כרך גדול של גליונות סטנסיל וגליונות בכתב-יד - סיכומי השיעורים של הגאון רבי יוסף ליב בלוך והגאון רבי חיים רבינוביץ (ר' חיים טעלזר) בישיבת טלז בשנים תרפ"ב-תרפ"ו (1922-1926) - מעזבון תלמיד הישיבה רבי מרדכי בורר אב"ד גיילנגן הי"ד.
עשרות גליונות, הכוללים את השיעורים "הכלליים" שמסר הגרי"ל בלוך לפני כל בני הישיבה, ואת שיעורי רבי חיים טעלזר לתלמידי השיעורים (בעיקר לשיעורים ב' וג'). רובם מודפסים בסטנסיל ומיעוטם בכתב-יד. נאספו ונכרכו על ידי תלמיד הישיבה רבי מרדכי בורר - לימים אב"ד גיילנגן וראנדג במדינת באדן בגרמניה.
הגליונות שנדפסו בסטנסיל הופצו בקרב בני הישיבה (שוכפלו מהעתקה בכתב יד של אחד התלמידים). בחלק על מסכת בבא בתרא, כ-18 גליונות בכתב-יד. כפי הנראה, הם המקור ממנו שוכפלו הגליונות לתלמידים. בגליונות רבים שנדפסו בסטנסיל דהה הצבע והמילים חוזקו מחדש בעט.
בראש הכרך עמוד שער שהכין רבי מרדכי בורר, עם רישום בכתב-ידו: "שעורי הגרי"ל הגר"ח הגר"י שי' על ח' מסכתות יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קדושין, ב"ק, ב"מ, ב"ב, אשר זכיתי לשמוע בישיבה הק' טלז יע"א בליטא בעז"ה הטוב מחג שבועות תרפ"ב-אלול [תר]פ"ו לפ"ק, ק"ב [קניגסברג] יע"א ז' אלול [תר]פ"ז לפ"ק, הק' מרדכי בלא"א החבר מאיר נ"ע".
בשולי השער הדביק הרב בורר תמונת מחזור של "תלמידי הישיבה ראשי' ומנהלי' וחברי קבוץ האברכים להשתלמות עליונה בתורה ודעת ד' שנת תרפ"ה", וסימן בדיו אדומה את את תמונתו האישית. במרכז התמונה נראים ראש הישיבה הגרי"ל בלוך ובצדיו בנו רבי אברהם יצחק בלוך ורבי חיים רבינוביץ.
בהמשך נכרכו דפי "שער" לפני כל מסכת (בהם מופיע שם המסכת בלבד).
בראש הקובץ צורף דף עם "מפתח השיעורים מישיבת טלז".
על גבי הגליונות חתימות בעלים של תלמידים מהישיבה. ברובם חתימות רבי מרדכי בורר. במספר גליונות מופיעה חתימת רבי עזריאל רבינוביץ הי"ד - מראשי הישיבה, בנו של רבי חיים מטלז. בגליונות אחרים מופיעות חתימות תלמידי הישיבה: חיים ליב ברנשטיין וקופיל ויטקין.
הרב ד"ר מרדכי בורר (תרנ"ה-תרצ"ט) נולד באנסבאך שבבוואריה, ובהיותו בן 17 היגרו הוריו למינכן. הוריו לא ניהלו אורח חיים דתי, אך כבר בימי נעוריו החל להתקרב לדת. לצד לימודיו בגמנסיה במינכן, למד גם אצל רב הקהילה רבי חנוך הכהן ארנטרוי. לאחר מכן היה תלמידו של רבי אברהם אליהו קפלן בבית המדרש לרבנים בברלין ובמקביל השלים את חוק לימודיו כמועמד לרבנות באוניברסיטת ברלין. בהמלצת רבו רא"א קפלן נסע ללמוד בישיבת טלז תחת הנהגת ראש הישיבה הגרי"ל בלוך. כבר בהיותו בטלז החל את דרכו החינוכית, כמורה בבית הספר "יבנה" בטלז. לאחר מכן ניהל את התלמוד תורה בקניגסברג. בשנת תרפ"ח התמנה לרבה של גיילינגן, ראנדג והגלילות בבאדן שבגרמניה. בימי המשטר הנאצי סייע למאות יהודים להימלט לשווייץ (הסמוכה לבאדן) ואף נאסר בשל כך. ב"ליל הבדולח" נעצר והובל למחנה דכאו. גם שם המשיך להרביץ תורה ומנע פיו מאכילת טריפות. ביום בו היה אמור להשתחרר השיב את נשמתו ליוצרה, לאחר שעונה קשות. רבי מרדכי גם היה פעיל באגודת ישראל בגרמניה וחבר ב"קרן התורה" של אגודת ישראל.
רבו הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג כתב בשולי תשובתו אליו (שרידי אש ח"א, סימן לא) "השואל היה תלמיד ותיק של בית מדרש לרבנים... הוא היה צדיק תמים, עוסק בתורה יומם ולילה ונוהג בקדושה ובטהרה בכל הוויות חייו ואף שהיה באפשרותו להציל את עצמו קודם פרוץ המלחמה... לא רצה לעזוב את קהלתו לבדה בשעת צרה ומצוקה. וראוי לקבוע לדורות כי בין רבני גרמניא נמצאו אנשים צדיקים חסידים וקדושים אשר במדינות אחרות היו רבבות אנשים רצים אחריהם ליהנות מזיו תורתם ויראתם את השכלתם האקדימאית שקבלו במכללות גרמניא הורידו למדרגה של רקחות וטבחות, ממש לא יאומן כי יסופר, את התארים האקדמאיים הסתירו מעין כל ולא השתמשו בהם אלא במגעם עם השלטונות ובמלחמתם נגד החופשיים המתבוללים".
ישיבת טלז הייתה אחת הישיבות החשובות והמרכזיות בליטא. היא נוסדה בשנת תרל"ה בערך, ועיקר המוניטין שלה יצא לאחר סגירת ישיבת וולוז'ין בשנת תרנ"ו. על ראשיה נמנו גדולי עולם, אשר העמידו תורה שלימה של שיטת לימוד וחינוך קפדני. בראשות הישיבה עמדו רבי אליעזר גורדון ולאחר מכן חתנו הגרי"ל בלוך, ואף הגאון רבי שמעון שקופ הרביץ בה תורה במשך ח"י שנים. מבית המדרש הטלזאי יצאו גדולי תורה וראשי ישיבות, שהאירו את שמי ליטא בתורתם, הנודעים שבהם הם רבי אלחנן וסרמן ורבי נפתלי טרופ. היא התקיימה במלא תפארתה והדרתה עד שעלה עליה הכורת הנאצי.
שיעורי רבי חיים טעלזר, אשר רבים מהם נמצאים באסופה זו, הצטיינו בחריפות רבה. הוא נודע כמחדש נפלא, המנתח את הסוגיא בהבנה דקה מן הדקה. הוא נתקבל כר"מ בישיבה על מקומו של רבי שמעון שקופ והרצה שיעורים לפני שיעור ב' וג' בישיבה. בישיבת טלז הייתה חלוקה מיוחדת של השיעורים, הם לא נקבעו לפי גילאי התלמיד - כמקובל בשאר הישיבות, אלא לפי רמת הלימוד של התלמיד. חידושיו נדפסו בשלושת כרכי הספר "חידושי רבי חיים מטעלז" (לא נבדק האם כל השיעורים המופיעים לפנינו נדפסו שם).
244 דף (כ-470 עמ'). רובם מודפסים בסטנסיל וכ-50 דף בכתב-יד. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. קונטרסים מנותקים או רופפים. בחלק מגליונות הסטנסיל דהה הדיו והאותיות חוזקו בעט. כריכה פגומה, מנותקת חלקית, ללא שדרה.