Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
- (-) Remove ספרים, filter ספרים,
- (-) Remove print filter print
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- וארץ (21) Apply וארץ filter
- וכרזות (21) Apply וכרזות filter
- חוברות (21) Apply חוברות filter
- ירושלים (21) Apply ירושלים filter
- ישראל (21) Apply ישראל filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- book (21) Apply book filter
- booklet (21) Apply booklet filter
- books, (21) Apply books, filter
- eretz (21) Apply eretz filter
- israel (21) Apply israel filter
- jerusalem (21) Apply jerusalem filter
- poster (21) Apply poster filter
ספר עבודת הקודש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, עם ספר "לדוד אמת" ו"תורת השלמים" (דף שער מיוחד לספר "לדוד אמת"). ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ד 1844]. המהדורה השניה שנדפסה בירושלים של ספר "עבודת הקודש".
הטבעת שם בעלים בחזית הכריכה: "הצעיר יהושע ש"ט אלגראנאטי ס"ט".
רישום בכתב-יד בדף השער. חתימות במספר דפים נוספים: "בכור יצחק אלגראנאטי".
[1], ק; מד; י דף. חסרים: דף השער הראשון (המאוייר בתחריט עץ), ושני דפים אחרונים (יא-יב). דף סח נכרך שלא במקומו, לאחר דף סה. 14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש בשולי מספר דפים. דף אחרון מנותק, ומספר דפים רופפים. כריכת עור מקורית, מעוטרת בעיטורים מוזהבים נאים. בלאי ופגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 24, 25.
פריט 280 "גזירת עירין" / "קורא בצדק" / "בהמ"ד הרשב"י" – שלשה כרוזים שנדפסו בירושלים, שנות התר"מ-תר"נ
שלושה כרוזים בענייני ארץ ישראל, שנדפסו בירושלים במאה ה-19, בשנים תרמ"ט-תרנ"א בקירוב:
1. "גזירת עירין – פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט 1889].
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאליסטוק, ועוד רבנים – נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
[1] דף, מודפס משני צידיו. 40X24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשוליים.
אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראה: קטלוג "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).
2. "בהמ"ד הרשב"י" – דף מודפס, "פזמון נאה מאת המקובל... שמעון בן לביא זצ"ל, שהיה רב והרביץ תורה בטריפולי". ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ט [1889].
כולל הפזמון "בר יוחאי נמשחת אשריך..." מאת רבי שמעון בן לביא, והפזמון "בר יוחאי כנהורא דשמשא" מאת רבי דוד די מדינה. בראש הדף איור (תחריט), של "בהמ"ד הרשב"י – בית המדרש על ציון התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי..." [בקדמת האיור קבר התנא רבי יוחנן הסנדלר עם עמוד ההדלקה שהיה על גביו, בימינו נשבר ראש העמוד].
[1] דף. 40X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
ש' הלוי, מס' 641.
3. "קורא בצדק" – מכתב רבי שמואל סלנט וראשי כוללות האשכנזים פרושים וחסידים, אודות יחידים וארגונים, חלקם מתחזים, המשיגים את גבול קופת רבי מאיר בעל הנס. ירושלים, שבט תרנ"א [1891].
במכתב פונים ראשי הכוללים לנדיבי עם בבקשת צדקה לאור המצב הקשה השורר ביישוב. הם מזהירים על תופעה לפיה "כוללים וחברות פרטיות, או משפחות פרטיות, וגם יחידים פרטים, שכולם נתמכים מבית הועד הזה... ושולחים לעצמם שלוחים ומכתבים ומכנים למעשיהם שם צדקה גדולה... ומזכירים שמות כל הכוללים... והכל בעוה"ר לסמא את העינים, ולנצל את הקופות של רמבעה"נ ולתפוש תמימי דרך בערמה, ה' יכפר". משום כך הם מבקשים "לבל הניח את השלוחים והבקשות ההם לבצע מעשיהם...", וכן "למהר בשילוח כל כסף נדבות רמבעה"נ באופן שיגיע לידינו לא יאוחר מתחלת ניסן והי' להכנת מצה ולחלוקת קמחא דפסחא...". על המכתב חותמים (מודפס) "ראשי ומנהלי כל הכוללות אשכנזים פרושים וחסידים". תחת החתימות, שתי שורות מאת רבי שמואל סלנט: "גם אנכי דור"ש אחינו היקרים ומברכם בכל לב ומבקשם וחוזר ומבקשם לשום לב אל כל הדברים...". מתחת המכתב חותמת הכוללים.
[1] דף, מודפס מצדו האחד. 29X46 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.
כרוז מודפס, "מבשר טוב משמיע שלום!" – הודעה על הכתרת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר ה"יש"א ברכה". ירושלים, ללא שם מדפיס, שבט תרנ"ג 1893. עברית וצרפתית.
המילים "מבשר טוב משמיע שלום!" נדפסה בראש הדף בדיו זהובה. מתחתיה מופיעה הודעה בשני טורים, בעברית ובצרפתית, על הכתרתו של רבי יעקב שאול אלישר לראשון לציון בארץ ישראל, ביום ט"ו בשבט, בבית הכנסת הגדול המיוחס לרבן יוחנן בן זכאי.. ההודעה חתומה בחותם כוללות ועד הספרדים בירושלים.
הגאון רבי יעקב שאול אלישר (תקע"ז-תרס"ו), המכונה "יש"א ברכה", היה "הראשון לציון" רב ראשי ואב בית הדין בירושלים. אביו נפטר בילדותו, ואמו נשאה בשנית לרבי בנימין מרדכי נבון, נכדו של רבי יונה נבון מחבר השו"ת "נחפה בכסף", אשר העניק לו את הכינוי "ישא ברכה". רבי בנימין מרדכי, שהוציא לאור בירושלים את חלקו השני של הספר "נחפה בכסף", מזכיר בהקדמתו לספר את בנו חורגו ה"ישא ברכה" כמי שהגיה את הספר, והוא מכביר במעלותיו הכבירות.
[1] דף, 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. קרעים קטנים בסימני הקיפול ובשולי הדף.
"בחרו לכם אנשים!" – שלוש רשימות מודפסות של אנשים בעלי אזרחות עות'מאנית, משלושה כוללים בירושלים, מתוכם תיבחר הנציגות שתייצג בפני השלטונות את האינטרסים של כל "כולל", בעניין הבחירות ל"חכם באשי" [שנערכו בעקבות המחלוקת על מינוי רב ראשי ("חכם באשי") שפרצה לאחר פטירתו של הרב יעקב שאול אלישר – ה"יש"א ברכה", בשנת תרס"ו]. ירושלים, [תרס"ו-תרס"ט (1906-1909) בקירוב]:
"רשימת העותמנים מכולל רייסין", עם 68 שמות.
"רשימת העותמנים מכולל פינסק", עם 98 שמות.
"רשימת העותמנים מכולל קארלין", עם 44 שמות.
[3] דף. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף גדול של ספרי קבלה, מוסר וחסידות שנדפסו בירושלים ובארץ ישראל, המאה ה-20:
● ספר נוצר חסד, מאת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק אייזיק יהודא יחיאל סאפרין. ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, תרע"ב [1912].
● ספר אמרי יא"י, דרושים מאת רבי אברהם יוסף יעקב גילרנטר [בן האדמו"ר רבי ישראל דוב גלרנטר בעל "רביד הזהב", תלמיד "החוזה מלובלין"]. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרע"ג 1913].
● ספר פאר לישרים, מכתבי רבי ישראל רוזין ומכתבי האדמו"ר רבי רפאל מבערשיד, מאת יצחק דוד הלוי רויזינשטיין. ירושלים, דפוס ר"ש הלוי צוקערמאן, [תרפ"א 1921].
● ספר כתר היהודי, מחידושי היהודי הקדוש מפרשיסחא ובניו, עם ביאור כליל תפארת מנכדו האדמו"ר רבי אריה מרדכי רבינוביץ (רבה של בני ברק). ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", תרפ"ט [1929].
● ספר בית שלמה, חלק ראשון, דרשות מאת רבי שלמה אב"ד פינטשוף. ירושלים, דפוס ר"ש צוקרמן, תרפ"ו [1926].
● ספר דובב שפתי ישנים, מספד על האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלז, מאת רבי נחום אתרוג מרבני צפת. ירושלים, דפוס י. א. ווייס, [תרפ"ז 1927].
● ספר שועת הארי, מאת רבי אריה ליבוש ליפשיץ האדמו"ר מאפטא. ירושלים, דפוס "ציון", תרפ"ו [1926].
● ספר מנחת יהודה, על התנהגות האדם, חלק א, מאת רבי יהודה סטריזאווער. ירושלים, דפוס "העברי" של י. ורקר, תרפ"ז [1927].
● ספר אוצרות חיים, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי ושותפיו, [תרס"ז 1907].
● ספר הליקוטים, חלק שני משער הפסוקים, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס "האחים ליפשיטץ", תרע"ג [1913].
● ספר הדרת זקנים, זוהר אדרא רבא ואדרא זוטא. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרע"ג [1913].
● ספר עץ החיים, מהאר"י ז"ל, עם פירושי פנים מאירות ופנים מסבירות, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג [לימים, בעל "הסולם"]. חלק ראשון. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרפ"ז [1927].
● ספר תלמוד עשר הספירות מהאר"י ז"ל, עם ביאורי אור פנימי והסתכלות פנימי, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג [לימים, בעל "הסולם"]. ירושלים, דפוס חורב, תרצ"ז [1937]. מהדורת סטנסיל. חותמות של "חיים צבי ב"ר ישעי' משה ז"ל הנקרא אלטער ניימאן".
● ספר אשרי האיש, איסור התחברות לרשעים, מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, דפוס "ברסלב", [תרפ"ז 1927].
● ספר ישב רוחו, ביאור תיקון אלמנה לרש"ש, מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלים", [תרצ"א 1931].
● ספר עמודי ארזים, מוסר ותוכחות בעניינים שונים, מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, דפוס "המערב", [תרצ"ב 1932].
● ספר משנת חכמים, מתורת האדמו"ר רבי אהרן הגדול ואדמו"רי קרלין, מאת רבי אברהם אלימלך שפירא מגראדזיסק-קוז'ניץ. ירושלים, דפוס הר"ר שניאור זלמן גרוסמן, תרצ"ד [1934].
● ספר נתיבות שלום, מאמרים על ספר בראשית, מאת האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא מדרוהוביטש (בן האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש). ירושלים, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ח [1928].
● ספר אבקת רוכל, מאת רבינו יהודה בן הרא"ש. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלם", תרצ"א [1931].
● ספר רכב על דבר אמת, חידושים על מקוואות ועוד, מאת רבי יצחק דוד וינקלר. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקרמן, תרפ"ו [1926].
● ספר מימי הירדן, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס "מוריה" מ. ש. עץ הדר (שעהנבוים), תרפ"ה [1925].
● ספר מכלל מציון, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס "ברסלב", תרפ"ו [1926]. חותמות "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר אבני המקום, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס "מוריה" עץ הדר, תרפ"ו [1926]. חותמות "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר מאורי אליהו, מאת רבי אליהו ממזריטש ובניו, בהוצאת נכדם רבי נח ב"ר יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס יהודה וירושלים, תרצ"ב [1932]. חותמת "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר מטע אהלים, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס יהודה וירושלים, תרצ"ד [1934]. חותמות "בית החסידים דאוסטרובצי, תל-אביב...".
● ספר בנין הדביר, מאת רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס יהודה וירושלים, תרצ"ד [1934].
● ספר אמרי אהרן, מאת רבי אהרן בן רבי יעקב דוד מרדומסק. ירושלים, דפוס שרגא וינפלד, תש"ב [1942].
● ספר גלילות חן, מאת רבי נח גד וויינטראב. ירושלים, דפוס הרב הרשקוביץ, תש"י [1950]. לא כרוך.
● ספר ברכת חן, מאת רבי נח גד וויינטראב. ירושלים, דפוס הרב הרשקוביץ, תש"י [1950]. לא כרוך.
● ספר שארית יעקב, על התורה, מאת רבי יעקב ישראל רבינוביץ האדמו"ר מחרסון-קנטיקוזבה. תל אביב, דפוס "בצלאל" – הרב י. לויצקי, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
● ספר רמתים צופים, פירוש על תנא דבי אליהו, מאת רבי שמואל משינווא. [ירושלים, לוין אפשתין, תרצ"ז 1937. דפוס צילום של מהדורת וורשא תרמ"א].
● ספר רזין טמירין – ליקוטי מנחם, מאת רבי מנחם מענכין ליפשיץ מאהליווער. ירושלים, דפוס "חורב", תרצ"ז [1937].
● ספר ההסתלקות, סדרי סילוקן של צדיקים, מאת רבי בנימין מינץ. תל אביב, הוצאת "כתובים", תר"ץ [1930]. עם איורים מאת נחום גוטמן.
● ספר בית שלום, חידושים על התורה, מאת רבי אייזיק שלום לעווינגער. ירושלים, דפוס "חורב", תש"ח [1948].
● ספר שאגת אריה, מאת רבי יודא אריה לווינגר בעל "ארחות חיים", תלמיד החתם סופר. ירושלים, דפוס צבי מאשקאוויטש, [תשי"ב 1952].
● ספר נפלאות חדשות, מאת רבי נח ליפשיץ. ירושלים, דפוס קצבורג, [תש"ז 1947].
● ספר אור הנפלאות, מהאדמו"ר רבי יעקב יצחק מלובלין, בהוצאת רבי משה מנחם וואלדען. ירושלים, דפוס הרשקוביץ, [תשי"ד 1953].
● ספר מליץ יושר, סיפורים ואמרות מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. [ירושלים], הוצאת בני ישראל, [תש"כ 1960].
37 ספרים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי בענייני קופות צדקה של ארץ ישראל ופולמוס בענייני מוסדות ציבור:
● חוברת גבול עולם, להגיד ליעקב דבר חק ומשפט, מכתבים שונים בעניין קופות רבי מאיר בעל הנס. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ג [1903].
● תקנות כולל אונגארן. פרשבורג, [דפוס זלמן ליכטענפעלד], תרס"ג [1903].
● שומרי החומות, קובץ מכתבים על צדקות ארץ ישראל. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרע"ג [1913].
● ספר החשבון הרביעי, לקופת המלוה אוצר החסד קרן שמואל. ירושלים, דפוס סלומון, [תר"פ 1920].
4 ספרים. גודל ומצב משתנים.
אוסף של חוברות "שמש צדקה – ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרס"ג-תרפ"ג [1903-1923]. שש חוברות בשלושה כרכים.
יומני דו"ח "בית הועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו". החוברות הופיעו על פי רוב פעם או פעמיים בשנה.
לפנינו חוברות:
● כד-כה (תרס"ג-תרס"ד).
● כח-כט (תרס"ז-תרס"ט).
● לד-לה (תרע"ג-תרע"ה); לו-מ (תרע"ה-תרע"ט); מא-מב (תר"פ-תרפ"א); מג-מד (תרפ"ב-תרפ"ג).
הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).
6 חוברות ב-3 כרכים. כריכות חדשות. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.
אוסף כרוזים בענייני מוסדות ציבור בירושלים, קריאות לעזרה ומגביות, תקנות ופולמוסים. ירושלים, שנות התר"ס-הת"ש בקירוב:
● "קריאי מועד, קריאה לעזרה למועד חג המצות!", מכתבים בעברית, יידיש ואנגלית, מטעם "בית ועד הכללי דכוללות האשכנזים פעה"ק ירושלם תובב"א", ", עם חתימות הממונים, ובראשם רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, עם מכתב רבי שמואל סלנט. [ירושלים, ללא שם דפוס, אחרי תרס"ה 1905 בקירוב].
● "לתקופת השנה", קריאה לעזרה לעניי ירושלים, מכתבים מטעם "בית ועד הכללי כנסת ישראל", עם חתימות הממונים, ומכתב רבי חיים ברלין. [ירושלים, ללא שם דפוס, תרס"ט-תרע"ב בקירוב 1909-1912 בקירוב
● "קול קורא לעזרת קמחא דפסחא", מכתבים בעברית וביידיש, מטעם "בית ועד הכללי כנסת ישראל... דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא ת"ו", עם חתימות הממונים, ומכתב רבי חיים ברלין. לשנת תרע"א. [ירושלים, ללא שם דפוס] שבט, תרע"א [1911].
● "קול קורא לעזרת קמחא דפסחא", ביידיש ובאנגלית, מטעם "בית ועד הכללי כנסת ישראל... דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא ת"ו". [ירושלים, ללא שם דפוס], אדר א' תרע"ג [1913].
● "קול קורא לעזרה על חג המצות!", מכתבים ליהודי ארצות הברית, בעברית וביידיש, בחותמת "ועד הכללי כנסת ישראל ליהודים אשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א", עם חתימות הממונים. [ירושלים], דפוס שעהנבוים את ווייס, [שנות התר"ע 1910 בקירוב].
● "קריאי מועד, קריאה ובקשת עזרה לקמחא דפסחא", מכתבים בעברית וביידיש, מטעם "ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"נ בעה"ק ירושלם תוב"א", עם מכתב רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, ללא שם דפוס, שבט תר"פ [1920].
● "להצלת התורה בירושלם", החלטה להקמת "קופה להחזקת התורה בירושלם". [ירושלים], דפוס עניו בהנהלת א. ח. ברנשטין, תרצ"ד [1934].
● "קול קורא מציון וירושלם!", בקשה דחופה לתמיכה ב"בית מושב זקנים וזקנות המאוחד בירושלם ת"ו", בעברית וביידיש, עם חותמת המוסד. [ירושלים, ללא שם דפוס, תרע"א 1911 בקירוב].
● קריאה מטעם "אוצר החסד קרן שמואל", על שם רבי שמואל סלאנט, ליסוד קרן צדקה על סך מאה אלף דולר, שתוקדש לעזרה ליהודים העולים לארץ ישראל, ביידיש, בתוספת מכתב בעברית מאת הראי"ה קוק. ירושלים, ללא שם דפוס, [שנות התר"צ 1930 בקירוב].
● "קול קורא לעזרה", בעברית, יידיש ואנגלית, לטובת "כולל ישוב ארץ ישראל, ירושלים, חברון, צפת טבריא ת"ו, בעה"ק ירושלים ת"ו". [ירושלים, ללא שם דפוס, שנות התר"פ-תר"צ 1920-1930 בקירוב].
● מכתבי אזהרה מאת רבי יוסף חיים זוננפלד והראי"ה קוק, שלא לעשות שינוי או הפסקה של התרומות לקופות ארץ ישראל. כל מכתב מופיע בעברית וביידיש, ומעבר לדף באנגלית (4 עמודים על דף אחד כפול). ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"א [1931].
● "אגרא דתעניתא לטובת יהודי רוסיא", מטעם "ועד העזרה ליהודי רוסיא, ירושלם". [ירושלים], דפוס סלומון, ללא תאריך.
● "ושמרת את החוקה הזאת למועדה!", קריאה מאת רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בעד מנהג קמחא דפסחא בירושלים. ירושלים, דפוס האומן, תרצ"ז [1936].
● "כרוז מאת הרבנים הגאונים אדירי התורה בעי"ק", להצלת חכמי הישיבות, מאת רבי אליהו קלצקין ורבי אבא יעקב הכהן ברוכוב. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"פ בקירוב].
● "יושב ירושלם!", "כרוז אל הקהל מאת ועד העזרה לנגועי המאורעות באר"י", מטעם "ועד העזרה לנגועי המאורעות באר"י". [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ בקירוב].
● "אחינו בני ישראל" – קריאה לקמחא דפסחא, מאת "המועצה הדתית לקהלת ירושלים, ועדת קמחא דפסחא", ו"הרבנות הראשית לא"י". ירושלים, דפוס יחיאל ורקר, תש"ב [1942].
● "לחם ותבשיל לנצרכים" – קריאה מאת "ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"ן זיע"א לכוללות האשכנזים בעה"ק ת"ו". [ירושלים], דפוס סלומון, תרצ"ח [1938].
● "זכרו מרחוק את ה' וירושלם תעלה על לבבכם" – מכתב שליחות לענייני צדקה, בעברית, לאדינו וצרפתית, מאת "הועד הכללי לעדת הספרדים בעיה"ק ירושלם תובב"א". ירושלים, ללא שם דפוס, [שנות התר"צ 1930 בקירוב].
● "ארזי הלבנון אדירי התורה, בני הישיבה הגדולה תורת חיים" – קריאה למחאה נגד אי צדק בחלוקת כספי החלוקה לבני הישיבה. [ירושלים], דפוס "יהודה וירושלים", תרצ"א [1931].
● "מחאה מאת הנהלת הישיבה הק' אהל משה", אודות פרסום על הצגת תיאטרון לטובת ישיבת אוהל משה. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ בקירוב].
● "תקנות קרן קיימת", ביידיש, מטעם "כולל שומרי החומות המאוחד" לעדת אונגארן. [ירושלים, ללא שם דפוס, שנות התר"ע-תר"פ בקירוב].
● "העתק תקנות הכולל הנשלחו [!] להנהלת הכולל", מטעם כולל שומרי החומות. [ירושלים], דפוס "מוריה" מ. ש. עץ-הדר (שינבום) ובנו, [תרפ"ז בקירוב].
● "שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך!" – מכתב המשלחת מטעם הנהגת "כולל שומרי החומות" בחו"ל, בחתימת רבי פישל סופר זוסמאן ראב"ד בפעסט, ורבי משה יודא האאס מקאשויא, עם תקנות ואזהרות על הזהירות בכספי ציבור ועוד. ירושלים, דפוס מוריה מ. ש. ש., תרפ"ז [1927].
● "מודעה לבני כולל גאליציע מבני עשרים ומעלה", לבחירות להנהלת הכולל. [ירושלים], דפוס "יהודה וירושלם", חותמת המדביק: "שותפות הסולל, ירושלים, מס ההדבקה שלם" [אלול תרצ"ב ספטמבר 1932].
● "היכא דמי מחאה" – מכתב מחאה נגד ר' אברהם פיש מנהל כולל וורשא-פולין, מאת "המפקח על הנהגת כולל ווארשא פולין" ו"בני כולל ווארשא פולין" בירושלים. [ירושלים, ללא שם דפוס, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
● "בחירות לועד חדש של קופת רמבעה"נ כולל פולין ורשא", מאת "הועד הזמני בצרוף ועדת הבחירות". ירושלים, דפוס קלישר, תש"א [1941].
● "למי הצדק ולמי הרשע? ירא הקהל וישפוט! – גלוי דעת מאת אגודת אחים אנשי אמריקה בירושלים", בפולמוס על חלקת "אנשי אמריקה" בבית הקברות בהר הזיתים. ירושלים, דפוס קלישר, [שנות התר"צ בקירוב]. חותמת "אגודת אחים אנשי אמריקה, בעה"ק ירושלם תוב"א, נוסדה בשנת תרפ"ח".
● "ברור דברים וגלוי דעת", בעניין מצוקות מקום וכספים של בית החולים ביקור חולים. ירושלים, דפוס סלומון, חותמת המדביק: "שותפות הסולל, ירושלים, מס ההדבקה שלם" [תרצ"ב דצמבר 1931].
● "שבת של בקור חולים, לטובת בתי החולים הצבורים בקור חולים הוספיטל", קריאה לשבת "בקור חולים", מאת "גבאי בתי החולים הנז' ומנהליהם". ירושלים, דפוס סלומון, ללא תאריך.
● "תמכו בזקן בתי החולים בא"י, בית החולים 'בקור חולים הוספיטל' בירושלם", הכרזה על שבת מגבית כללית. ירושלים, דפוס סלומון, [שנות הת"ש 1940 בקירוב].
● "בירור ודעת תורה", נגד "התאחדות בני ירושלם העתיקה", מאת בתי הדין של קהילות ספרדים, אשכנזים, פרושים וחסידים בירושלים. ירושלים, דפוס י. ורקר, תש"א [1941].
● "מפעל הצלה", לטובת תושבי ירושלים- כרוז מטעם "ועד למפעל הצלה" ובתוספת דברים מאת מהרי"ץ דושינסקיא. [ירושלים], דפוס יחיאל ורקר, [שנות הת"ש 1940 בקירוב].
32 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים בקלסר גדול.
שבעה כרוזים מודפסים – פולמוסים בארה"ב על איסוף קופות ארץ ישראל, וכרוזים מהפולמוס של "כולל אמריקה" ו"ועד הכללי כנסת ישראל". [ארה"ב וירושלים, בין השנים תרמ"ט-תרפ"ב]. עברית ויידיש.
פולמוס "כולל אמריקה":
1. "איין עפענטליכער פראטעסט, אונד איין ערענסטער אויפרוף" [מחאה פומבית וקול קורא חמור], קריאה כנגד אנשי "כולל אמריקה – תפארת ירושלים", ותמיכה בראשי "ועד הכללי כנסת ישראל"; חתומה ע"י כמה מחשובי רבני ארה"ב: "הרב הכולל" רבי יעקב יוסף אב"ד ניו יורק, רבי חיים יעקב ווידרביץ רבה לשעבר של מוסקבה ורב עדת חסידי חב"ד בארה"ב, רבי הלל הכהן קליין נשיא כולל "שומרי החומות" ורב קהילת "אוהב צדק" בניו יורק, רבי שמואל צבי הלוי וויין – הרב מוויז'אן, אב"ד "בית דין הגדול" בניו יורק, ועוד. [ניו יורק, תרנ"ו 1896]. יידיש.
2. מכתב מודפס וחתום בחתימת-יד שנים מגבאי קופות רמב"ן בעיר לויעל מאס. (לוול, מסצ'וסטס), אל רבי שמואל סלנט ומנהלי "ועד הכללי כנסת ישראל" בירושלים – הסכמה לחידוש הפשרה בין ראשי "ועד הכללי כנסת ישראל" לראשי "כולל אמריקה", על חלוקת כספי הצדקה שנגבו באמריקה. לוול (Lowell, מסצ'וסטס), [שבט] תרס"ו [1906]. עברית.
3. "פסק דין – הנעשה באספת אגדת הרבנים ביום ט"ז מנ"א תרפ"ב בלאנג ברענטש", שמונה סעיפים המסדירים את חלוקת כספי הצדקה בין ראשי "ועד הכללי כנסת ישראל" וראשי "כולל אמריקה" באמריקה; חתום בידי שמונה מחשובי רבני ארה"ב. לונג בראנץ' (Long Branch), ניו ג'רזי, תרפ"ב [1922]. יידיש ועברית (עמודה מול עמודה).
רקע – "כולל אמריקה" נוסד בשנת תרנ"ו (1896), כדי לתמוך בעניים מבני אמריקה שבאו לארץ ישראל ולא זכו לקבל "חלוקה" מה"כוללים" הוותיקים. ייסודו של ה"כולל" עורר מחלוקות רבות בעיה"ק ירושלים, עקב החשש כי יגרום לחורבנו של "ועד הכללי", אשר רוב הכנסותיו באו ממגביות באמריקה. רבי שמואל סלאנט פרסם באותה שנה "קול קורא", אשר נשלח לכל תפוצות הגולה, בו הכריז "כי חורבן הועד הכללי חורבן הישוב כולו הוא", ועמו יצאו ראשי הכוללים השונים כנגד הקמת הכולל החדש. לעומת זאת המהרי"ל דיסקין תמך בייסודו של ה"כולל" ואף עמד בראשותו. בשלהי שנת תרנ"ז פרסם המהרי"ל דיסקין את איגרתו, בה הוא כותב "בהסכמתי נעשה כולל אמעריקע". בשנת תרס"א הגיעו להסכם מסודר ביזמת הגאון הרידב"ז מסלוצק, ובו הכרה בזכותם של "כולל אמריקה" לנהל מגביות נפרדות, בתנאים מסוימים.
פולמוסי קופות ארץ ישראל:
4. "קשט דברי אמת" – כרוז מודפס, ובו מכתב רבני ירושלים המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט, המבקשים לקבוע באנגליה ובאמריקה קופות צדקה חדשים לטובת מוסדות "עץ חיים", "בקור חולים האספיטאל" ובית היתומים לתורה ולמלאכה בירושלים, מלבד קופות רמב"ן הישנות. ירושלים, [דפוס י"מ סלומון], א' אייר תרמ"ט [1889]. עברית.
ש' הלוי, מס' 677.
5. "גזירת עירין – פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט בערך 1889]. עברית.
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלוז'ין, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מווארשא, רבי משה זאב מביאליסטוק, ועוד רבנים – נגד שינוי היעוד של כספי הצדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס", שנועדו לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוולוז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה". נכתב כנראה בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מדורות קודמים, שאסרו בשעתם "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ", שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לשום מטרה אחרת, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
הכרוז אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים".
6. "ווערטהער פריינד, צו דיא הייליגע לאנד!", קול קורא מודפס מטעם "ועד הכללי כנסת ישראל", קריאה לתרום לטובת פליטים יהודים מרוסיה, בחתימת רבני וראשי "ועד הכללי", ועם מכתב-הסכמה מאת רבני ירושלים רבי שמואל סלנט ורבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת). ירושלים, שבט תרס"ה [1905]. יידיש ועברית.
7. "אויפרוף אנ דיא ברידער אונד שוועסטערן ילידי אונגארן – קול קורא אל יוצאי הונגריה בארה"ב לשלוח את תרומותיהם ישירות אל אחיהם יוצאי הונגריה בירושלים, ולא באמצעות ועד ההצלה "סענטראל רעליעף" (relief fund) האמריקנית; חתום בידי רבי הלל הכהן קליין נשיא כולל "שומרי החומות" ורב קהילת "אוהב צדק" בניו יורק (נדפס על נייר מכתבים רשמי שלו). ניו יורק, תרע"ה [1914]. יידיש.
שבעה כרוזים: גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
מרבית הכרוזים אינם מופיעים ב-OCLC או בספריה הלאומית.
אוסף 57 גליונות "מחזיקי הדת", שנים א-ה. ירושלים, דפוסי ש. צוקרמן, לעווי, האחרים רוהלד, תרע"ט-תרפ"ג 1919-1922. עברית ויידיש.
האוסף מכיל את הגליונות א-נח (שנים א-ה, ט"ז אלול תרע"ט-ג' כסליו תרפ"ג), למעט גליון כא.
עיתון "מחזיקי הדת" יצא לאור בירושלים בין השנים תרע"ט-תרפ"ד. העיתון יצא לאור בהשראה ובהמשך לקודמו, העיתון החרדי "מחזיקי הדת" (או "קול מחזיקי הדת") שיצא לאור בלבוב בין השנים 1879-1914, בייסוד רבי שמעון סופר, כמשקל נגד עיתונות ההשכלה. במאמר המערכת הראשון מתוארת התגברות העלייה לירושלים, המצדיקה מעתה את הוצאת העיתון בירושלים דווקא, ולמרות קולות של התנגדות שנשמעו נגד צעד זה, הרי שצעד זה נעשה בעידוד הרבנים בחו"ל.
מטרת העיתון לשמש במה "בעד אלו שדוגלים בשם הדת כדי שיוכלו גם הם להשמיע את קולם ולגלות את לבם, להודיע צערם לרבים על קרן התורה שנגדעה ועל פנת הדת שנתרופפה ולטכס עצה לתקן ולחזק". בכל הגליונות רשום כ"בעל הפירמאן [-הרישיון הממשלתי] והאחראי הרה"ג הדומ"צ רבי אברהם צבי שור" (תרכ"ט-תש"ה), מרבני גליציה המפורסמים, ראב"ד קהילת החסידים בירושלים, נשיא ומייסד חברת "מחזיקי הדת", ומחבר הספרים "שביבי א"ש" ו"מנחת שי". על הגליונות הראשונים חתום גם הביבליוגרף "העורך הרב ר' ארי' ליב ד"ר טויבר", מעורכי העיתון בלבוב, ולימים מעורכי רבעון "קרית ספר" שעל ידי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
לכל עיתון נוסף מדור "הערות וחקירות תורניות, בעד פירושים וביאורים קצרים בתנ"ך ותלמוד", זאת מלבד "תמצית החדשות והט"ג של כל השבוע כדי לצאת ידי חובת אלו שאינם קוראים את העתונים היומים". החל מגליון 17, החל העיתון להופיע לסירוגין, פעם בעברית ופעם ביידיש בעיצוב מעט שונה. החל מגליון זה גם הצטמצם היקפו של העיתון מ-8 עמודים ל-4.
57 גליונות. 30 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.
אוסף ספרים היסטוריים, בענייני ירושלים וארץ ישראל:
● ספר הזכרון הירושלמי, "רשימה מפורטה מרכושנו הרוחני והחומרי בירושלם", בעריכת נחום דוב פריימן, שנה א' (לא יצא יותר). ירושלים, דפוס "אחדות", תרע"ג [1913].
● מגלת רוס, חיבור פארודי נגד כמה מאנשי היישוב החדש, על רקע "פולמוס השמיטה", מאת יוסף יואל ריבלין. ירושלים, ללא שם מדפיס, [תר"ע 1910]. חוברת הומוריסטית (שיש "לקרות בניגון ובטעמים של מגלת רות", כפי שנדפס בדף השער), השמה ללעג את האקדמיה לאמנות "בצלאל" ואת אנשיה, ופעילים ציונים שונים: "בורית" (בוריס שץ); "בנו יהודה" (בן יהודה); "ברזלון" (יהושע ברזילי); "קלס" (יהודה סילמן); "צביון" (יצחק בן צבי), ו"רחל" (רחל ינאית). הטקסט ראה אור לראשונה בעיתון החרדי המתון "מוריה" בספטמבר 1910. הרקע לכתיבתו היה המתח הגובר בארץ-ישראל בין אנשי הישוב הישן הדתיים ובין הציונים החילונים, רבים מהם סוציאליסטים. "בצלאל" של בוריס שץ נחשב בעיני אנשי הישוב הישן, וביניהם יוסף יואל ריבלין, לסוכן מרכזי בהשחתת המוסר וערעור מעמדה של המסורת בקרב הנוער.
● לפי-שעה: קובץ ארעי לעניני השעה, בעריכת יצחק יעקב ילין, חלק ב'. ירושלים, דפוס פרומקין, תרע"ו [1916].
● הרב יהודה ליב קובלסקי ז"ל, מלחמת חייו, מאת יצחק גור אריה. ירושלים, דפוס הפועלים, תרפ"ו [1926].
● "די לאנדווירטשאפטליכע קאלאניזאציע: פון דער ציוניסטישער ארגאניזאציע אין ארץ-ישראל (תרס"ח-תרפ"ד)" [=הקולוניזציה החקלאית של הארגון הציוני בארץ ישראל], מאת ארתור רופין. ירושלים, דפוס "התחיה", תרפ"ז [1927].
● המשפטים: משפטי מאורעות אבגוסט 1929, חלק שני – משפטי רוצחי צפת עד סוף נובמבר, משפט העלילה על יצחק אואדיס ביפו. תל אביב, דפוס אפרים סטרוד ובניו, [תר"ץ 1930].
● גביע הכסף, לרבי משה סילבר, "משלוח מנות ליום שנכנס לגבורות" מאת מוקיריו, בעריכת אליעזר ריבלין. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"א [1941].
● עדות לישראל ולעמים, מאת רבי מנחם מנדל פרוש. ירושלים, ללא שם מדפיס, תש"ו [1946].
● מוסד היסוד, תמצית מתוך תולדות הועד הכללי כנסת ישראל. ירושלים, דפוס "רונלד", תשי"א [1951].
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי יובל ותולדות שנדפסו בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20:
● הרב שמואל מוהליבר, תולדותיו עם תמונתו, למלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו. ירושלים, דפוס רוהלד, תרפ"ג [1923].
● ספר היובל לרבי יהודה ליב הכהן פישמן, מאת דב נתן ברינקר. ירושלים, דפוס "ציון" של האחים רוהלד, תרפ"ו [1925]. חתימת העורך (קצוצה): "ד. נ. ברינקר".
● הרב יהודה ליב קובלסקי ז"ל, מלחמת חייו, מאת יצחק גור אריה. ירושלים, דפוס הפועלים, תרפ"ו [1926].
● תולדות חכמי ירושלים, מאת אריה ליב פרומקין. ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"צ [1928-1930]. חותמת "הרב חיים אורי ליפשיץ, BROOKLYN N. Y.".
● כתר תורה וסדר הכתרת הרבנות, של רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, דפוס "ציון" רוהלד, תרצ"ו [1936]. שני עותקים, אחד מהם עם שער מעטפת נוסף (וקרע חסר בדף השער השני עם פגיעה בטקסט).
● חוברת אשיחה בנפלאותיו וזכרון קורותי הפרטיים, מאת רבי נחום אוירבוך. ירושלים, דפוס ח. צוקרמן, תרצ"ט [1939].
● זכר יוסף, מאסף ספרותי מוקדש לזכרו של רבי יוסף קריביצקי איש חיפה, בעריכת ר' בנימין. ירושלים, דפוס ווייס, ת"ש [1940]. רישום בעלות והקדשה בחתימת רבי זאב אריה רבינר.
● גביע הכסף, לרבי משה סילבר, "משלוח מנות ליום שנכנס לגבורות" מאת מוקיריו, בעריכת אליעזר ריבלין. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"א [1941].
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.