שלושה מספרי הנוסע והשד"ר המפורסם, רבי יעקב הלוי ספיר מירושלים:

• ספר אבן ספיר, חלק ראשון – "יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא, ותשובתו הרמתה ירושלם עה"ק תובב"א". ליק, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, דפוס Rudolph Siebert, [תרכ"ו] 1866.

• ספר אבן ספיר, ספר שני – "יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יאווע באטאווי, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם". מגנצא (Mainz), דפוס יחיאל ברי"ל, [תרל"ד] 1874. רישום בעלות וחותמות של שלמה יצחק מזרחי, משנת תרפ"ח. חותמת של אליאנס – ישראל, ירושלים 1882.

• ספר אגרת תימן השנית, נגד משיח השקר שוכרי אל כחיל מתימן. מיינץ, דפוס יחיאל בריל, [תרל"ג 1873]. (בשער הספר הובלטה המילה "ווילנא"). אגרות מן הפולמוס סביב שני משיחי השקר שפעלו בתימן במאה ה-19 בין השנים תרי"ט-תרל"ה, יהודה בר שלום המכונה בערבית מארי שוכר אל כחיל וממשיכו המתחזה "שוכר כחיל" השני. כולל אגרת מיוחדת שכתב רבי יעקב הלוי ספיר לרבני צנעא בעניין זה, בעידוד רבני ירושלים שצירפו את המלצתם לאיגרת, וכן אגרות מאישים שונים, ביניהם משיחי השקר עצמם.

רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד, מגלה "הגניזה הקהירית". יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן, הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות (באחת מהן חסרה שדרה).