שני מכתבים בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל "מנחת אלעזר". מונקאטש, תמוז תרפ"ד / ניסן תרפ"ה [1924-1925].
שני המכתבים בכתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר: "ידידוש"ת [ידידו דורש שלום תורתו] באהבה - חיים אלעזר שפירא"; "ידידושתו"ט [ידידם דורש שלום תורתם וטובתם] חיים אלעזר שפירא". נשלחו לירושלים אל ממוני "כולל מונקאטש" ואל הממונה רבי חנוך חיים הכהן. במכתב משנת תרפ"ד הוראות שונות בדבר סדרי ה"חלוקה". בתוך המכתב כותב האדמו"ר אזהרה "אל יהין א' מעתה לבוא הנה לחו"ל עד שיקבל רשות מאתנו בכתב לביאתו, כי התורה חסה על ממונן ש"י [של ישראל]... וכל העם ישמעו וייראו" [בהמשך המכתב מתברר כי האיסור נקבע עקב מעשהו של אחד ממנהלי ה"כולל", שיצא לחו"ל על דעת עצמו, למרות שנשלח אליו מברק טלגרמה "ולא האזין..."].
במכתב השני, משנת תרפ"ה, כותב האדמו"ר בקשה להשתדל אצל הנציב האנגלי להשגת רשיונות עליה לארץ ישראל עבור "רבים וגם שלמים בכאן מגלילות כוללנו הרוצים לבלות את שארית ימיהם בעבודת ה' בעיר הקודש, ואת עפרה יחוננו בחיבת הארץ". בהמשך המכתב כותב האדמו"ר הוראות בענינים שונים של ה"כולל", וכותב גם הוראות בקשר להדפסת לוחות שנה, עם רשימות תורמים וגבאים של ה"כולל".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז). בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
2 מכתבים על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם כותרת נוספת של נשיאות כולל מונקאטש. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מספר כתמים כהים ובלאי. סימני קיפול.