אוסף כרוזים מודפסים, מאת ואודות הארגונים החרדיים "בית יעקב" ו"אגודת ישראל", "נטורי קרתא" ו"העדה החרדית". ירושלים שנות התר"פ-הת"ש בקירוב.

הכרוזים עוסקים בענייני חינוך והשקפה, "ועד העיר" וה"יציאה" מה"ועד הלאומי", "מס המצות", "חרם" על בתי הספר החדשים, הקמת מוסדות "בית יעקב" וארגון מוסדות אגודת ישראל, פולמוסים ועוד:
● "דעת תוה"ק" – כרוז מטעם רבי יוסף חיים זוננפלד והבד"צ, נגד שינויים בחינוך הילדים, וחיזוק ה"חרם" על בתי הספר החדשים. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלים", [תרפ"א 1921].
● "דעת תוה"ק" – כרוז מטעם רבי יוסף חיים זוננפלד והבד"צ, נגד שינויים בחינוך הילדים, וחיזוק ה"חרם" על בתי הספר החדשים. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלים", [תרצ"א 1931]. המכתב הקודם בתוספת מכתב נוסף משנת תרצ"א.
● "לאחינו החרדים לדבר ד'" – כרוז מטעם "ועד העיר האשכנזי" ו"אגדת ישראל", נגד חתימה ל"עדת ישראל". ירושלים, דפוס שיש, [שנות התר"פ בקירוב].
● "אל הקהל החרדי" – כרוז בעד סיוע לאגודת ישראל. ירושלים, דפוס צוקרמן, [תרפ"ו 1926].
● "הוספה לקול ישראל – גליון ל"א" – מחאה נגד משחקי כדורגל בשבת. ירושלים, דפוס צוקרמן, ח' סיון תרצ"א [1931].
● "בפרוע פרעות בישראל – הוספה לקול ישראל, גליון ל"ג" – נגד משחקי כדורגל בשבת, בין קבוצת "המכבי האכזרי סמל הציונות הלאומית", שארגנו משחק בשבת מול "קבוצה של ארמנים". ירושלים, דפוס צוקרמן, כ"ב סיון תרצ"א [1931].
● "מחאה נמרצה", נגד "ועד הישיבות", בענייני ניהול ישיבת "תורת חיים". [ירושלים], דפוס "שיש", עם חותמת המדביקים: "שותפות הסולל, ירושלים, מס ההדבקה שלם" [תרצ"ב, דצמבר 1931].
● "יציאה? – כן! כניסה לאגודת-ישראל? – לא ולא!" – כרוז מטעם "יראים-חסידים", עם מכתבי אדמו"רים ורבנים (מהונגריה, גליציה וטרנסילבניה), נגד ההצטרפות לאגודת ישראל. ירושלים, "דפוס איתאח"[?], [שנות התר"צ בקירוב].
● "מטעם חכמי ורבני העדות הספרדיות" – כרוז עם מכתבים בערבית-יהודית ובלאדינו בחתימת רבנים רבים, נגד הצטרפות לחופשיים ול"ועד הלאומי". ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ בקירוב].
● "אל אחינו היקרים / אל הצבור החרדי בארץ ישראל" – כרוז עם מכתבים לחיזוק הדת לעולים חדשים וליהדות החרדית, מטעם משלחת "מועצת גדולי התורה" ו"אגודת ישראל". ירושלים, דפוס צוקרמן, תרצ"ה [1935].
● קריאה להרשמה כחבר בהסתדרות "פועלי וצעירי אגודת ישראל" בירושלים. ירושלים, דפוס "יבנה", ללא תאריך.
● "אספה כללית", מטעם "הסתדרות צעירי אגודת ישראל". [ירושלים], דפוס צוקרמן, ללא תאריך.
● הזמנה מאת מטעם "הנהלת בית הספר בית יעקב, הסתדרות נשי ובנות אגודת ישראל", להרצאות הרב אלכסנדר זושא פרידמן [מוורשא] והרב דוד צבי זילברשטיין, בענייני "תפקיד האשה החרדית בשעה זו". ירושלים, דפוס "יבנה", [שנות התר"צ בקירוב].
● "אל כל אב ואם בישראל!" – כרוז בעניין חינוך ושליחה ל"בית יעקב", מטעם "מרכז בית יעקב בארץ ישראל". ירושלים, דפוס וינפלד, אלול תרצ"ט [1939].
● "מחאה נמרצת, מאת חכמי התורה ובני הישיבות" – כרוז נגד מס המצות בשיתוף עם "אגודת ישראל". ירושלים, דפוס קלישר, אדר תרצ"ט [1939].
● "כלפי הסרים מן הדרך!" – כרוז מטעם "נטורי קרתא", נגד מס המצות בשיתוף עם "אגודת ישראל". ירושלים, דפוס גרינפלד, ללא תאריך.
● "מדחי אל דחי" – כרוז מטעם "נטורי קרתא", נגד לימוד בשפה העברית ב"בית יעקב". ירושלים, דפוס צוקרמן, טבת תש"א [1941].
● "דבר לישוב החרדי!" – כרוז מטעם "העדה החרדית פו"ח, ועד העיר לקהלת האשכנזים פעיה"ק תוב"א", נגד התגרות באומות, לרגל פרסום "הספר הלבן". ירושלים, דפוס "חורב", אייר תרצ"ט [1939].
● "מכתב גלוי", מאת העסקן האגודאי חיים ישראל אייז מציריך, על התנגדות "אגודת ישראל" ל"מועצה מחוקקת" בארץ ישראל. [ללא מקום הדפסה, ת"ש 1940 בקירוב].
● "על עלבונה של תורה" – כרוז מחאה נגד התקפות "אגודת ישראל" על הארגון "קהלת", מטעם הרבנים הראשיים ורבנים נוספים. ירושלים, דפוס הפועל המזרחי, כסלו ת"ש [1939].
● "התעוררות" לתשובה שלמה – כרוז מטעם "מרכז אגודת ישראל בא"י", בעקבות ביזוי גווילי ספר תורה על ידי נחירת שפנים עליהם [בקיבוץ "הבחרות הסוציאליסטית" במגדיאל]. ירושלים, דפוס צוקרמן, [תש"א 1940 בקירוב, ראה אודות פרשייה זו: פריט 296].
● "אזהרה חמורה", כרוז מטעם הגאב"ד המהרי"צ דושינסקי, הבד"צ ורבנים נוספים, נגד קבלת כספים למוסדות החינוך מאת "מחלקת החינוך הממשלתית יר"ה". ירושלים, דפוס "אשכול" (יעקב וינפלד), ניסן תש"ב [1942].
● "עצרת נוער", למען הצלת נוער ארצנו, מטעם "הסתדרות הנוער האגודתי בארץ ישראל". תל אביב, דפוס לוריא, [תש"ג 1943].
● "הכרזת רבני וגדולי התורה בארץ ישראל", בעניין ילדי טהרן. [תל אביב, ללא שם דפוס, תש"ג 1943].
● "הצהרה" נגד מסירת ילדי טהרן לשמד רוחני, מטעם "הסתדרות אגודת ישראל העולמית". ירושלים, דפוס שרגא וינפלד, [תש"ג 1943].

25 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים בקלסר גדול.

אוסף מגוון של כרוזים בענייני לימוד קבלה ולימוד תורה, סדרי תפילות ועריכת "תיקונים" ו"תעניות דיבור". ירושלים, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב:
● "מודעה חדשה", בעד לימוד הזוהר הקדוש, בצירוף מכתביהם של הרבנים: רבי יצחק ירוחם דיסקין, הראי"ה קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יעקב מאיר. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [תרפ"א 1921 בקירוב].
● "מודעה על תענית הדבור וסגולת התהלים הנחשבת להפסקה גדולה לתענית משבת לשבת", רשימת תקנות וסדר הלימוד, מטעם "חברת אור חדש וצמח צדיק בירושת"ו". ירושלים, דפוס צוקרמן, [תרצ"ו 1936].
● "החכמה בחוץ תרונה, ברחובות תתן קולה", כרוז לעידוד לימוד הקבלה, כמענה לצרות ולייסורים, מטעם "בית אולפנא רבתא עט"ר [-עטור רבנים]" במאה שערים בירושלים. [ירושלים, דפוס "חורב", תרצ"ז 1937. התאריך והחתימה ככל הנראה נחתכו].
● "מודעה רבה לכל בתי הכנסיות", קריאה להוספת שני פסוקים אחרי י"ג מידות, אחר ש"בשבוע זה בליל מוצש"ק אור ליום ט"ו באלול צ"ח היה חלום אצל תלמיד חכם ידוע בירושלם והודיעו לו...", מטעם חברת "אהבת חיים" [של חכם מנחם מנשה], עם חותמת המוסד. ירושלים, דפוס "האומן", [תרצ"ח 1938].
● "אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול!", קריאה להקמת אגודה לצורך הסברה לגוים "באופן ידידי המתקבל על הלב מבלי להתגורר שאמונתם בלתי נכונה". ירושלים, דפוס קלישר, תרצ"ד [1934].
● "קולה של תורה!", בעניין תשלום החובות למלמדי תינוקות, מטעם "ועד אחוד המלמדים", עם חותמת המוסד. ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", ת"ש [1939].
● "מעמדות קבועים", קריאה לחידוש המעמדות לתפילה ולחיזוק, עם הסכמות הרבנים. ירושלים, ללא שם דפוס, "תרנ"ן" [ת"ש 1939].
● "מרבה תורה מרבה חיים", קריאה לחיזוק בלימוד תורה בלילות, "לגדולי התורה, ולבעלי בתים, ולבעלי מסחר, ולבעלי מלאכות, והבהמ"ד תפארת ירושלים דכולל אמריקה במאה שערים פתוח גם כל הלילה... ויש שם קאווע וטיי וצוקער ומאורות לוקסין", מטעם "חברת משמורים אור תורה, במאה שערים וסביבותיה". ירושלים, דפוס קלישר, [ללא תאריך].

8 כרוזים. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. בחלק מהכרוזים קרעים חסרים קטנים.

אוסף כרוזים בעניין פרשיית שריפת בית הכנסת "זהרי חמה" ביום ז' חשוון תש"א [נובמבר 1940]:

● "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'" – כרזה על קיום הלוויית ספרי התורה והתפילין, מבית הכנסת להר הזיתים, מאת "הנהלת בית הכנסת 'זהרי חמה' אשר בהכנסת אורחים 'תפארת ציון' ירושלם". ירושלים, דפוס "קדימה", [חשוון תש"א 1940]. שני עותקים.
● "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'!" – כרזה על קיום ההלוויה, מאת "הנהלת חברא קדישא הראשית והכללית דכוללות אשכנזים בירושלים". [ירושלים], דפוס אביגדור קאטצבורג, גאולה, [חשוון תש"א 1940]. שני עותקים.
● "ספרי תורה [שנשרפו?]" – כרזה מאת "הרבנות הרא[שית]". על קיום ההלוויה. [ירושלים], דפוס סלומון, [חשוון תש"א 1940]. קרעים חסרים.
● "שרופה באש" – קריאת העדה החרדית ליום תפילה ותענית, במקביל למעמד ההלוויה של שרידי ספרי התורה מבית הכנסת הנשרף להר הזיתים. ירושלים, דפוס "אשכול" יעקב וינפלד, [חשוון תש"א 1940].
● "להקמת בית הכנסת הנשרף!" – קריאה מאת "ועד הקמת הריסות ביהכנ"ס זהרי חמה", לקיום מגבית עבור הקמת הריסות בית הכנסת, בשבת פרשת תולדות [כ"ט בחשוון תש"א]. [ירושלים, ללא שם דפוס, חשוון תש"א 1940].
● "שאלי שרופה באש" – קריאת הבד"ץ בראשות רבי צבי פסח פראנק, ליום תשובה תפלה וצדקה בתענית שני קמא, לרגל השריפה בבית הכנסת "זהרי חמה" שבבניין "תפארת ציון", ולרגל ביזוי התורה בקיבוץ מגדיאל [קיבוץ "הבחרות הסוציאליסטית העברית" במגדיאל, שם נמצאו גווילי ספר תורה מוטלים בביזיון, והובאו לידי רב המושבה רבי דוב מעייני; ראו עיתון הצופה, 6 בנובמבר 1940]. [ירושלים], דפוס סלומון, [חשוון תש"א 1940].

8 כרוזים. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. בחלק מהכרוזים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.

אוסף כרוזים על מאבקי היהדות החרדית במדינת ישראל – גיוס בנות, מלחמות השבת ושמירת הדת, יוסל'ה שוכמאכר, ועוד. ירושלים וארץ ישראל, שנות התש"י-תש"ל בקירוב].
● "דעת התורה נגד גיוס הבנות", עם פסקיהם של הבד"צ ומהרי"צ דושינסקי. [תשי"א 1951].
● "זעקה גדולה ומרה", על גזירת גיוס הבנות לשירות לאומי, מטעם רבי איסר זלמן מלצר, רבי דוב בעריש ווידנפלד ורבי עקיבא סופר. ירושלים, דפוס ספערא, [תשי"ג 1953].
● "אח יהודי זכור ואל תשכח!, את דמי השפוך על ידי משטרת המדינה...", חתום בשם הנרצח פנחס סגלוב. [ירושלים, ללא שם דפוס, תשי"ז 1957 בקירוב]. שני עותקים.
● "שומו שמים", על השלכת ר' שלום שטארקס לבית הסוהר, בפרשת חטיפת יוסל'ה שוכמאכר בן-אחותו. ירושלים, דפוס התחיה, חשון תשכ"ג [1962].
● "לעגה לך בתולת בת ציון" – כרוז בפורמט ענק, נגד גיוס בנות לשירות לאומי, מטעם "ועדה ציבורית נגד גיוס הבנות". ירושלים, דפוס חורב / יד עזרה, [סוף שנות התש"כ בקירוב]. שני עותקים.
● "עם ד' חזקו", נגד צפיה בטלוויזיה, מאת רבי יונתן שטייף. ירושלים, דפוס חורב / "יד עזרה", [אחרי תשי"ד 1954].
● "קריאה קדושה", לתמיכה ב"ועד הרבנים הספרדים העולים". ירושלים, דפוס התחיה, [שנות התש"כ-תש"ל בקירוב].
● "אבא! מה תענה לבנך... מדוע שללת ממני את הטוב הצפון...", – כרוז צבעוני, לעורר לרישום הילדים לחינוך תורני. ירושלים, "מרכז הסברת ערכי התורה", [שנות התש"ל בקירוב].

10 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים בקלסר גדול.

קבלה מודפסת על תרומה ל"חברת ישוב ארץ ישראל", חתומה בידי הגאון רבי צבי הירש קאלישער. טהארן (טורון, פולין), תרל"א [1871].
הקבלה ניתנה לאלמנה פערל נאטהויזעים מהעיר לאבש, שתרמה את הכסף על ידי "הגאון החסיד" הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. הקבלה ממולאת בכתב-יד [מרובע], ובסופה חתימת-ידו של רבי צבי הירש קאלישר: "הק' צהירש קאלישער מטהארן". לצד החתימה: חותמת של "פקידי חברת ישוב ארץ ישראל".

הגאון הנודע רבי צבי הירש קאלישר (תקנ"ה-תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידם של הגאון רבי עקיבא איגר, של הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. כיהן כרב בטהורן שלא על מנת לקבל פרס. מחבר הספרים: "מאזנים למשפט" על חושן משפט (קראטאשין, תרט"ו 1855), הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע, "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד ספרים.
רצ"ה קאלישר היה מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל, ובנושא זה עוסקים ספריו "דרישת ציון" (טהארן, תרכ"ו 1866) ו"שלום ירושלים" (טהארן, תרכ"ח 1868). ספרו "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון", והרב קאלישר נחשב כאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון", ובערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו. בעניין זה פעל בשותפות אמיצה עם הגאון רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ – "הצדיק מגריידיץ". הם הרבו להתכתב וביוזמתם נעשו פעולות שונות לחיזוק היישוב בארץ הקודש ואף הוקמה (בשנת תר"כ) "חברת יישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט דאודר.

רבי צבי הירש קאלישר ורבי אליהו גוטמאכר עמדו בראש החברה כ"פקידים" וחתמו יחדיו על כרוזיה. אחד הפעילים המרכזיים שהפיץ את רעיונות החברה היה רבי נתן פרידלאנד (תקס"ח-תרמ"ג), תלמידו של רבי יוסף זונדל מסלנט. רבי נתן החל לפעול למען יישוב ארץ ישראל עוד קודם שפגש את רבי צבי הירש קאלישר, מתוך תפיסה שהגאולה צריכה לבוא בדרך הטבע (כשיטת חוג תלמידי הגר"א), והיה מסתובב בערים ועיירות ודורש לטובת העניין. במהלך מסעותיו פגש את רבי צבי הירש קאלישר ומצא בו חבר ושותף לרעיונותיו ומאז החלו לשתף פעולה, ורבי נתן החל לפעול כשליחם של רבי צבי הירש ושל רבי אליהו גוטמאכר, והתגייס לעשות נפשות לחברת יישוב ארץ ישראל באמצעות מכתבים שהיה משגר לקהילות שונות, מסעי תעמולה, ועוד. 

[1] דף, 11.5x11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים מעט כהים. בלאי. סימני קיפול.