Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
- (-) Remove jewri filter jewri
- יהדות (13) Apply יהדות filter
- יד (9) Apply יד filter
- כתבי (9) Apply כתבי filter
- manuscript (9) Apply manuscript filter
- אפריקה (6) Apply אפריקה filter
- צפון (6) Apply צפון filter
- כתבייד (6) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (6) Apply כתבי-יד filter
- ומכתבים (6) Apply ומכתבים filter
- אפריקה) (6) Apply אפריקה) filter
- המערב (6) Apply המערב filter
- (צפון (6) Apply (צפון filter
- (north (6) Apply (north filter
- africa (6) Apply africa filter
- africa) (6) Apply africa) filter
- letter (6) Apply letter filter
- maghreb (6) Apply maghreb filter
- north (6) Apply north filter
- ארצות (4) Apply ארצות filter
- הברית (4) Apply הברית filter
- american (4) Apply american filter
- איטליה (3) Apply איטליה filter
- דפוס (3) Apply דפוס filter
- ודברי (3) Apply ודברי filter
- italian (3) Apply italian filter
- item (3) Apply item filter
- print (3) Apply print filter
כתב-יד, קמיעות, סגולות, רפואות וגורלות. [מרוקו, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כתיבה מערבית (במספר כתיבות). עברית וערבית-יהודית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים".
קובץ הכולל מגוון רחב של סגולות, קמיעות ורפואות, ממקורות שונים. כתב-היד פותח (עמ' 1): "האדו שבעא כתות של שידים ושמותם ורפאותם וכל אחד משעת מחברתה"; בעמ' 83: "מספר מראה הילדים". בעמ' 93: "להריון מהרב רבי אברהם אזולאי זיע"א"; ועוד.
חלק שני, עם ספירה (מאוחרת) נפרדת, פותח בדף [א]: "ספר רפואות"; בדף ב: "ספר רפואות וסגולות; אתחיל לכתוב שמות הקודש וסגולות בכח עילת העילות"; דף ג: "זה חותם מגין דוד ע"ה".
מספר דפים אחרונים עם כתיבה מאוחרת יותר.
[1], [98] עמ'; כח; [3] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה. נתון בקופסת קרטון.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.086.
כתב-יד, קמיעות, סגולות ורפואות. [מרוקו, תרס"ח 1908].
שער מעוטר. כתיבה מערבית. עברית וערבית-יהודית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים". בדף [6]/ב: "פיוט של אז ישיר מושה [!]: מרום יערב לך...".
בתוך השער: "אתחיל לכתוב סגולות ורפואת... אני הצעיר שבצעירים ודל שבדלים... רפאיל [!] אבושכילא [בוסקילה]... שנת מבורכת ה' לפ"ק" [מבורכת = תרס"ח]. כתב-יד נוסף, עם שער דומה, עם פיוטים וסגולות, הוא כתב-יד גרוס 304, שם חותם כקונה: "ע"ה רפאיל בושכילא יצ"ו קניתי אותו בסך 08 אוקיא..." (אך נראה כי הוא כותב כל כתב-היד).
[23] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.043 (באתר 'כתיב' מופיע כמס' 305 באוסף גרוס).
כתב-יד, חכמת היד [מאת רבי משה גלנה], בתרגום לערבית, מאת רבי אהרן אביטבול. [מרוקו, תרמ"ט 1889].
כתיבה מערבית.
תרגום לערבית של ספר חכמת היד, מאת רבי משה גלנה, ככל הנראה על פי מהדורת לבוב תר"ט. כולל העתקת ציור כף היד שבדף השני.
בדף השער נכתב: "ספר חכמת היד, לדעת קורות כל איש בכל ימי חייו משרטוטי וקוי היד על פי הקבלה והמחקר, חברו אחד מגדולי חכמי הקדמונים... ואני תרגמתי בלסאן ערבי... אני הצעיר אהרן אבי טבול... עאם 1889" [=תרמ"ט]. בתחתית השער מופיע התאריך תר"ט, אך הוא מתייחס כנראה למהדורת לבוב, שנדפסה בשנה זו, ואשר היתה לנגד עיני הכותב (כניכר גם מנוסח הכותרת ומציור כף היד בדף השני).
[18] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. מספר דפים מנותקים. ללא מעטפת.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.027.
מכתב על גבי גלויה מצולמת (עם תמונת רחוב של העיר בודניב ואנשיה), בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי". [בודניב, שנות התר"פ 1920 בקירוב].
נשלח אל רעו רבי חיים מלכא. במכתב הוא כותב לו: "מא אגיד לך ידידי כמה וכמה גדול צער הפרידה, יה"ר שבקרוב נתראה פב"ב [פנים בפנים] אכי"ר, תמיד אני זוכר אתכם לטובה ובטח שג"ך [שגם כן] אתם, מה דבלבך על חברך וכו'. הודיעיני בשתי שורות על הכל ורוב שלומכים, יה"ר שתמיד תהיו בטוב וכיון[?] שתרצה לאכול הענבים שעשתי אע"ה בתוך הבקבוק, צריך לזכור אותי, ודרוש בשלום כל החכמים ומעתה זולתי רוב החו"ש ע"ה יצחק אביחצירא סי"ט".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי" (תרנ"ה-תש"ל), מאדמור"י בית אביחצירא במרוקו, אחיו של ה"בבא סאלי". תחילה התגורר בעיר מולדתו ריסאני (מחוז תאפיללת'), אך בשנת תר"פ (לאחר רצח אחיהם הגדול רבי דוד אבוחצירא על ידי השליט המקומי) עבר יחד עם ה"בבא סאלי" לעיר בודניב (Boudenib, מחוז תאפיללת'), שם כתב את הגלויה שלפנינו. בבודניב הקים ה"בבא סאלי" את "ישיבת אביר יעקב" ורבי יצחק הקים את עניני הקהילה בבודניב וכיהן בה ברבנות. רבי יצחק כיהן שנים רבות ברבנות בקהילות במרוקו. בשנת תש"ו עזב את מרוקו בדרכו לעלות לארץ ישראל. לאחר בואו לארץ כיהן כרבה הראשי של רמלה ולוד, וכחבר "מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל".
גלויה. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
דף בכתב-יד, סמיכה לשוחט, בחתימות רבני תוניסיה. תוניס וגאבס, תרפ"ג [1923].
הדף מעוטר בחלקו העליון ומופיע בו נוסח סמיכה לשוחט, עבור "החכם ר' אליהו בן משה מאזוז", חתומה על ידי שלושה חכמים (כנראה שוחטי העיר תוניס). תחתיו נוסף אישור בחתימת הרבנים: "ע"ה ישועה אלמליח" ו"ע"ה אליהו ללוש". לאחר מכן מופיעים שני אישורים נוספים: האחד בחתימת רבי משה שתרוג אב"ד תוניס, עם חותמתו "ראש הרבנים"; ואחריו אישור בכתב-יד וחתימת רבי יצחק חי בוכבזא, החותם בעיר גאבס, בחודש אלול תרפ"ג, עם חותמתו.
רבי משה שתרוג (תר"ו-תרפ"ח), מחכמי תוניסיה הנודעים, הרב הראשי וראש בית הדין בתוניס, החל משנת תרפ"א ועד לפטירתו. שימש תחילה כראש המורים והשובי"ם בתוניס, וכמכריע בהוראות איסור והיתר, לאחר מכן התמנה לדיין, ולאחר פטירת רבי ישראל זיתון, התמנה תחתיו ל"ראש הרבנים" של תוניסיה. השיב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "ישיב משה" (שלושה חלקים). ממנו נדפס גם ספרו "שבת אחים", על הלכות טריפות.
רבי יצחק חי בוכבזא (תרי"ג-תר"ץ), גאון ומקובל, מגדולי חכמי תוניסיה ולוב. רב בעיר מולדתו גאבס, ובעיר מוכנין שבתוניסיה, ואח"כ עבר לכהן כאב"ד טריפולי בלוב. חבר ספרים רבים: לחם לפי הטף, גנזי שלום, לב הימים, בית הלחמי ועוד.
בראש הדף סמל מגן דוד, שני סמלי סהר וכוכב, וחותמת רשמית של ממשלת המנדט הצרפתי בתוניסיה.
[1] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.
מצורף: מסמך רשמי בערבית, אף הוא מתוניס, חתום בחתימות ערביות מעוטרות, עם חותמות רשמיות של הממשל הצרפתי בתוניסיה.
אוסף מחברות ודפים בכתב-יד, חידושים, דרשות וליקוטים שונים. [תוניסיה, המאה ה-20].
כתיבה מערבית. רוב הדפים והמחברות מכותב אחד. דפים אחרים מכותבים נוספים. הכותבים לא זוהו על ידינו, והחומר לא נבדק ביסודיות.
דפים רבים הם מתוך חיבור של "מערכות" (לפי סדר א"ב) באגדה. כולל גם דפים בודדים מתוך חיבורים שונים, בהם גם מספר דפים עם סגולות וקמיעות.
למעלה מ-180 דפים (כולל מספר מחברות). גודל ומצב משתנים. נתונים בקופסת מתכת ישנה מצויירת (של שוקולד "עלית").
דף גדול מודפס: "נוסח החרם חמור" – נוסח החרם שהוכרז בקהילה היהודית בורונה, ותקנות באיטלקית, מטעם השלטונות הנוצריים. ורונה, [תקכ"א] 1761. עברית ואיטלקית.
הדף שלפנינו כולל את נוסח החרם החריף (בעברית) שהוטל על מפרי התקנות בקהילה היהודית בורונה, בנוסף לתקנות מטעם השלטונות הקתוליים שנדפסו באיטלקית. החרם החמור שהוטל נועד להרתיע אנשים מלעבור על תקנות הכנסיה, שכללו הגבלות שונות על חופש המסחר של יהודי העיר.
בחלקו התחתון של הדף חתומים (בדפוס) באיטלקית, שלושה מנציגי הכנסיה.
33.5x43.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרע בחלקו העליון של הדף, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. קרע בסימן הקיפול, עם פגיעה בטקסט, ללא חסרון. שיקומים נוספים בשוליים בהדבקת רצועת נייר.
דף גדול מודפס: "זה סדר הפראגמטיקה אשר הסכימו מע' הנבחרים... אנשי הוכ"י ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תקל"ב 1772].
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום ט"ו חשוון תקל"ב: יעקב בכמהה"ר שמחה יהודה סאראוול, גוזר; ישראל גדליה בכמהה"ר משה קזיס, סופר הקהל.
דף, 32x46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול.
כתב-יד, כתובות ופזמונים לשבועות. אנקונה (איטליה), [המאה ה-18/19].
שער מעוטר (שלוש קשתות, בהן משולבים פסוקים מפרשת מתן תורה; בראש השער "כתר תורה" ושני פרחים גדולים). כתיבה מרובעת נאה ומנוקדת.
כולל "כתובה ליום ראשון של שבועות" ו"ליום שני של שבועות", ושני פזמונים.
במרכז השער נכתב: "זה הספר של שני כתובות של שבועות, אשר חיבר הרב רבינו יעקב בנימן יצ"ו אכי"ר, פה אנקונא". קולופון בסוף הכתובה השנייה: "תם ונשלם שני כתובות... על ידי הנצב על המלאכה יום טוב בלא"א כמוהר"ר משה שמואל ניאניאטי נר"ו" (האב, רבי משה שמואל ניאניאטי, ראש ישיבת "שלום" באנקונה, ראו: מ' וילנסקי, 'על רבני אנקונה', סיני, כה, תש"ט, עמ' עז).
לפני הכתובה הראשונה "פזמון למתן תורה קודם הכתובה", המתחיל: "בי אל דבר... יום קרבני אל הר סיני... יום עמדתי לקבל דת..." (אוצר השירה והפיוט, ב 438-439). בהמשך מובא נוסח הכתובה הנפוץ של רבי ישראל נג'ארה – "ירד דודי לגנו", "ליום ראשון של שבועות". אחריו "כתובה ליום שני של שבועות" – המתחילה: "אשרי עין ראתה היום מעמד הר סיני / והקול שמעה אנכי יי // והאוזן אשר שמעה מפי שוכן מעוני / לא יהיה לך אלקים אחרים על פני". כתובה זו מופיעה בכתבי-יד רבים מאיטליה (בספר כתובות ותנאים לחג השבועות בקהילות ישראל, מאת מאיר נזרי, ירושלים תשפ"א, מייחס כתובה זו לרבי יוסף גאנשו, אך ייחוס זה לא ברור; ייתכן שהייחוס בשער ל"רבינו יעקב בנימין" מתייחס לכתובה זו).
לאחר מכן נכתב בכתיבה שונה: "פזמון לשני יום של שבועות", המתחיל: "ירד אל חי על הר סיני..." – מאת רבי דוד בר אברהם מילדולה (אוצר השירה והפיוט, י 3795).
[8] דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים ובלאי קל בשולי הדפים. מעטפת קרטון ישנה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.11.10.
שבעה כרוזים ועלונים מודפסים – פולמוסים בארה"ב וקנדה בעניני רבנות וכשרות, שחיטה ומקוואות. המחצית הראשונה של המאה ה-20. יידיש ועברית.
1. "צו די אלע כשרע בוטשערים פון באפפאלא", כרוז מאת רבי ניסן מארקעל אב"ד באפאלו (בערך תרל"ח-תש"ז), אל קצבי העיר, בענין כשרות של בשר חלק מהבהמה. [באפלו (Buffalo), ניו יורק, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב]. יידיש.
2-4. "הודעה מהרב דפה באפאלא" – שלושה כרוזים (שנים מהם זהים) מאת רבי אברהם מאיר פרנקלין אב"ד באפאלו (תרכ"ג-תרצ"ג. משנת תרנ"ה מו"ץ בפרברי ווילנא, ומשנת תרס"א אב"ד באפלו), – תגובה לכרוז הקודם מאת הרב מארקעל והתפלמסות עמו בדיני שחיטה ומקוואות; בשולי שלושת הכרוזים הוספות ורישומים בכתב-ידו של הרב פרנקלין – מכתבים בענין אל "אגודת הרבנים". [באפלו (Buffalo), ניו יורק, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב]. יידיש.
5. "העתקה... אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" – כרוז עם מכתב "אגודת הרבנים" האוסר לאכול משחיטתו של שוחט "עד שיקיים את פסק דין של הבי"ד". ניו יורק, תרפ"ד [1923-1924]. עברית ויידיש.
6. "ענטפער צו די וואס רופען זיך ועד הרבנים דמאנטרעאל" [תשובה לאלו המכונים "ועד הרבנים של מונטריאול"] – כרוז פולמוסי מאת רבי יהודה יודל רוזנברג אב"ד מונטריאול, בעניני מקוואות. [מונטריאול, שנות התר"פ-תר"צ]. יידיש.
7. "א אייביגער היסטארישער דאקומענט אין אמעריקאנער ארטאדאקסישען יודענטום, פון זקן הרבנים ר' וועלוועלע מרגליות" [מסמך היסטורי נצחי על היהדות האורתודוקסית באמריקה...] – קונטרס עם מכתב פולמוסי ארוך כנגד "אגודת הרבנים", בעניני שוחטים וחזקות, מאת זקן הרבנים בארצות הברית רבי גבריאל זאב מרגליות ראב"ד קהילת "עדת ישראל" בניו יורק ומייסד ונשיא "כנסת הרבנים האורתודקסים דאמריקה וקנדה" [אגודה שהוקמה כנגד "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה"]. ניו יורק, שבט תרצ"ח [1938]. יידיש ועברית (עמודה מול עמודה).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.
נדיר. מרבית הכרוזים אינם מופיעים ב-OCLC או בספריה הלאומית, ולא הופיעו מעולם במכירות פומביות.
כתב-עת, דגל ישראל, "ירחון לחיזוק התורה והיהדות, לספרות, לשאלות ותשובות, ולכל עניני החיים על פי רוח התורה", יוצא לאור מטעם "דגל הרבנים" באמריקה, בעריכת הרב שמריהו ליב הורוויץ. ני-יורק, תרפ"ז-תרפ"ח 1927. 9 גליונות. יידיש ועברית.
מרבית הטקסט נדפס ביידיש, אך חלק מהכתבות והטורים נדפסו בעברית.
לפנינו תשעה גליונות מן השנה הראשונה, תרפ"ז-תרפ"ח, 1927.
גליונות מס' 4-1, 9-6, 11.
9 גליונות. 26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים קלים. נקבים בשוליים הפנימיים של החוברות (כתוצאה מכריכה קודמת). ללא כריכה.
אוסף ספרי חסידות מאת אדמו"רי ארצות-הברית (אדמו"רי ליז'נסק, קוברין, מונסטריץ, מודז'יץ וקוז'ניץ). רובם נדפסו בארצות הברית וחלקם בארצות שונות:
● ספר דברי אליעזר, מאת רבי אליעזר ליפא בן רבי ישראל חיים ווייסבלום מליז'ענסק. ניו יורק, דפוס עוזר י. יוסט, תרע"א [1911].
● ספר פרח לבנון, דרשות על התורה ועל המועדים, מאת רבי אליעזר ליפא בן רבי ישראל חיים ווייסבלום מליזענסק. וורשא, הוצאת בימה"ס של בית הרי"ל ז"ל הוטנער, תרפ"ח [1928]. חותמות של רבי "משה ליב הלוי לוסקי, אב"ד בוואדאנאווא פ. ווילנא".
● ספר ברכת יוסף, חידושים על התורה ועל המועדים, מאת האדמו"ר רבי ברוך יוסף זק מקוברין. ניו יורק, דפוס א. ח. ראזענבערג ושותפו, [תרע"ט 1919].
● ספר שכל טוב השלם, מאת האדמו"ר רבי ברוך יוסף זק מקוברין. ברוקלין, דפוס האחים שולזינגר, [תש"א 1941].
● ספר היובל, לכבוד האדמו"ר רבי יהושע השל רבינוביץ ממונסטריץ'. ניו יורק, דפוס "מייאלד", תר"ץ [1930].
● ספר דברי ישראל, מאת האדמו"ר רבי ישראל טאוב ממודז'יץ, חלק א'. ניו יורק, דפוס אריאם פרעס, תרצ"א 1930.
● ספר עיני ישראל, מאמר עולם קטן, חלק ראשון, מאת רבי ישראל טברסקי מקוזניץ-ברוקלין. ניו יורק, דפוס וואלף פרינטינג קאמפאני, תרצ"ז [1937].
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.