Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
- (-) Remove וארץ filter וארץ
- ירושלים (37) Apply ירושלים filter
- ישראל (37) Apply ישראל filter
- eretz (37) Apply eretz filter
- israel (37) Apply israel filter
- jerusalem (37) Apply jerusalem filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- ספרים, (21) Apply ספרים, filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- חוברות (21) Apply חוברות filter
- וכרזות (21) Apply וכרזות filter
- book (21) Apply book filter
- booklet (21) Apply booklet filter
- books, (21) Apply books, filter
- poster (21) Apply poster filter
- print (21) Apply print filter
- ותעודות (16) Apply ותעודות filter
- מכתבים (16) Apply מכתבים filter
- מכתבים, (16) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (16) Apply מסמכים filter
- certif (16) Apply certif filter
- document (16) Apply document filter
- letter (16) Apply letter filter
- letters, (16) Apply letters, filter
ארבעה כרוזים מודפסים, בעניין פולמוסי הראי"ה קוק. ירושלים, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב
"ברור דברים!", מודעה מודפסת מטעם ועד העיר לקהלות-אשכנזים בעה"ק ירושלים, נגד המגבית ל"קופת הרבנים" של הרב דיסקין והרב זוננפלד [להחזקת הרבנים המתנגדים ל"משרד הרבנות", שנתן אפוטרופסות לאנשי "ההסתדרות הציונית" על משכורות הרבנים], עם מכתב בתי הדין פרושים וחסידים בראשות רבי צבי פסח פראנק ורבי ליפמאן דוד שובקס, ומכתב הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, ללא שם דפוס, [תרפ"א 1920].
● "התעוררי ירושלם!", כרוז מחאה כנגד ביזוי כבודו של הרב קוק – "הנבלה הגדולה ביותר בדברי ימי ישראל", בעקבות פרשת ה"הצגה" בפורים תרצ"ב [הצגת-פורים לילדים, שנערכה בבית כנסת "בתי ברוידא" בירושלים ע"י ארגון "חנוך לנער" של "צעירי אגודת ישראל", ולפי הפרסומים חולל בה כבודו של הרב הראשי הראי"ה קוק, בהצגת משפט-ראווה ו"הוצאה להורג" של בובה בדמות הרב]. ירושלים, דפוס "ציון" רוהלד, [תרצ"ב 1932].
● "אל העם היושב בציון!" / "הבדלו!!" – שני כרוזי פולמוס, בחתימת "שלומי אמוני ישראל", נגד התבדלות הקנאים מלהצטרף לקהילה הכללית "כנסת ישראל" [שתמכה ב"רבנות הראשית" של חוגי הרב קוק ו"ההסתדרות הציונית"]. [ירושלים], דפוס "ציון", [שנות התר"צ בקירוב].
4 כרוזים. גודל ומצב משתנים.
אוסף כרוזים מודפסים, מאת ואודות הארגונים החרדיים "בית יעקב" ו"אגודת ישראל", "נטורי קרתא" ו"העדה החרדית". ירושלים שנות התר"פ-הת"ש בקירוב.
הכרוזים עוסקים בענייני חינוך והשקפה, "ועד העיר" וה"יציאה" מה"ועד הלאומי", "מס המצות", "חרם" על בתי הספר החדשים, הקמת מוסדות "בית יעקב" וארגון מוסדות אגודת ישראל, פולמוסים ועוד:
● "דעת תוה"ק" – כרוז מטעם רבי יוסף חיים זוננפלד והבד"צ, נגד שינויים בחינוך הילדים, וחיזוק ה"חרם" על בתי הספר החדשים. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלים", [תרפ"א 1921].
● "דעת תוה"ק" – כרוז מטעם רבי יוסף חיים זוננפלד והבד"צ, נגד שינויים בחינוך הילדים, וחיזוק ה"חרם" על בתי הספר החדשים. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלים", [תרצ"א 1931]. המכתב הקודם בתוספת מכתב נוסף משנת תרצ"א.
● "לאחינו החרדים לדבר ד'" – כרוז מטעם "ועד העיר האשכנזי" ו"אגדת ישראל", נגד חתימה ל"עדת ישראל". ירושלים, דפוס שיש, [שנות התר"פ בקירוב].
● "אל הקהל החרדי" – כרוז בעד סיוע לאגודת ישראל. ירושלים, דפוס צוקרמן, [תרפ"ו 1926].
● "הוספה לקול ישראל – גליון ל"א" – מחאה נגד משחקי כדורגל בשבת. ירושלים, דפוס צוקרמן, ח' סיון תרצ"א [1931].
● "בפרוע פרעות בישראל – הוספה לקול ישראל, גליון ל"ג" – נגד משחקי כדורגל בשבת, בין קבוצת "המכבי האכזרי סמל הציונות הלאומית", שארגנו משחק בשבת מול "קבוצה של ארמנים". ירושלים, דפוס צוקרמן, כ"ב סיון תרצ"א [1931].
● "מחאה נמרצה", נגד "ועד הישיבות", בענייני ניהול ישיבת "תורת חיים". [ירושלים], דפוס "שיש", עם חותמת המדביקים: "שותפות הסולל, ירושלים, מס ההדבקה שלם" [תרצ"ב, דצמבר 1931].
● "יציאה? – כן! כניסה לאגודת-ישראל? – לא ולא!" – כרוז מטעם "יראים-חסידים", עם מכתבי אדמו"רים ורבנים (מהונגריה, גליציה וטרנסילבניה), נגד ההצטרפות לאגודת ישראל. ירושלים, "דפוס איתאח"[?], [שנות התר"צ בקירוב].
● "מטעם חכמי ורבני העדות הספרדיות" – כרוז עם מכתבים בערבית-יהודית ובלאדינו בחתימת רבנים רבים, נגד הצטרפות לחופשיים ול"ועד הלאומי". ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ בקירוב].
● "אל אחינו היקרים / אל הצבור החרדי בארץ ישראל" – כרוז עם מכתבים לחיזוק הדת לעולים חדשים וליהדות החרדית, מטעם משלחת "מועצת גדולי התורה" ו"אגודת ישראל". ירושלים, דפוס צוקרמן, תרצ"ה [1935].
● קריאה להרשמה כחבר בהסתדרות "פועלי וצעירי אגודת ישראל" בירושלים. ירושלים, דפוס "יבנה", ללא תאריך.
● "אספה כללית", מטעם "הסתדרות צעירי אגודת ישראל". [ירושלים], דפוס צוקרמן, ללא תאריך.
● הזמנה מאת מטעם "הנהלת בית הספר בית יעקב, הסתדרות נשי ובנות אגודת ישראל", להרצאות הרב אלכסנדר זושא פרידמן [מוורשא] והרב דוד צבי זילברשטיין, בענייני "תפקיד האשה החרדית בשעה זו". ירושלים, דפוס "יבנה", [שנות התר"צ בקירוב].
● "אל כל אב ואם בישראל!" – כרוז בעניין חינוך ושליחה ל"בית יעקב", מטעם "מרכז בית יעקב בארץ ישראל". ירושלים, דפוס וינפלד, אלול תרצ"ט [1939].
● "מחאה נמרצת, מאת חכמי התורה ובני הישיבות" – כרוז נגד מס המצות בשיתוף עם "אגודת ישראל". ירושלים, דפוס קלישר, אדר תרצ"ט [1939].
● "כלפי הסרים מן הדרך!" – כרוז מטעם "נטורי קרתא", נגד מס המצות בשיתוף עם "אגודת ישראל". ירושלים, דפוס גרינפלד, ללא תאריך.
● "מדחי אל דחי" – כרוז מטעם "נטורי קרתא", נגד לימוד בשפה העברית ב"בית יעקב". ירושלים, דפוס צוקרמן, טבת תש"א [1941].
● "דבר לישוב החרדי!" – כרוז מטעם "העדה החרדית פו"ח, ועד העיר לקהלת האשכנזים פעיה"ק תוב"א", נגד התגרות באומות, לרגל פרסום "הספר הלבן". ירושלים, דפוס "חורב", אייר תרצ"ט [1939].
● "מכתב גלוי", מאת העסקן האגודאי חיים ישראל אייז מציריך, על התנגדות "אגודת ישראל" ל"מועצה מחוקקת" בארץ ישראל. [ללא מקום הדפסה, ת"ש 1940 בקירוב].
● "על עלבונה של תורה" – כרוז מחאה נגד התקפות "אגודת ישראל" על הארגון "קהלת", מטעם הרבנים הראשיים ורבנים נוספים. ירושלים, דפוס הפועל המזרחי, כסלו ת"ש [1939].
● "התעוררות" לתשובה שלמה – כרוז מטעם "מרכז אגודת ישראל בא"י", בעקבות ביזוי גווילי ספר תורה על ידי נחירת שפנים עליהם [בקיבוץ "הבחרות הסוציאליסטית" במגדיאל]. ירושלים, דפוס צוקרמן, [תש"א 1940 בקירוב, ראה אודות פרשייה זו: פריט 296].
● "אזהרה חמורה", כרוז מטעם הגאב"ד המהרי"צ דושינסקי, הבד"צ ורבנים נוספים, נגד קבלת כספים למוסדות החינוך מאת "מחלקת החינוך הממשלתית יר"ה". ירושלים, דפוס "אשכול" (יעקב וינפלד), ניסן תש"ב [1942].
● "עצרת נוער", למען הצלת נוער ארצנו, מטעם "הסתדרות הנוער האגודתי בארץ ישראל". תל אביב, דפוס לוריא, [תש"ג 1943].
● "הכרזת רבני וגדולי התורה בארץ ישראל", בעניין ילדי טהרן. [תל אביב, ללא שם דפוס, תש"ג 1943].
● "הצהרה" נגד מסירת ילדי טהרן לשמד רוחני, מטעם "הסתדרות אגודת ישראל העולמית". ירושלים, דפוס שרגא וינפלד, [תש"ג 1943].
25 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים בקלסר גדול.
כרוז חרם, "מודעה ואזהרה רבה", על העלמות "כתבי היד של הגאון הצדיק המנוח הרב רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי זצוק"ל" [. ירושלים, דפוס ר. ח. הכהן, [תר"ץ 1930 בקירוב].
הכרוז על גונבי כתבי-היד של ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפנדרי [שנפטר בירושלים בשנת תר"ץ בגיל 117, ולא השאיר אחריו צאצאים] – פורסם מטעם "הרבנות הראשית", ובצירוף הנדיר של מכתב בחתימתו של רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של "העדה החרדית".
בנוסח הכרוז נכתב: "היות שנודע לנו שכתבי היד של הגאון הצדיק המנוח הרב שלמה אליעזר אלפאנדארי זצוק"ל נעלמו ויש לחשוש שיד נגעה בהם – הננו מזהירים בזה ומטילים בכח תורתנו הקדושה ובכח החרם על כל אלה שלקחו מכתבי היד הנ"ל או כל מין דבר השייך להרב המנוח הנ"ל, להשיבו תומ"י למשרד הרבנות הראשית לא"י...".
רבי יוסף חיים זוננפלד, הוסיף לכרוז: "באתי עוד פעם עה"ח מפורש כי נכון מה שגזרו בדבר העלמת כתב"י הקודש של הרב הגאון הגדול המנוח מוהר"ר שלמה אליעזר אלפנדרי זצוק"ל, והשי"ת ירחם על עמו וישלח להם ישועה בקרוב".
נשוא הכרוז, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי) – ה"סבא קדישא", נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בירושלים בשנת תר"צ. מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (שנפטר בתשרי תקצ"ח). כיהן כרב ראשי בקושטא ובדמשק. בהיותו כבן מאה, עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת, קרוב לגיל 120. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה, בדברי הלכה ובחכמת הנסתר, יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקרו, והמתיקו סוד יחד בענייני קבלה נסתרים [מסופר כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו: שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא, ועוד.
[1] דף. 33X30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
אוסף מגוון של כרוזים בענייני לימוד קבלה ולימוד תורה, סדרי תפילות ועריכת "תיקונים" ו"תעניות דיבור". ירושלים, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב:
● "מודעה חדשה", בעד לימוד הזוהר הקדוש, בצירוף מכתביהם של הרבנים: רבי יצחק ירוחם דיסקין, הראי"ה קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יעקב מאיר. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [תרפ"א 1921 בקירוב].
● "מודעה על תענית הדבור וסגולת התהלים הנחשבת להפסקה גדולה לתענית משבת לשבת", רשימת תקנות וסדר הלימוד, מטעם "חברת אור חדש וצמח צדיק בירושת"ו". ירושלים, דפוס צוקרמן, [תרצ"ו 1936].
● "החכמה בחוץ תרונה, ברחובות תתן קולה", כרוז לעידוד לימוד הקבלה, כמענה לצרות ולייסורים, מטעם "בית אולפנא רבתא עט"ר [-עטור רבנים]" במאה שערים בירושלים. [ירושלים, דפוס "חורב", תרצ"ז 1937. התאריך והחתימה ככל הנראה נחתכו].
● "מודעה רבה לכל בתי הכנסיות", קריאה להוספת שני פסוקים אחרי י"ג מידות, אחר ש"בשבוע זה בליל מוצש"ק אור ליום ט"ו באלול צ"ח היה חלום אצל תלמיד חכם ידוע בירושלם והודיעו לו...", מטעם חברת "אהבת חיים" [של חכם מנחם מנשה], עם חותמת המוסד. ירושלים, דפוס "האומן", [תרצ"ח 1938].
● "אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול!", קריאה להקמת אגודה לצורך הסברה לגוים "באופן ידידי המתקבל על הלב מבלי להתגורר שאמונתם בלתי נכונה". ירושלים, דפוס קלישר, תרצ"ד [1934].
● "קולה של תורה!", בעניין תשלום החובות למלמדי תינוקות, מטעם "ועד אחוד המלמדים", עם חותמת המוסד. ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", ת"ש [1939].
● "מעמדות קבועים", קריאה לחידוש המעמדות לתפילה ולחיזוק, עם הסכמות הרבנים. ירושלים, ללא שם דפוס, "תרנ"ן" [ת"ש 1939].
● "מרבה תורה מרבה חיים", קריאה לחיזוק בלימוד תורה בלילות, "לגדולי התורה, ולבעלי בתים, ולבעלי מסחר, ולבעלי מלאכות, והבהמ"ד תפארת ירושלים דכולל אמריקה במאה שערים פתוח גם כל הלילה... ויש שם קאווע וטיי וצוקער ומאורות לוקסין", מטעם "חברת משמורים אור תורה, במאה שערים וסביבותיה". ירושלים, דפוס קלישר, [ללא תאריך].
8 כרוזים. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. בחלק מהכרוזים קרעים חסרים קטנים.
שלושה כרוזים בענייני חסידות ויז'ניץ, שנדפסו בירושלים בשנות התר"צ בקירוב:
● כרוז – "מאת כ"ק הגה"צ בנש"ק אדמו"ר מויזניצא שליט"א" [האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל ה"אהבת ישראל"], קריאה על חובת היציאה מ"הועד הלאומי" והתחברות לקהילה החרדית בארץ ישראל: "...היות שנודע לי כי עפ"י חוקת הקהלות החדשה באה"ק נתן האפשרות לאחינו החרדים לדבר ה' להתאחד בקהלה מיוחדה הועמדת ברשות עצמה, ע"כ אמרתי לפנות אליכם בבקשה נמרצה ולהעיר את לבבכם על החוב הקדוש המוטל עליכם שתתחברו כלכם להקהלה החרדית המיוחדה אשר יסדתה על אבני קודש ולא ח"ו אל הקהלה של הועד הלאומי...". [ירושלים], דפוס צוקרמן, שנות התר"צ 1930 בקירוב].
● "תנו כבוד לתורה" – כרוז על קבלת פנים בשערי ירושלים, לבניו של האדמו"ר מוויז'ניץרבי ישראל הגר (בעל ה"אהבת ישראל"): "הקהל הירושלמי מתבקש לצאת לקראתם ולקבל את פניהם על יד תחנת הרכבת בשעה 7 בערב, מטעם "הרב מאיר דאוויד בשם אגודת ישראל החסידים". ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", [אייר תרצ"ה 1935].
●. "הנהלת כולל קאסוב" – כרוז המודיע על הגעת האדמו"ר רבי חיים האגר מקאסוב (בנו של האדמו"ר רבי משה האגר בעל ה"לקט עני") לעיר ירושלים: "בשם כולל קאסוב כאן מודיעים ומבקשים לתושבי ירושלים בכלל, ולאנשי כולל קאסוב בפרט, לחלק לו את הכבוד הראוי והנכון...". ירושלים, דפוס סיני, [תרצ"ה 1935 בקירוב].
3 כרוזים. גודל ומצב משתנים.
אוסף כרוזים בעניין פרשיית שריפת בית הכנסת "זהרי חמה" ביום ז' חשוון תש"א [נובמבר 1940]:
● "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'" – כרזה על קיום הלוויית ספרי התורה והתפילין, מבית הכנסת להר הזיתים, מאת "הנהלת בית הכנסת 'זהרי חמה' אשר בהכנסת אורחים 'תפארת ציון' ירושלם". ירושלים, דפוס "קדימה", [חשוון תש"א 1940]. שני עותקים.
● "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'!" – כרזה על קיום ההלוויה, מאת "הנהלת חברא קדישא הראשית והכללית דכוללות אשכנזים בירושלים". [ירושלים], דפוס אביגדור קאטצבורג, גאולה, [חשוון תש"א 1940]. שני עותקים.
● "ספרי תורה [שנשרפו?]" – כרזה מאת "הרבנות הרא[שית]". על קיום ההלוויה. [ירושלים], דפוס סלומון, [חשוון תש"א 1940]. קרעים חסרים.
● "שרופה באש" – קריאת העדה החרדית ליום תפילה ותענית, במקביל למעמד ההלוויה של שרידי ספרי התורה מבית הכנסת הנשרף להר הזיתים. ירושלים, דפוס "אשכול" יעקב וינפלד, [חשוון תש"א 1940].
● "להקמת בית הכנסת הנשרף!" – קריאה מאת "ועד הקמת הריסות ביהכנ"ס זהרי חמה", לקיום מגבית עבור הקמת הריסות בית הכנסת, בשבת פרשת תולדות [כ"ט בחשוון תש"א]. [ירושלים, ללא שם דפוס, חשוון תש"א 1940].
● "שאלי שרופה באש" – קריאת הבד"ץ בראשות רבי צבי פסח פראנק, ליום תשובה תפלה וצדקה בתענית שני קמא, לרגל השריפה בבית הכנסת "זהרי חמה" שבבניין "תפארת ציון", ולרגל ביזוי התורה בקיבוץ מגדיאל [קיבוץ "הבחרות הסוציאליסטית העברית" במגדיאל, שם נמצאו גווילי ספר תורה מוטלים בביזיון, והובאו לידי רב המושבה רבי דוב מעייני; ראו עיתון הצופה, 6 בנובמבר 1940]. [ירושלים], דפוס סלומון, [חשוון תש"א 1940].
8 כרוזים. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. בחלק מהכרוזים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
אוסף גדול של יותר מעשרים כרוזים שנדפסו בירושלים, בין השנים תר"פ-תש"ה בערך [1920-1945 בערך]. קריאות לקיום עצרות-תפילה וימי-תפילה בירושלים להצלת עם ישראל מגזירות קשות. חלקם עוד מתקופת הרדיפות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והפרעות בארץ הקודש, וחלקם מתקופת רדיפות היהודים בגרמניה בערב השואה, ובתקופת השואה:
● "תענית צבור עולמי" – הוספה ל"קול ישראל" גליון כ"ב, קריאה לתענית לרגל מצבם הנורא של היהודים ברוסיה ובאוקראינה. מעבר לדף, "רשימת הנדבות לטובת נגועי הרעב באוקריינא". ירושלים, דפוס רוהלד, אב תרפ"ב [1922].
● "תורה תורה חגרי שק", הכרזה על יום תפילה בכותל המערבי, לרגל המצב הקשה, מטעם הרבנים הגאונים (עם חותמת: "איחוד חכמי ורבני הישיבות"). [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
● "תענית צבור כללי", בערב ראש חודש אלול, לרגל הצרות בארה"ק [פרעות תרפ"ט?], בחתימת (וחותמת) רבי יוסף חיים זוננפלד. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [אב תרפ"ט? 1929?].
● "עצירת גשמים, ותשובה ותפלה וצדקה...", קריאה לתפילה לרגל עצירת גשמים, מטעם בד"צ לכל מקהלות אשכנזים (רבי פנחס עפשטיין, רבי שמחה בונם ווערה=נער ורבי דוד יונגרייז). [ירושלים], דפוס צוקרמן, כסלו תרצ"ב [1931].
● "תשובה ותפלה", לרגל עצירת גשמים, בחותמות "בד"צ לכל מקהלות אשכנזים" ושל הגאב"ד רבי "יוסף צבי דושינסקיא". [ירושלים], דפוס צוקרמן, כסלו [שנות התר"צ-ת"ש בקירוב – כנראה תרצ"ד או תרצ"ז].
● הכרזה על יום תענית ציבור כללי, לרגל המצב הנורא ברוסיה, מטעם הרבנים הראשיים, הראי"ה קוק ורבי יעקב מאיר, ורבנים נוספים. [ירושלים], דפוס סלומון, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
● "בקשת רחמים" – קריאה להוספת תפילות ביום תענית אסתר, על הרדיפות ברוסיה, מטעם הרבנות הראשית. ירושלים, דפוס מרכז, [שנות התר"צ בקירוב].
● "התעוררות לתפלה ולתשובה", לרגל הצרות בחוץ לארץ, ודרשה מאת רבי בן ציון ידלער. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ-הת"ש בקירוב].
● "קריאה של רחמים", הכרזה על הוספת אבינו מלכנו ופרקי תהילים אחרי התפילה, לרגל תלאות השואה, מטעם הבד"צ בירושלים (רבי צבי פסח פראנק, רבי יוסף גרשון הורוויץ ורבי אליהו ראם). ירושלים, דפוס "איתאח" מחנה יהודה, אלול תרצ"ט [1939]. שני עותקים.
● "קריאה של רחמים", ליום תפילה ותחנונים, בערב ראש חודש אלול, לרגל הצרות בארץ ובעולם, מטעם בד"צ "העדה החרדית" לכל מקהלות אשכנזים (רבי זליג ראובן בענגיס, רבי פנחס עפשטיין ורבי דוד יונגרייז). ירושלים, דפוס צוקרמן, [ת"ש בערך 1940?].
● "קריאה של רחמים ותפלת צבור כללי", לרגל הצרות בעולם, בחתימת רבי צבי פסח פרנק רב ואב"ד דעיה"ק ירושלים. ירושלים, דפוס וינפלד, [ת"ש בערך 1940?]..
● "לבני כוללנו חבת ירושלים לעדת גאליציען בכל ערי הקודש ולכל אחב"י", קריאה לעצרת תפילה בכותל המערבי, לרגל הפרעות בגליציה ובפולין. ירושלים, דפוס גרינפלד, [שנות הת"ש 1940 בקירוב].
● "צום ועצרה", הכרזה על יום תענית ציבור כללי בכל הארץ לרגל המצב הקשה, בחתימת רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ורבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. ירושלים, דפוס רפאל חיים הכהן, [ת"ש 1940].
● "יום תפלה כללי", הכרזה על יום תפילה כללי, לרגל המצב הקשה, מטעם הרבנות הראשית. [ירושלים], דפוס סלומון, אדר א' ת"ש [1940].
● "ותשובה ותפלה וצדקה", הכרזה על יום תפלה לרגל המצב הקשה, מטעם כמה מרבני ארץ ישראל. ירושלים, דפוס סלומון, [שנות הת"ש 1940 בקירוב]. שני עותקים, עם קרעים חסרים, עם פגיעה בחלק משמות החותמים.
● "תפלת צבור כללי", לרגל המצב הקשה באירופה, מטעם "בית דין הגדול לכל מקהלות האשכנזים". ירושלים, דפוס סלומון, [שנות הת"ש 1940 בקירוב].
● "על חללי בת עמי", הכרזה על יום תפילה ותחנונים, לרגל רבבות הנופלים כדומן על פני השדה, מטעם הבד"צ בירושלים (רבי צבי פסח פראנק, רבי יוסף גרשון הורוויץ, ורבי אליהו ראם). ירושלים, דפוס סלומון, [כנראה בשנות השואה תש"א בקירוב].
● קריאה לתפילה ולסליחות, להצלחה ממשלת בריטניה נגד השתלטות הרשע בעולם, עם תפילת "הנותן תשועה" למלך ג'ורג' השישי וברכת "מי שברך" לנציב העליון סיר מאק מייכל, מטעם חברה קדישא גחש"א. ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות הת"ש 1940 בקירוב].
● "קראו אל ה' בחזקה!", קריאה ליום תפילה, לרגל הטבח הנורא ברומניה, מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל. [ירושלים], דפוס סלומון, [שבט תש"א 1941].
● "עת צרה היא ליעקב", קריאה לעצרת תפילה על "השמועות הנוראות המגיעות אלינו מארצות מזרח ומרכז אירופא, על העברת רבבות משארית הפליטה למחנה ריכוז...", מטעם כולל "שומרי החומות". [ירושלים, ללא שם דפוס, תש"ג בקירוב 1943 בקירוב].
● "תפלה בעת צרה", לרגל המצב החמור בגולה, מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל. ירושלים, דפוס הפועל המזרחי, [שנות השואה, ת"ש-תש"ה בקירוב].
● "עם ה' חזקו ונתחזקה", הכרזה מטעם הבד"צ בירושלים (של רבי צבי פסח פראנק), לרגל המצב הקשה, על הוספת תפילות אבינו מלכנו ופרקי תהילים אחרי התפילה. ירושלים, דפוס סלומון, [שנות השואה, ת"ש-תש"ה בקירוב].
24 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים בקלסר גדול.
אוסף כרוזים על מאבקי היהדות החרדית במדינת ישראל – גיוס בנות, מלחמות השבת ושמירת הדת, יוסל'ה שוכמאכר, ועוד. ירושלים וארץ ישראל, שנות התש"י-תש"ל בקירוב].
● "דעת התורה נגד גיוס הבנות", עם פסקיהם של הבד"צ ומהרי"צ דושינסקי. [תשי"א 1951].
● "זעקה גדולה ומרה", על גזירת גיוס הבנות לשירות לאומי, מטעם רבי איסר זלמן מלצר, רבי דוב בעריש ווידנפלד ורבי עקיבא סופר. ירושלים, דפוס ספערא, [תשי"ג 1953].
● "אח יהודי זכור ואל תשכח!, את דמי השפוך על ידי משטרת המדינה...", חתום בשם הנרצח פנחס סגלוב. [ירושלים, ללא שם דפוס, תשי"ז 1957 בקירוב]. שני עותקים.
● "שומו שמים", על השלכת ר' שלום שטארקס לבית הסוהר, בפרשת חטיפת יוסל'ה שוכמאכר בן-אחותו. ירושלים, דפוס התחיה, חשון תשכ"ג [1962].
● "לעגה לך בתולת בת ציון" – כרוז בפורמט ענק, נגד גיוס בנות לשירות לאומי, מטעם "ועדה ציבורית נגד גיוס הבנות". ירושלים, דפוס חורב / יד עזרה, [סוף שנות התש"כ בקירוב]. שני עותקים.
● "עם ד' חזקו", נגד צפיה בטלוויזיה, מאת רבי יונתן שטייף. ירושלים, דפוס חורב / "יד עזרה", [אחרי תשי"ד 1954].
● "קריאה קדושה", לתמיכה ב"ועד הרבנים הספרדים העולים". ירושלים, דפוס התחיה, [שנות התש"כ-תש"ל בקירוב].
● "אבא! מה תענה לבנך... מדוע שללת ממני את הטוב הצפון...", – כרוז צבעוני, לעורר לרישום הילדים לחינוך תורני. ירושלים, "מרכז הסברת ערכי התורה", [שנות התש"ל בקירוב].
10 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים בקלסר גדול.
אוסף פרסומים של חוג "נטורי קרתא" בירושלים, ופרסום פולמוסי נגדם:
● ספר חומתנו, ילקוט מאמרים מאנשי נטורי קרתא, כרך א', טבת תשי"ג-ניסן תשי"ד. ירושלים, ללא שם מדפיס, תשי"ג-תשי"ד [1953-1954].
● ספר אום אני חומה (חלק שלישי), ילקוט מאמרים מאנשי "נטורי קרתא", של היהדות החרדית בארץ ישראל. ירושלים, הוצאת בנימין לבנשטייין, תשי"א [1951].
● ספר אום אני חומה, חלק שני. ירושלים, ללא שם מדפיס, תש"י [1950].
מצורפים ששה מאמרים שנדפסו במקור בתוך ספר "אום אני חומה", ונמצאים לפנינו בנפרד.
● קונטרס על הנסים, ביאור ובירור ענינים על המאורעות בתקופה האחרונה, מאת "איש נטורי קרתא". ירושלים, דפוס "חורב", תשי"ז [1957]. חיבור פולמוסי קנאי, בעקבות ניצחון צה"ל במלחמת סיני (1956), ובו תוקף המחבר האנונימי בחריפות את אלו השמחים בניצחון זה, ומשתמשים להוכיח את צדקתם, בכך שההשגחה העליונה עזרה לנצחונם במלחמה זו [נודע כי המחבר הוא רבי ירחמיאל ישראל יצחק דומב (תרע"ה-תשע"ג), מראשי נטורי קרתא].
● נטורי קרתא, מאת י. שוכמן. [ירושלים, הוצאת ירושלים, תשי"א 1950]. חיבור פארודי נגד אנשי "נטורי קרתא", עם מספר איורים וקריקטורות.
5 כרכים + 6 מאמרים. גודל ומצב משתנים. הספרים כרוכים בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קבלה מודפסת על תרומה ל"חברת ישוב ארץ ישראל", חתומה בידי הגאון רבי צבי הירש קאלישער. טהארן (טורון, פולין), תרל"א [1871].
הקבלה ניתנה לאלמנה פערל נאטהויזעים מהעיר לאבש, שתרמה את הכסף על ידי "הגאון החסיד" הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. הקבלה ממולאת בכתב-יד [מרובע], ובסופה חתימת-ידו של רבי צבי הירש קאלישר: "הק' צהירש קאלישער מטהארן". לצד החתימה: חותמת של "פקידי חברת ישוב ארץ ישראל".
הגאון הנודע רבי צבי הירש קאלישר (תקנ"ה-תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידם של הגאון רבי עקיבא איגר, של הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. כיהן כרב בטהורן שלא על מנת לקבל פרס. מחבר הספרים: "מאזנים למשפט" על חושן משפט (קראטאשין, תרט"ו 1855), הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע, "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד ספרים.
רצ"ה קאלישר היה מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל, ובנושא זה עוסקים ספריו "דרישת ציון" (טהארן, תרכ"ו 1866) ו"שלום ירושלים" (טהארן, תרכ"ח 1868). ספרו "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון", והרב קאלישר נחשב כאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון", ובערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו. בעניין זה פעל בשותפות אמיצה עם הגאון רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ – "הצדיק מגריידיץ". הם הרבו להתכתב וביוזמתם נעשו פעולות שונות לחיזוק היישוב בארץ הקודש ואף הוקמה (בשנת תר"כ) "חברת יישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט דאודר.
רבי צבי הירש קאלישר ורבי אליהו גוטמאכר עמדו בראש החברה כ"פקידים" וחתמו יחדיו על כרוזיה. אחד הפעילים המרכזיים שהפיץ את רעיונות החברה היה רבי נתן פרידלאנד (תקס"ח-תרמ"ג), תלמידו של רבי יוסף זונדל מסלנט. רבי נתן החל לפעול למען יישוב ארץ ישראל עוד קודם שפגש את רבי צבי הירש קאלישר, מתוך תפיסה שהגאולה צריכה לבוא בדרך הטבע (כשיטת חוג תלמידי הגר"א), והיה מסתובב בערים ועיירות ודורש לטובת העניין. במהלך מסעותיו פגש את רבי צבי הירש קאלישר ומצא בו חבר ושותף לרעיונותיו ומאז החלו לשתף פעולה, ורבי נתן החל לפעול כשליחם של רבי צבי הירש ושל רבי אליהו גוטמאכר, והתגייס לעשות נפשות לחברת יישוב ארץ ישראל באמצעות מכתבים שהיה משגר לקהילות שונות, מסעי תעמולה, ועוד.
[1] דף, 11.5x11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים מעט כהים. בלאי. סימני קיפול.
"וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהלה" – קבלה מודפסת מאת "כולל אונגארן, מעהרן, בעהמן, עסטרייך". עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמת (בצורת חתימות ידיהם) של הממונים: רבי "דוד יולוס מגרעזאוויץ" ורבי "משה נחום וואלענשטיין", וחותמת הכולל: "כולל שומרי החומות בציון וירושלם, ובארצות החיים הקדושים תוב"ב". ירושלים, תרמ"ט [1889].
אישור על קבלת הכסף שנידב ע"י הנדיב "הקצין היקר הנכבד כהר"ר משה כהן". הכסף נתקבל באמצעות הצדיק רבי נפתלי הירצקא אב"ד ראצפערט, והגיע לירושלים אל מוסדות ה"כולל" ("הגיע אל הקודש פנימה").
תודה וברכה לנדיב על התרומה שהייתה "למחית נפשות יקרות המסתופפים בחצרות אלוהינו – ברוכים אתם לה' על גודל חסדיכם, כל על להבא לא יסור פרי צדקתכם מאת אחיכם שוכני הר הק'... ואנחנו על משמרתינו נעמוד להעתיר עבור שלומכם והצלחתכם כל הימים אצל מ"מ כותל המערבי וקבורת רחל אמנו...".
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד.
לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
הממונה רבי דוד ב"ר חיים צבי יולוס (נפטר שבט תרנ"ב), חתנו של הגאון רבי אברהם שאג מקויברסדורף. למד אצל חותנו ובישיבת רבי דוד שיק אב"ד טוקאי ואצל המהר"ם שיק.
[1] דף, 15 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים קלים.
אינה מופיעה אצל ש' הלוי, ברשומות הביבליוגרפיות בספרה "ספרי ירושלים הראשונים".
מכתב בכתב-יד, מאת כולל שומרי החומות, בחתימות ידיהם של רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי משה נחום ולנשטיין, רבי טוביה אריה גולדברגר ורבי יוסף בנימין שעהן (שמעונוביץ). עם חותמת הכולל. ירושלים, ניסן תרנ"ז [1897]. יידיש.
מכתב תודה שנשלח למועצת הקהילה של צ'סקה בודייוביצה (Budweis) בצ'כיה, על שאפשרו לשליח רבי לאזר וואלערשטיין להתרים כספים בבית הכנסת שלהם. הם מוסיפים ברכות ולבסוף מבקשים מהנהלת הקהילה לבחור נציג שיקבל ייפוי כוח מטעם הכולל להיות הגבאי הקבוע שלהם לאיסוף כספים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
הגאון רבי טוביה אריה גולדברגר (תרט"ז-תרע"א), מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
הגאון רבי יוסף בנימין שעהן-שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין – "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) – כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.