שני מכתבים ארוכים ומעניינים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים ברלין, שנשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט, בענייני מגביות לישיבת "עץ חיים" בירושלים. ווילנא, תר"ן [1890]; יליסבטגרד, [תר"ס 1899].
המכתבים כוללים דו"חות מפורטים על המגביות לטובת ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ופרטים שונים על התנהלות המגביות. במכתב השני משנת תר"ס כותב רבי חיים על התכניות לצרף רבנים ועשירים לעמוד עמו במשא הקודש של ארגון המגביות בליטא ובפולין: "הלא ידעתם שזה ימים רבים אני שואל ודורש לצרף אלי את מי ומי מאנשי שם, לנהל את ענין גבאות מעשה הצדקה הזאת, במקום המנוח הג"מ יהונתן מוואלקאוויסק ז"ל ולדאבון לבבי עוד לא נמצא לנו איש כזה, ואנוכי פה לבדי, לא אוכל לתקן ועד כזה כראוי". באותו מכתב כותב רבי חיים על עצמו, על בדידותו במשרתו כרב עיר במחוזות הפנימיים של רוסיה: "כי אנכי כערער בערבה פה בארץ הנגב, הנגובה בעה"ר מכל ריח תורה ושום דבר שבקדושה, והנני פה יחידי ממש, באין שום איש מתחזק עמדי, ואני תפלה לאלוקי אבותי... שיעלני מבור... מטיט היון הלזה, שנכנסתי אליו עפ"י עצת איזה מגאוני הזמן אשר פתוני ואפת, והדברים עתיקים...".
תאריך המכתב הראשון הוא: "יום ג', יום מטירת לחם מן השמים, שנת תר"ן. ווילנא" [יום ג' ט"ז אייר, שהוא היום בו החל לירד המן מן השמים, בשנת צאת ישראל ממצרים. ראה מסכת שבת דף פז, ב]. תאריך המכתב השני הוא: "צום העשירי, יהפך לשמחה, בשנת עת קץ, יעליסאווע"ג" [=יליסבטגרד, י' טבת תר"ס].
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
שני מכתבים: דף כפול ודף בודד (4 עמ' כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב.