"תעודת הפטרה" - תעודה רשמית מודפסת, לשחרור לחופשת "בין הזמנים" מישיבת פוניבז', בחתימת ראש הישיבה רבי יוסף ש. כהנמן והמשגיח רבי יוסף יודא נענעדיק. עם חותמת הישיבה: "בית אולפנא רבתי דפאנוועוועז". פוניבז', ניסן תרפ"א 1921. עברית וליטאית.
תעודה מודפסת בהשלמת פרטים בכתב-יד. התעודה נועדה למנוע גיוס לצבא של הבחורים היוצאים לחופשת "בין הזמנים" בבתיהם בימי חג הפסח. בתעודה נכתב: "להתלמיד מר משה בולווין ניתן רשות להפסיק הלימודים מיום י"ב לחדש ניסן תרפ["א] עד יום א לחדש אייר תרפ["א]". התעודה ניתנה בשנותיה הראשונות של הישיבה בפוניבז'.

הרב מפוניבז' – הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן (תרמ"ו-תשכ"ט), נולד בקול (עיירה סמוכה לקרטינגה, צפון ליטא), ונודע מגיל צעיר כגאון מופלג ו"עילוי". למד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון ובישיבת ראדין אצל ה"חפץ חיים", שהיה לרבו המובהק. לאחר נישואיו כיהן תחת חמיו כרב העיירה ווידז', ולאחר פטירת רבי איצל'ה רבינוביץ מונה תחתיו לרב העיר פוניבז'. ממייסדי "אגודת ישראל" ו"ועד הישיבות". חבר "מועצת גדולי התורה" משנת תרפ"ג. איש אמונם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזינסקי. בעיצומה של השואה, בה איבד את רוב משפחתו ותלמידיו, הקים מחדש את הישיבה בבני ברק, ובכך היה לאחד מגדולי מקימי עולם התורה לאחר שחרב בשואה.

הגאון הצדיק רבי יוסף אריה ליב נֶנֶדִּיק (תרל"ה בערך-תש"ג, נרצח בגיטו קובנא), מגדולי המוסר בליטא. נודע בחכמתו ובתבונתו הרבה, הנקיה מכל "נגיעות". בבחרותו למד אצל רבי שמעון שקופ בישיבת טלז, ואח"כ עבר ללמוד אצל "הסבא מקלם". ממייסדי ה"מכינה" [הישיבה לצעירים] בקלם, אשר עמד בראשה יחד עם רעיו רבי ירוחם ממיר ורבי אליהו לופיאן. כיהן כמשגיח בישיבתו של ה"חפץ חיים" בראדין (במקומו של רעו רבי ירוחם ליבוביץ שעבר לכהן כמשגיח בישיבת מיר). לאחר מלחה"ע הראשונה הקים יחד עם הרב כהנמן את ישיבת גרודנה של רבם רבי שמעון שקופ. בתחילת שנת תרפ"א עברו שניהם לפוניבז' והקימו בה ישיבה חדשה. אח"כ עבר לכהן כמנהל רוחני בישיבות קוברין וקלצק. מקצת משיחותיו ומאמריו נדפסו בספרים "רחשי האילן" (ירושלים, תשמ"ד) ו"מוסרי קלצק" (בני ברק, תשע"ה).

[1] דף, מסמך רשמי. 17X16 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.