גלוית דואר עם מכתב קצר בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר. [ליקווד, תשרי תשט"ז 1955].
ברכה לשנה טובה: "גמר חתימה טובה, לשנת חיים ושלו'[ם], מברך אהרן קטלר". נשלח לניו יורק אל רבי אברהם יהושע טברסקי, שהתגורר במנהטן.

הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר גרודז'נסקי ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-ג'רזי (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".

גלויית דואר. 7.5X14 ס"מ. מצב טוב.

אוסף מגוון של מכתבים מארה"ב וממדינות שונות. שנות התר"פ-התש"י בקירוב:

● מכתב (על גבי כרטיס ביקור), מאת רבי יוסף אליהו הנקין, מנהל "עזרת תורה" בניו יורק, אל רבי אפרים עפשטיין. ניו יורק, אדר א' תרצ"ה [1935].

● מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק רייצער, אב"ד זיטל, אל רבי מאירים ברניקר. זיטל, אייר תרצ"ו 1936.

● מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב קנטרוביץ, אב"ד אוזידא, שאצקי וטרנטין בארה"ב, אל רבי מאירים ברניקר. בלמר (ניו ג'רזי), תרצ"ט [1939].

● מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי אליעזר הרכבי (תרל"ג-תרצ"ד), רב בפרוזוב. פורוזוב, [תרפ"ב] 1922.

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב גלר, רב "קהל עדת ישראל". יוסטון (טקסס), ערב חנוכה תרפ"ט [1928].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף דובער אשטראחאן, רב בית הכנסת "בית יצחק" בשיקגו, אל רבני ישיבת "תורת חיים". שיקגו, תרצ"ד [1933].

● מכתב (על גבי גלויה) בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל אפרים טיקטין, אל רבי מאירים ברניקר, בעניין כתיבת ערכו ותמונתו עבור אנציקלופדיה לתולדות הרבנים אותה הוא עורך [לבסוף לא יצאה]. ניו יורק, תש"ט [1949].

● שני מכתבים (על גבי גלויות), מאת רבי יצחק איזנר, אל רבי מאירים ברניקר, בעניין בנו [מיכל?] הנמצא אצלם לעתים. [אאוגסבורג, תשט"ו 1955].

● מכתב ארוך אל הרש"ז רייכמן בחתימת הרב "מאיר בלא"א אליעזר שארף חופ"ק בכרמ' נדז'.", [ארה"ב], תש"א [1941].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודא חשסמן, "רב דקאנג. עטרת ישראל אנשי טיקטין" בשיקגו, אל מנהל ישיבת "תורת חיים" בירושלים. שיקגו, [תש"א 1941?].

● חמישה מכתבים בכתב-ידו וחתימותיו של רבי שלמה זלמן קרעווסקי אב"ד אלענטאון, אל מוסדות "עץ חיים" בירושלים. אלנטאון (פנסילבניה), תש"ג-תש"ד [1943-1944].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל הלוי לעווין, רב בהמלטון, אל מוסדות תלמוד תורה וגמ"ח בירושלים. המלטון (קנדה), תש"ד [1944].

● מכתב ביידיש מאת "קאנגרעגיישאן בית יעקב אנשי ספרד" בחתימת המנהל מ. קריטשמאר. צ'לסי (מסצ'וסטס), [תשי"א] 1951.

● מכתב בחתימת יהושע השל פרבשטיין, בשם "הסתדרות המזרחי בפולין", אל "אגודת הרבנים האורתודוכסים דארצות הברית וקנדא", בעניין שיתוף פעולה של היהדות החרדית לשם בנין הארץ. ורשה, תרפ"ב [1922].

● מכתב מאת "המרכז הבסרבי של הסתדרות המזרחי" בקישינב, אל רבני ומנהלי "אגודת הרבנים אורתדכסים דארצות הברית וקנדה", בעניין הצטרפות לקונגרס היהודי העולמי. קישינב, תרפ"ב [1922].

● מכתב מאת אהרן רבינוף, בעל חנות כל-בו. בוסטון, [תרפ"ט 1929?].

● שני מכתבים, בחתימות רבי יעקב באדד, רב ושו"ב דעדת ישראל באוסלו. אוסלו, [תרצ"ז-תרצ"ח] 1937[-1938].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי דוד גרשון לייט, "רב דמייפעלטאן פארק", אל רבני ומנהלי ישיבת עץ חיים בירושלים. ניו יורק, תרצ"ט [1939].

● מכתב מאת "אגודת נשים מחזיקי תורה", אל ישיבת תורת חיים. [שיקגו?], תשרי תרצ"ט [1938].

● מכתב ביידיש אל מוסדות "עץ חיים", מאת הנדיבה אסתר רייכיל פערילמוטער. ללא ציון מקום ותאריך.

● מאמר ארוך באנגלית, מאת רבי אברהם צבי רבינוביץ. לידס (אנגליה), ללא תאריך. המאמר קטוע, מתחיל עמ' 4 ומסתיים עמ' 18, ללא עמ' 6 ו-14.

27 פריטים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול של מכתבים וכתבי-יד מארכיון רבי יצחק מייזל (חתן בעל ה"יפה עינים" רבי אריה ליב יעלין) ובנו רבי שלום שכנא מייזל, הכולל מכתבי רבנים ומכתבים משפחתיים. כתבי-יד של חידושי תורה. רשימות שונות ועוד. [בלרוס, ליטא ופולין, וארץ ישראל. שנות התר"מ עד שנות הת"ש בקירוב].

האוסף כולל:
● מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי ברוך עין, שנשלח אל בן דודו רבי יצחק מייזל. על-גבי המכתב רישומים בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק מייזל. [הגאון רבי ברוך עין מאמדור, נולד בשנת ת"ר, התייתם בנעוריו והתחנך בבית דודו רבי דוד מייזל, שהיה למורו ורבו המובהק].
● רשימות חידושי תורה בכתב ידו של רבי יצחק מייזל.
● דף שני עמודים בכתיבה צפופה – מכותב לא-מזוהה, עם חידושים על שולחן ערוך חושן משפט, מסימן רס"ד עד סימן שי"ז.
● מכתבים אל רבי יצחק מייזל מאת רבנים וקרובי משפחה, בהם מכתב רבי ישראל טראפ. סוויסלאץ, תרמ"ג [1883]; מכתב אל רבי יצחק מייזל מאת גיסו רבי אברהם אהרן היילפרין, שערשוב; מכתב מאת רבי משה ראבינאוויץ; קטע ממכתב בדברי תורה, חתום "מיכל דוד מייזל" [כנראה בנו הגדול של רבי יצחק מייזל, שנפטר בקיצור ימים. ראה: רבי אריה ליב יעלין וחיבורו יפה עינים, עמ' 20]; גיסו רבי יעקב יעלין, מסטיסלאוו, תרע"ג [1913]; ומכתבים נוספים אל רבי יצחק מייזל ובני משפחתו.
● מכתבים רבים בכתב ידם וחתימתם של חמיו [של רבי יצחק מייזל בזיווגו השני] רבי צבי הירש יפה מבריסק, חמותו מרת חוה יפה, בנם רבי ישראל יפה וקרובי משפחה אחרים.
● מכתבים רבים אל רבי שלום שכנא מייזיל, בהם מכתבים מחתנו רבי חיים ברנשטיין ובתו מרת מלכה, ומכתב מרבי שלום שכנא מייזל, ועוד ניירת שונה.

הגאון רבי יצחק מייזל (נפטר תר"פ), תלמיד חכם מופלג, מורההוראה ודיין בעיר ביאליסטוק. בן רבי דוד מייזל (קרוב-משפחה של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'). בזיווגו הראשון היה חתן הגאון הנודע רבי אריה ליב יעלין בעל "יפה עינים", ולאחר פטירת אשתו חיה שרה מלכה בשנת תרמ"ד בקירוב, נשא את הרבנית פריידל – בתו של רבי צבי הירש יפה מבריסק (תרי"ג-תרפ"ז; תלמיד-חכם ידוע מנכבדי קהילת בריסק, בנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי. מקורב לרבני העיר בעל "בית הלוי" ובנו הגר"ח).

בנו רבי שלום שכנא מייזל (תר"מ בערך-תשכ"ז), מראשי המורים בתלמוד תורה "תחכמוני" בביאליסטוק, עלה לירושלים בשנות התר"צ, ואף בה עסק בחינוך והוראה. רבי חיים ברנשטיין (תרס"ה-תשל"ב), חתנו של רבי שלום שכנא, היה ראש ישיבת "תורת ירושלים" לצעירים (אחיו של רבי משה ברנשטיין ראש ישיבת קמניץ).

למעלה מ-40 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. חלקם מעט פגומים.

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק וועליטשקער מסטניסלב. סטניסלב (איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה), [תר"צ 1930].
נשלח לארה"ב אל חתנו האדמו"ר רבי מאיר לייפער מקליבלנד. במכתב מודה רבי יצחק מאיר וועליטשקר לחתנו מקרב לב על המעות ששלח לו, ודורש בשלומו. כמו כן הוא מספר לו על המצב הקשה והדחקות הגדולה שבעירו. המכתב מסתיים בברכות חמות לחתנו: "השי"ת ירים קרן מזלך, ויהי' לך נשיאת חן בעיני או"א [אלקים ואדם], כנפשך ונפש ונפש חותנך ידידך דוש"ת באהבה... ויקבל חג כשר ושמח...".

האדמו"ר מסטניסלב רבי יצחק וועליטשקער-אשכנזי (נספה בשואה, הושענא רבה תש"ב, תשרי 1941). בנו של רבי יעקב צבי הירש ווליטשקער, וחתנו של האדמו"ר רבי אנשל אשכנזי מאלעסק בעיר סטניסלב. בשנת תר"נ עלה לארץ-ישראל עם משפחתו והתגורר בעיר העתיקה. מסופר כי במשך שהותו בירושלים, מעולם לא החסיר תפילת מנחה ליד הכותל המערבי. בשנת תרנ"ז נתבקש לחזור לסטניסלב כדי למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מאלעסק. בניו הם רבי יואל ווליטשקער-אשכנזי אב"ד טערעסיף, ורבי אלכסנדר חיים אשכנזי.

גלויה, 10.5x15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול.