שלושה מכתבים בכתב ידו ובחתימתו של ש"י עגנון. ירושלים, שנות ה-50.
שלושת המכתבים, הממוענים לאפרים ברוידא, עוסקים בעיקר בנושאים ספרותיים שונים.
במכתב הראשון (תש"י [1950]), דוחה עגנון בקשה מסוימת של ברוידא, מתלונן כי אין לו פנאי לכתיבה ספרותית: "מרוב טלטולי הופסקו כמה 'עבודות' שלי באמצע וצריכני התאמצות מרובה כדי לחזור אליהן [...]", ומזכיר את ה"זקנה שקפצה עליי". בנוסף, מדווח עגנון כי הוא עובד על הוצאת קובץ סיפורים (ייתכן והכוונה לקובץ הסיפורים "סמוך ונראה: סיפורים עם ספר המעשים" שיצא ב-1950) ועל מהדורה חדשה של הרומן "הכנסת כלה".
במכתב השני (תשי"ה [1955]) כותב עגנון על ביקור אחד משרי הממשלה בביתו: "בבקשה ממך אמור לשר שבהצעתו אני מתכבד ואני מתייקר בה הרבה [...] מוכרח אני לדחות לעת עתה את ההצעה. הרבה התענגתי על ביקורו של השר בביתי. [קויתי?] שלא הוגעתיו בדבריי. איני כותב לו כדי שלא להטריחו. ועתה אתה מסור לו שלו' בשמי ואמור לו שמוכן אני בכל עת לפקודתו".
המכתב השלישי (סמוך לפסח, תשט"ז [1956]) כתוב על צדם האחורי של שלושה דפי הגהה של הנובלה "עד הנה" (עם הערות בעפרון). עגנון מודה לברוידא על ההגהות שערך עבורו, ומוסיף: "אני איני אוהב תיבות שסועות [...] אלא מאחר שכבר נעשה מעשה והזמן דחוק הריני מוותר לך ואתה יכול להניח את השסועות כמות שהן". בהמשך כותב: "מר פולק [ההיסטוריון אברהם פולק] שלח לי על פיך את ספרו כזריה, חמרא למריה טיבותא לשקיה" [בבא קמא, צ"ב, ב, י'; בפירוש רש"י: "היין של מלך הוא והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך"].
3 מכתבים (שבעה עמודים בכתב-ידו של עגנון). גודל משתנה. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים. סימן קיפול בשני דפים. נקבי תיוק בכל הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט.
מקור: ארכיון "מולד".