תלמוד בבלי, מסכת ברכות, עם פירושי רב אלפס, רא"ש, מרדכי, פירוש המשניות לרמב"ם, מהרש"א ומהר"ם, משניות ותוספתא של סדר זרעים. סלאוויטא, [תקע"ז 1817]. דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא. עם הסכמות בעל התניא, ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי ישראל מפיקוב.
במהדורה זו של התלמוד התחדשו מספר חידושים; אחד החידושים במהדורה זו הוא שלראשונה נדפסו חיבורי "רב אלפס" (רי"ף), ה"מרדכי" והתוספתא באותו כרך יחד עם מסכת התלמוד המתאימה.
מהדורה זו נדפסה תוך כדי תחרות קשה עם המדפיס רבי ישראל יפה מקאפוסט, שגם הוא הדפיס את התלמוד בשנים תקע"ו-תקפ"ח, אך "הדבר מובן מאליו שהכל פנו לקנות מהדורה שלו [של רבי משה שפירא מסלאוויטא], היפה מאד והמרובה במפרשים" (ררנ"נ רבינוביץ, בספרו "מאמר על הדפסת התלמוד", עמ' קלא).
מהדורת התלמוד הראשונה שנדפסה בסלאוויטא, נדפסה בין השנים תקס"א-תקס"ו, ביוזמתו ובמימונו של בעל התניא. לקראת הדפסת המהדורה השניה (תקס"ח-תקע"ג) מכר בעל התניא את כל זכויותיו, והעבירן לידי המדפיס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא. מעבר לדף השער של מסכת ברכות של המהדורה השניה, וכן של המהדורה שלפנינו, הדפיס רבי משה שפירא את כתב ה"הסכמה והרשאה" שכתב לו האדמו"ר הזקן, בו כתב שהוא מעביר את כל זכויות ההדפסה מידיו לידי המדפיס רבי משה ובאי כחו.
בהסכמתו המקורית של בעל התניא, ששרדה בכתב-ידו (צולמה ב"אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן", ברוקלין תשע"ב, עמ' שנד), ישנם מספר הבדלים לעומת הנוסח שנדפס לפנינו. הבעל התניא כותב מספר תארי כבוד על רבי משה שפירא, אך אלו הושמטו במהדורה שלפנינו.
הבדל נוסף: בעל התניא כותב כי הוא מעביר את כל זכויות ההדפסה, וכן את כל ההגבלות שכתבו הרבנים המסכימים בהסכמותיהם, אל המדפיס רבי משה שפירא ובאי כחו. בהסכמה נכתב כי הרבנים "גדרו וגזרו... על שאר כל המדפיסים ועל כללות עמב"י שלא לחזור ולהדפיס הש"ס... עד תום משך כ"ה שנים מהתחלת הדפוס הנ"ל" [=של מהדורת תקס"א-תקס"ו], כלומר שכ"ה השנים מתחילים בשנת תקס"א ומסתיימים בשנת תקפ"ו. הבעל התניא מוסיף (במכתב המקורי): "חלילה חלילה לשום בר ישראל להשיג גבולו ח"ו לחזור ולהדפיס הש"ס... בשום תחבולה וערמה בעולם, עד כלות הזמן אשר גבלו הגאונים הנ"ל בהסכמותיהם הנ"ל". במשפט זה האחרון חלו ידיים בשעת ההדפסה ובמקומו נדפס: "עד כלות חמשה ועשרים שנה מיום כלות הדפוס הנ"ל" – כלומר, שכ"ה השנים מתחילים בשנת תקס"ו והם אמורים להסתיים בשנת תקצ"א (משפט זה כמובן סותר את המשפט הראשון בו נכתב במפורש שהתקופה חלה "מהתחלת הדפוס הנ"ל", כלומר מראשית ההדפסה של מהדורת תקס"א-תקס"ו).
לפנינו נדפס משפט נוסף שאינו מופיע בהסכמה המקורית שבכתב-יד: "הן בתבנית זה הן בתבנית אחר".
בדף השער חתימה (בכתב "רש"י"): "הצעיר גרשון בכ"ר ראובן ישל".
שערים נפרדים לפירוש רב אלפס ולמשניות סדר זרעים.
[1], קלז; סד; ע דף. 33.5 ס"מ בקירוב. נייר תכלכל. רוב הדפים במצב טוב, דף השער ומספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדף שאחריו, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. פגמים נוספים בדף ב', עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. סימני עש בחלק מהדפים. כריכה חדשה.