ספר שפת אמת, "בו יסופר לדור אחרון... חורבן העיר... סאטמיר... ע"י גירוי והסתה של איזה מחרחרי ריב עם הפירוש מגן גבורים... סובב והולך על הפסק דין ע"ד הרבנות [בסאטמר] הנדפס בפנים", נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] איוט. ארטה. דק"ק סאטמיר". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ט 1929].
בחירת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר לוותה בפולמוס שנמשך למעלה משש שנים, ורק בשנת תרצ"ד המחלוקת שככה והאדמו"ר הגיע לעיר לשבת על כס הרבנות (ראה להלן בהרחבה). הקונטרס "שפת אמת" שלפנינו נדפס בראשית אותה תקופה ע"י צד המתנגדים למינויו של האדמו"ר.

[9], ב-עו, [8] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בדף השער ובדפים נוספים כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.

מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.

הספר "שפת אמת" שלפנינו נדפס בשלבים הראשונים של אותה מחלוקת, ומיוצגת בו עמדת המתנגדים לבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. המחבר שוטח את גרסתו על השתלשלות הפרשה, ומאשים, בין היתר, את הצד שכנגד בזיופים בבחירות, מתן שוחד ושימוש באלימות, ופניה לערכאות אזרחיות. בספר נכללים הסכמות ותשובות מאת כמה מגדולי הדור, ובתי דין שונים שדנו בפרשה, ובהם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, הנותן רשות לפרסם את דעתו, "באחד שהעמיד לו רוב אשר רבים מפקפקים שלא היה רוב מעולם... בתחבולות חריפות ונתרבו מחלוקת לה"ר וכזבים, האם זה יוכל לפעול לחיזוק דת תוה"ק..."; ה"לבושי מרדכי" ממאד, הכותב אודות: "השרערורי אשר בק"ק סאטמור..."; האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, הכותב: "ראיתי את הלחץ אשר המחרחרים לוחצים אתכם. וכל מגמתם לעשות פירוד בעירכם... הפעם לא אוכל להתאפק ולצאת מגדרי ולבקש ולהתחנן ולהזהיר..."; רבי דוד שפרבר מבראשוב, רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב.