שני מכתבים מאת רות ומשה דיין, ממוענים להוריה של רות, צבי ורחל שוורץ. לונדון, 1935. • מכתב מה-6.10.35. דף מקופל לשניים – שלושה וחצי עמודים בכתב-ידה ובחתימתה של רות דיין וחצי עמוד בכתב ידו ובחתימתו של משה דיין. רות כותבת להוריה על הדירה שמצאו בלונדון, אליה עברו זה מכבר לצורך לימודיו של משה, על קשיי הקליטה (" חבל שלא באנו בזמנכם היה יותר קל למצוא פרנסה "), ועל סיכוייה הנמוכים למצוא עבודה בהוראה (" הפרוספקטים די מזופתים מכרים אמנם יש לרוב אך שעורים אין "). היא מבקשת סיוע מאביה במציאת עבודה (" אני מאד רוצה שיסתדר כבר מה שהו (!)"), מדווחת על פגישותיהם התכופות עם דב הוז, על החלטתה להירשם לבית ספר למלאכות יד, על ישראלים ויהודים שונים בהם פגשה (" אני מפחדת שאני שונאת מאד את יהודי לונדון "), על ביקור בקברו של קארל מרקס, ועוד. משה מספר מעט על לונדון, ועל תוכניתו ללמוד אנגלית. [1] דף מקופל לשניים (ארבעה עמודים כתובים), 20 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים קלים. מעט קרעים קלים בשוליים. • מכתב מה-12.10.1935. דף מקופל לשניים – כשני עמודים בכתב-ידו ובחתימתו של משה דיין וכעמוד בכתב-ידה ובחתימתה של רות דיין. משה כותב על מצב רוחו הירוד, על קשיי הקליטה בלונדון והקושי למצוא בה עבודה (" יש פה המון ארצישראלים יותר מכפי הצרך בשעורי עברית ולכן כל הקודם וכל המצליח – זוכה. מצליח פרושו לאו דוקא מורה טוב או ידען בעברית אלא פשוט בעל קשרים טובים ובעל פרוטקציות "), על לימודי הקדרות של רות, ובהמשך, על המלחמה האיטלקית-אתיופית – נאומים בהייד פארק והפגנות לאומניות נגד כניסת אנגליה למלחמה. רות מספרת על מעבר דירה, על עבודתה החדשה, על רכישת אופניים ועל תקוותיה להמשך. [1] דף מקופל לשניים (שלושה עמודים כתובים), 20 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים קלים. מעט קרעים קלים בשוליים. רות ומשה דיין שהו בלונדון כשישה חודשים, ושבו לארץ ישראל בפברואר 1936. לדבריה של רות בספרה האוטוביוגרפי "ואולי", שהייתם התקצרה מפאת קשיי ההסתגלות של משה, געגועיו לארץ ישראל וההרעה הניכרת במצב הביטחוני, אשר חידדו עבורו את הצורך לחזור ארצה (לקריאה נוספת: "ואולי... סיפורה של רות דיין", ספריית מעריב, 1973, עמ' 31-40). מקור: עזבון רות דיין.