מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרה"ק רבי מנשה הורביץ מריישא וליז'נסק. ליז'נסק, "ב' אמור כ"ז למב"י" [למנין בני ישראל – י"ב באייר]. שנות התר"צ בקירוב [כפי הנראה בחודש אייר תרצ"ו או תרצ"ט 1936/1939].
נשלח ל"רבני הנגיד החסיד המושלם הנדיב המפורסים כש"ת מו"ה ישראל מייער נ"י". במכתב הוא מודה לו על עזרתו בעניינים שונים (כמו מאמציו לשלוח לו "פעיפערס" – כנראה ניירות הגירה לארה"ב). הוא כותב על דבריו של הרב מייער שכתב לו שהוא מבטיח "שאצליח בשם [=בארה"ב] בפרנסה בכבוד, באשר שאני רבי מפורסים", והוא מגיב על כך בענווה רבה: "כשאני לעצמי איני יודע מזה, ואפשר יהי' עוד חסרון מצדי שאין ביכולתי ללכת בדרכי האדמו"רים הגדולים שעלו שמה [=בארה"ב] למעלה ראש וד"ל, אך יהי' מה שיהי' השי"ת יודע ועד שאין אני מבקש גדולות... יען שמורגל אני בהנהגות ורצוניות של אבותי הקדושים...".

האדמו"ר מוסיף לספר על תוכניותיו עקב האנטישמיות הגואה, לעזוב את המקום ולהגר לארץ אחרת: "...ואך עתה בעוונותינו המרובים אשר נהפך הגלגל עלינו כמעט בכל העולם ובפרט במדינותינו אשר כל יום ויום קללתו מרובה מחבירו בכל עיר ועיר ובכל מקום מושב היהודים חיינו תלוים מנגד... וגם אני בעצמי הי' לי פחד גדול בליל ש"ק... נפל עלינו כמה וכמה אבנים גדולות אשר זרקו אנשי בליעל אינם יהודים ח"ו ושברו כמה חלונות והי'[ו] לנו נסים גדולים... ורק זאת הוא הסיבה אשר מביא אותי להחלטה הזאת להמלט מכאן למדינתכם...".

הרה"ק רבי מנשה הורביץ (בערך תר"מ-נספה בשואה תש"ב בקירוב), בן הרה"ק רבי צבי הירש אב"ד רוזוודוב (נפטר חשוון תרע"ט), וחתן הרה"ק רבי יהושע שפירא מבלוז'וב בעל ה"קרן יהושע" (תרכ"ב-תרצ"ב). משנת תרע"ט מילא את מקום אביו ברבנות רוזוודוב, ובהמשך עבר לרישא. בשנת תר"ץ עקר לליזנסק, שם פתח קלויז גדול. נודע במאור פניו לכל אדם ובתפילותיו שהיו ברגש רב. עם כניסת הנאצים עבר ללבוב, ושם נספה עם משפחתו (אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב, עמ' 268-269).

[1] דף (כתוב משני צדיו). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.