והיה העקוב למישור, חִבְּרו והעלו על הכתב ש"י עגנון. הוצאת י. ח. ברנר. דפוס א. אתין, יפו, תרע"ב [1912]. ספרו הראשון של ש"י עגנון, שראה אור בארץ ישראל. הסיפור נכתב בנוה צדק בסוף שנת 1911 במשך ארבעה ימים ופורסם לראשונה, בהמשכים, ב"הפועל הצעיר". במאמרו "יוסף חיים ברנר בחייו ובמותו" מספר עגנון על מאמציו של ברנר לממן את הוצאת "והיה העקוב למישור", וכותב: "לסוף כשהגיע גמר הדפסת הסיפור ראה שטעה בחשבון והוצרך עוד לארבעה חמשה פרנקים. ולחזור וללוות לא רצה [...] באותם הימים גמרתי את עסקי ביפו... ועליתי לירושלים... אחר שהנחתי את מטלטלי בחדרי הלכתי אצל ברנר [...] לאחר שאכלנו ושתינו עמד ואמר, בוא ואראך את ירושלים... הלכנו כמה שהלכנו ודיברנו מה שדיברנו עד שעמד ונכנס לחנות אחת מאותן החנויות שהיו אצל שער יפו ואמר לי, בוא עמי. נכנסתי אחריו. הניח את החפץ לפני החנוני ואמר לו... ימחול לי מר, זקוק אני לאותם שני הבישליקים לשם עצמי. נענע לו החנוני ראשו ואמר, לעולם לא ישנה אדם ממנהגו והחזיר לו את מעותיו. מה פירוש זקוק אני לשני הבישליקים לעצמי ומה פירוש לעולם לא ישנה אדם מן המנהג. נוהג היה ברנר שהיה חוגר את המכנסים ברצועה של עור, משנתרפטה רצועתו והוצרך לקנות לו חדשה נתפתה למי שנתפתה לקנות לו כתפיות כדרך כל אדם מן הישוב. עכשיו שהוצרך לארבעה חמשה פרנקים לשם הוצאת ספר עברי החזיר את הכתפיות לחנווני וחזר לחגור עצמו ברצועתו הישנה והמרופטת. בבקשה מכם הנמצא בזה איש שמוותר על עצמו בשביל ספר של אחר." [2] דף, 3-64 עמ'. חסרים: [1] דף (לוח הטעויות) והעטיפה המקורית המודפסת. כרוך בכריכת קרטון. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בעיקר בדף השער ובדף האחרון. מעט קרעים. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. פגמים קלים בכריכה.