שלוש הגדות לא מסורתיות. קיבוץ אשדות יעקב, תש"ז [1947], תש"ט [1949], תשי"א [1951].
ההגדות כתובות ביד ומאוירות בצפיפות; משוכפלות בסטנסיל. שלוש ההגדות פותחות במובאות משיר השירים ובקטעי פרוזה ושירה העוסקים באביב, בפריחה וביבול. לאחריהם באים קטעים מן ההגדה המסורתית לצד קטעי קריאה ושירה העוסקים בסוציאליזם, בשואה, בהעפלה, במלחמת העצמאות ובקום מדינת ישראל.
בהגדת תש"ז נזכר חורבן העם היהודי במילותיו של י"ח ברנר: "יום אשר עוד לא היה כמוהו לרוע... כיום אשר עין בעין אנו רואים את זרעו של אברהם אבינו בכל הגטאות אשר הודחו שמה...". בעמ' כג מוקדש קטע קריאה להעפלה: "לו נותר יהודי רק אחד וספינה רק אחת תִוָתר וראה כל בשר איך משיט אחרון היהודים את הצי לציון!". בהגדות תש"ט ותשי"א נראים טנקים ומטוסים, הדים למלחמת העצמאות, לצד ברכת "שהחיינו" על קום המדינה, שירו של יהודה קרני "שמך ירושלים צורב כגחלת תמיד על שפתי הקרות" ושירו של נתן אלתרמן "מגש הכסף". כמו כן, עוסקות שתי הגדות אלו בעליה ובקיבוץ גלויות.
הגדת תש"ז: כ"ט עמ', 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים בשוליים. כתם על מחצית שטחה של העטיפה האחורית. קרעים קלים בשדרה.
הגדת תש"ט: ל"ד עמ' (מספור עמודים משובש קלות), 23.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כתמים וקמטים בעטיפה.
הגדת תשי"א: ל"ד עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בעטיפה. קרעים בשדרה.