שלושה דפים עתיקים בכתב-יד, שהוצאו מגניזה:
• דף בכתב-יד (שני עמודים), אגדת תפילת שמונה עשרה ברכות. [ארצות המזרח, המאה ה- 12/13 בקירוב]. כתיבה מזרחית מרובעת-למחצה.
קטע מאגדה על תפילת שמונה עשרה, המיוסדת על דרשת הפסוק "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה ישפֹך שיחו" (תהלים קב, א): "...כיון שהציל ה'ק'ב'ה' את אברהם מאור כשדים אמ'[ר] לו ה'ב'ה' אני מגן לך פתחו מלא[כי] השרת ואמ' ב'א'יו' מגן אברהם. וכיון שעקד אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח והסכין נפלה על גרונו, פתחו מלאכי הש[רת] בבכיה ובצוה מי שמע כזאת... ופדהו ה'הב'ה' באיל ובעת שניצל אמ' מלא[כי] הש[רת] ב'א'יו' מחיה המתים...". חיבור זה מקורו כנראה בספרות הגאונים. לפנינו נוסח מקביל אך שונה בהשוואה ל"אגדת תפלת שמנה עשרה" שפורסמה אצל א' ילינק, בית המדרש ה', עמ' 54-56.
[1] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים ופגמים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים באופן מקצועי.
נכתב על פי חוות דעת (מצורפת) מאת שלמה צוקר – מומחה לכתבי יד עבריים.
• שני דפים בכתב-יד (ארבעה עמודים) מחיבור פילוסופי קדום לא-ידוע. [ארצות המזרח, המאה ה-13 בקירוב]. כתיבה מזרחית בינונית.
יתכן ולפנינו קטע מחיבור על מורה נבוכים לרמב"ם. המחבר חולק על התפיסה האריסטוטלית לפיה אין השגחה ב"עולם ההויה וההפסד" שלמטה מגלגל הירח, ומקבל את דעת הרמב"ם שיש השגחה "במין האנושי בלבד" ומאריך לבאר אותה, אך גם מותח עליה ביקורת: "עוד גם אני אומ' ואילו ואילו היתה כונת הרב להוציא אשר אין להם השגחת[!] ולמעטם מההשגחה המון תורתינו תהלה לאל נִצולים מזה, שההמוני הר[י]ק באומתינו אי אפשר שלא יתעסק בת'ר'י'ג' מצות במקצתם... לכן המונינו וחכמינו כל ישראל כאיש אחד חברים בהשגחה תהלה לאל... הנה לך הרב בענין ההשגחה וראיותיו ומופתיו ויתר דבריו וגבורותיו [לחזק] סברתו תמצא בספרו המפורסם מורה הנבוכים...". בהמשך מביא המחבר את "בעל המלמד", כשכוונתו לחיבור מלמד התלמידים לרבינו יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמעון ב"ר אנטולי (מחכמי פרובנס במאות ה-12 וה-13, חתנו של רבי שמואל אבן תבון).
[2] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים ופגמים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים באופן מקצועי.
נכתב על פי חוות דעת (מצורפת) מאת שלמה צוקר – מומחה לכתבי יד עבריים.