שתי הגדות לא-מסורתיות. קיבוץ איילת השחר, 1944, 1945.
בהגדות קטעים מן הנוסח המסורתי ומשיר השירים לצד קטעי פרוזה ושירה; מלווים באיורים (כמה מן האיורים בהגדת תש"ד צבועים ביד). ההגדות עוסקת בחורבן ובתקומה, בהתיישבות בארץ ישראל, בשואה ובעליה.
1. הגדה של פסח, תש"ד (1944).
בעמ' 11, לצד הכותרת "בטרם בא המחר", נראה איכר זורע את שדהו לעומת טנקים מסתערים ומטוסים. בעמ' 15 בקטע המציין בראשיתו את השנה ה-26 לעליית הקיבוץ על הקרקע, נזכרים "חברינו אשר הלכו בשמנו ללחֹם את מלחמת ישראל [...] לנתץ את חומות הגיטאות" ולצדם "הרבבות המובלות [!] כצאן לטבח [...] רבואות החללים שהתוו בדמם תו קין על האדמה". בעמ' 19 שיר מאת דוד שמעונוביץ [שמעוני], "אל מחוקקי הרשע", הקורא תיגר על מדיניות שלטונות המנדט. על עטיפת ההגדה נכתב בעט שמו של יוסף אילון, בן המחזור הראשון בקיבוץ איילת השחר.
[1] עטיפה, 23 עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. גודל הדפים אינו אחיד. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה. מעט קרעים בשולי הדפים הגדולים. כתמים. קמטים.
2. הגדה של פסח, תש"ה (1945).
בדף 6, שבו מצוטטים דברי ההגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", נראים עבדים במצרים מול איכר ארץ-ישראלי בשדהו. בדף 13 נראית פלוגת חיילים יהודים צועדת בגאון ולעומתם פליטה ושני ילדיה, שלושתם עטויי סחבות, לצד בניינים שרופים וחרבים. בעמ' 15-16 נזכרים בני הקיבוץ הלוחמים, חבריהם היושבים בכלא על התנגדותם לבריטים, והיותו של הקיבוץ "בית לניצולי גולת אירופה – לילדי ישראל מטרנסניסטריה, ראשוני הניצולים מתופת". בדפים 23-24 מובא קטע מנאום שנשאה גולדה מאירסון [מאיר], ובו היא מטיחה דברים בשלטונות המנדט על מדיניות אי-קבלת פליטי השואה בארץ ישראל.
[1] עטיפה, 25 דף (כרוכים בסדר משובש), 21X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה מהדפים, בעיקר בעטיפה ובדף האחרון. כתמים. קמטים.