שני תצלומים על גבי גלויות, של אדמו"רי בעלז: רבי יששכר דוב רוקח (המהרי"ד) ובנו רבי אהרן רוקח מבעלז. [פולין?, שנות התר"צ בקירוב / ירושלים, תש"י בקירוב].
על התצלום של רבי אהרן מבעלז, מופיעה בתחתיתו הכיתובית: "אדמו"ר הקדוש המה"ג הגדול אספקלרי' המאירה רבשכבה"ג ציס"ע הה"ג מה"ו מבעלזא שליט"א – ירושלים עה"ק תובב"א".

האדמו"ר הקדוש רבי יששכר דוב רוקח – המהרי"ד מבעלזא (תרי"ד-חשון תרפ"ז), מגדולי האדמו"רים ומנהיגי היהדות החרדית באירופה. כיהן כאדמו"ר משנת תרנ"ד על מקום אביו האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מבעלז, ובתקופת הנהגתו הייתה לו השפעה רבה על חוגי היהדות החרדית ברחבי גליציה, פולין והונגריה, כאשר אל חצרו נהרו אלפי חסידים, בהם רבנים חשובים מגדולי הדור. בחצר הקודש בבעלז שהו באופן קבוע מאות "יושבים" – תלמידי חכמים אשר לא משו מבית המדרש ועסקו בתורה ובחסידות כל ימיהם. עמד בראש "מחזיקי הדת" בגליציה, ובראש הלוחמים בתנועות ההשכלה והציונות.

בנו, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז), איש מופת נערץ, שנודע בהנהגתו בקודש, עד שכונה בפי העם "אהרן קְדוֹש השם". מגדולי האדמו"רים באירופה לפני השואה, וממקימי עולם החסידות בדור שלאחר השואה. בשנת תרפ"ז הוכתר כאדמו"ר לחסידות בעלז, ונעשה מנהיג לאלפי חסידים, ולאחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית במזרח אירופה. בשנות השואה נרדף ע"י הנאצים בשל היותו אחד ממנהיגי היהדות העולמית. חסידיו העלימוהו והבריחוהו, כשהוא נס על נפשו ונמלט מגטו לגטו, עד שבנסי ניסים הוברח לבודפשט שבהונגריה, שם שהה תקופה קצרה. משדרשו הנאצים את הסגרתו, הוברח לארץ ישראל במסע נדודים מפרך, דרך רומניה, בולגריה, יון, טורקיה וסוריה. לאחר הגעתו לארץ ישראל, פעל לעודד את פליטי החרב, והקים יחד עם אחיו הרב מבילגוריי את מוסדות חסידות בעלז בארץ ישראל ובחו"ל – בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות אחרים.

2 תצלומים, 13.5/14.5 ס"מ. מצב טוב.