שתי תעודות אצולה, חתומות בידי שניים מקיסרי האימפריה הרומית הקדושה – הקיסר קרל ה-VI ונכדו הקיסר יוזף ה-II. וינה, 1724 / לייטמריץ, 1784. גרמנית. התעודות כתובות ביד, בכתיבה קליגרפית נאה, על גבי קלף. אותיות פתיחה מעוטרות ועיטורים נוספים, חלקם צבועים ביד. בכל תעודה, על-פני עמוד שלם, מופיע ציור צבעוני של שלט אצולה, מעוטר בזהב. 1. תעודת אצולה חתומה בידי קיסר האימפריה הרומית הקדושה קרל ה-VI. וינה, 1 ביולי 1724. התעודה מעניקה ליוהאן מקסימליאן פליקן (Johann Maximilian Pelican), ולכל צאצאיו אחריו, תואר אצולה ואת הזכות להשתמש בשלט אצולה. שלט האצולה מצוייר ביד בעמ' [11], והאלמנטים השונים המרכיבים אותו מתוארים בפירוט רב בגוף התעודה. בעמוד [18] מופיעה חתימת ידו של הקיסר קרל ה-VI; בשולי העמוד, ובעמוד האחרון, מספר רישומים וחתימות של אנשי החצר. [20] עמ', 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. מספר קרעים זעירים בשוליים. כרוך בשרוך בד. 2. תעודת אצולה, חתומה בידי קיסר האימפריה הרומית הקדושה יוזף ה-II. לייטמריץ (Leitmeritz), 23 בספטמבר 1784. התעודה מעניקה ליוהאן יעקב ברונר (Johann Jacob Brunner), ולכל צאצאיו אחריו, תואר אצולה ואת הזכות להשתמש בשלט אצולה. שלט האצולה מצוייר ביד בעמ' [11], והאלמנטים השונים המרכיבים אותו מתוארים בפירוט רב בגוף התעודה. התעודה הוענקה לברונר עבור הצטיינותו כיועץ החצר של בישופות פסאו (Bistum Passau) שבבוואריה. בעמוד [17] מופיעה חתימת ידו של הקיסר יוזף ה-II; בשולי העמוד, ובעמוד האחרון, מספר רישומים וחתימות של אנשי החצר. [18] עמ', 34.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה מחופה בד קטיפה אדום, בלויה מעט. זוג רצועות בד לקשירה (ושרידים של זוג רצועות נוסף).