופת רמבעה"נ כולל פולין ורשא", מאת "הועד הזמני בצרוף ועדת הבחירות". ירושלים, דפוס קלישר, תש"א [1941].
● "למי הצדק ולמי הרשע? ירא הקהל וישפוט! – גלוי דעת מאת אגודת אחים אנשי אמריקה בירושלים", בפולמוס על חלקת "אנשי אמריקה" בבית הקברות בהר הזיתים. ירושלים, דפוס קלישר, [שנות התר"צ בקירוב]. חותמת "אגודת אחים אנשי אמריקה, בעה"ק ירושלם תוב"א, נוסדה בשנת תרפ"ח".
● "ברור דברים וגלוי דעת", בעניין מצוקות מקום וכספים של בית החולים ביקור חולים. ירושלים, דפוס סלומון, חותמת המדביק: "שותפות הסולל, ירושלים, מס ההדבקה שלם" [תרצ"ב דצמבר 1931].
● "שבת של בקור חולים, לטובת בתי החולים הצבורים בקור חולים הוספיטל", קריאה לשבת "בקור חולים", מאת "גבאי בתי החולים הנז' ומנהליהם". ירושלים, דפוס סלומון, ללא תאריך.
● "תמכו בזקן בתי החולים בא"י, בית החולים 'בקור חולים הוספיטל' בירושלם", הכרזה על שבת מגבית כללית. ירושלים, דפוס סלומון, [שנות הת"ש 1940 בקירוב].
● "בירור ודעת תורה", נגד "התאחדות בני ירושלם העתיקה", מאת בתי הדין של קהילות ספרדים, אשכנזים, פרושים וחסידים בירושלים. ירושלים, דפוס י. ורקר, תש"א [1941].
● "מפעל הצלה", לטובת תושבי ירושלים- כרוז מטעם "ועד למפעל הצלה" ובתוספת דברים מאת מהרי"ץ דושינסקיא. [ירושלים], דפוס יחיאל ורקר, [שנות הת"ש 1940 בקירוב].
32 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים בקלסר גדול.
שבעה כרוזים מודפסים – פולמוסים בארה"ב על איסוף קופות ארץ ישראל, וכרוזים מהפולמוס של "כולל אמריקה" ו"ועד הכללי כנסת ישראל". [ארה"ב וירושלים, בין השנים תרמ"ט-תרפ"ב]. עברית ויידיש.
פולמוס "כולל אמריקה":
1. "איין עפענטליכער פראטעסט, אונד איין ערענסטער אויפרוף" [מחאה פומבית וקול קורא חמור], קריאה כנגד אנשי "כולל אמריקה – תפארת ירושלים", ותמיכה בראשי "ועד הכללי כנסת ישראל"; חתומה ע"י כמה מחשובי רבני ארה"ב: "הרב הכולל" רבי יעקב יוסף אב"ד ניו יורק, רבי חיים יעקב ווידרביץ רבה לשעבר של מוסקבה ורב עדת חסידי חב"ד בארה"ב, רבי הלל הכהן קליין נשיא כולל "שומרי החומות" ורב קהילת "אוהב צדק" בניו יורק, רבי שמואל צבי הלוי וויין – הרב מוויז'אן, אב"ד "בית דין הגדול" בניו יורק, ועוד. [ניו יורק, תרנ"ו 1896]. יידיש.
2. מכתב מודפס וחתום בחתימת-יד שנים מגבאי קופות רמב"ן בעיר לויעל מאס. (לוול, מסצ'וסטס), אל רבי שמואל סלנט ומנהלי "ועד הכללי כנסת ישראל" בירושלים – הסכמה לחידוש הפשרה בין ראשי "ועד הכללי כנסת ישראל" לראשי "כולל אמריקה", על חלוקת כספי הצדקה שנגבו באמריקה. לוול (Lowell, מסצ'וסטס), [שבט] תרס"ו [1906]. עברית.
3. "פסק דין – הנעשה באספת אגדת הרבנים ביום ט"ז מנ"א תרפ"ב בלאנג ברענטש", שמונה סעיפים המסדירים את חלוקת כספי הצדקה בין ראשי "ועד הכללי כנסת ישראל" וראשי "כולל אמריקה" באמריקה; חתום בידי שמונה מחשובי רבני ארה"ב. לונג בראנץ' (Long Branch), ניו ג'רזי, תרפ"ב [1922]. יידיש ועברית (עמודה מול עמודה).
רקע – "כולל אמריקה" נוסד בשנת תרנ"ו (1896), כדי לתמוך בעניים מבני אמריקה שבאו לארץ ישראל ולא זכו לקבל "חלוקה" מה"כוללים" הוותיקים. ייסודו של ה"כולל" עורר מחלוקות רבות בעיה"ק ירושלים, עקב החשש כי יגרום לחורבנו של "ועד הכללי", אשר רוב הכנסותיו באו ממגביות באמריקה. רבי שמואל סלאנט פרסם באותה שנה "קול קורא", אשר נשלח לכל תפוצות הגולה, בו הכריז "כי חורבן הועד הכללי חורבן הישוב כולו הוא", ועמו יצאו ראשי הכוללים השונים כנגד הקמת הכולל החדש. לעומת זאת המהרי"ל דיסקין תמך בייסודו של ה"כולל" ואף עמד בראשותו. בשלהי שנת תרנ"ז פרסם המהרי"ל דיסקין את איגרתו, בה הוא כותב "בהסכמתי נעשה כולל אמעריקע". בשנת תרס"א הגיעו להסכם מסודר ביזמת הגאון הרידב"ז מסלוצק, ובו הכרה בזכותם של "כולל אמריקה" לנהל מגביות נפרדות, בתנאים מסוימים.
פולמוסי קופות ארץ ישראל:
4. "קשט דברי אמת" – כרוז מודפס, ובו מכתב רבני ירושלים המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט, המבקשים לקבוע באנגליה ובאמריקה קופות צדקה חדשים לטובת מוסדות "עץ חיים", "בקור חולים האספיטאל" ובית היתומים לתורה ולמלאכה בירושלים, מלבד קופות רמב"ן הישנות. ירושלים, [דפוס י"מ סלומון], א' אייר תרמ"ט [1889]. עברית.
ש' הלוי, מס' 677.
5. "גזירת עירין – פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט בערך 1889]. עברית.
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלוז'ין, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מווארשא, רבי משה זאב מביאליסטוק, ועוד רבנים – נגד שינוי היעוד של כספי הצדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס", שנועדו לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוולוז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה". נכתב כנראה בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מדורות קודמים, שאסרו בשעתם "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ", שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לשום מטרה אחרת, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
הכרוז אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים".
6. "ווערטהער פריינד, צו דיא הייליגע לאנד!", קול קורא מודפס מטעם "ועד הכללי כנסת ישראל", קריאה לתרום לטובת פליטים יהודים מרוסיה, בחתימת רבני וראשי "ועד הכללי", ועם מכתב-הסכמה מאת רבני ירושלים רבי שמואל סלנט ורבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת). ירושלים, שבט תרס"ה [1905]. יידיש ועברית.
7. "אויפרוף אנ דיא ברידער אונד שוועסטערן ילידי אונגארן – קול קורא אל יוצאי הונגריה בארה"ב לשלוח את תרומותיהם ישירות אל אחיהם יוצאי הונגריה בירושלים, ולא באמצעות ועד ההצלה "סענטראל רעליעף" (relief fund) האמריקנית; חתום בידי רבי הלל הכהן קליין נשיא כולל "שומרי החומות" ורב קהילת "אוהב צדק" בניו יורק (נדפס על נייר מכתבים רשמי שלו). ניו יורק, תרע"ה [1914]. יידיש.
שבעה כרוזים: גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
מרבית הכרוזים אינם מופיעים ב-OCLC או בספריה הלאומית.