שני כתבי-יד – פירושים על התורה, העתקות מוקדמות בכתיבה מזרחית, יתכן ששניהם מכותב אחד:
• מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) לרבי טוביה ב"ר אליעזר, על חומש בראשית. [ארצות המזרח, המאה ה-16/17].
כתיבה מזרחית בינונית. מכיל חלק גדול של חומש בראשית, מאמצע פרשת וירא עד אמצע פרשת ויגש, עם מספר דפים חסרים באמצע.
בשולי העמודים הוסיף הסופר ציונים קצרים המסכמים את התוכן בכל קטע של החיבור. אותיות ל' של השורה הראשונה בכל עמוד, משוכות למעלה.

[33] דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים, עם פגיעה בטקסט. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט.

• ספר הרמזים לרבינו יואל. [ארצות המזרח, המאה ה-16/17].
כתיבה מזרחית. מכיל חלק גדול ומשמעותי של הפירוש, מאמצע פרשת נח ועד אמצע פרשת כי תצא, עם דפים חסרים באמצעו. בחלק מהעמודים האותיות ל' של השורה הראשונה, משוכות למעלה.
בשולי הדפים הגהות ארוכות, בכתיבה שונה [מזרחית, פרסית], לרוב מכילות מקורות נוספים מחז"ל או פירושים ורמזים מאוחרים, שככל הנראה אינם שייכים לחיבור המקורי. בהגהה ארוכה לפרשת נשא, תוספת פירושים על פי הקבלה לברכת כהנים.
הגהות רבות חתומות בסופן בשם הכותב: "דוד בן יצחק", החותם גם "דוד בן יצחק לאלו".
בהגהה בפרשת מקץ, תוספת פירוש מדרשי: "למה אמר בטנים ושקדים... בשביל שהלך יוסף למצרים ומלך שאומרים לעבד נמכר יוסף, לפיכך עקר את כל שקדים ובטנים... הצעיר מ' שמואל בכה"ר יוחנן ז"ל".
בסוף פרשת נח, חתימה מסולסלת של "הצעיר דוד בכ"ר יצחק". בפרשת בחוקותי ובפרשת קורח, חתימות מסולסלות של "הצעיר שלמה ב"כ יצחק".
קטע נוסף מכתב-יד זה, על פרשיות ויקרא, נמצא באוסף בניהו Ms. K 10, ואף בו הגהות הכותב דוד בן יצחק הנ"ל.
ספר הרמזים, המלקט רמזים ופירושים רבים מחכמי אשכנז הקדמונים, חובר בידי רבי יואל, אשר כל שידוע עליו הוא שהיה מבית מדרשו של רבי יהודה החסיד באשכנז. למרבה הפלא, כתבי היד היחידים הידועים של הפירוש מקורם בתימן, שם עשו בפירוש שימוש רב, העתיקו אותו רבות ואף הוסיפו עליו רמזים. החיבור האשכנזי השתמר אפוא בזכות יהודי תימן. החיבור נדפס לראשונה בשנת תשס"א על ידי רבי יואל קלוגמן (על החיבור ותפוצתו בתימן ראו בהקדמתו של רבי עזרא קורח למהדורה הנ"ל).

[72] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. הדפים אינם כרוכים.