שטר מודפס למכירת מקום "בבית הכנסת חדשה שנשלם בִּנְיָנוֹ בשנת תל"א לפ"ק". עם מילוי בכתב יד בחודש טבת תל"ב [1671]. בחתימת ידם של הפרנסים: רבי "יצחק בר שמואל הכהן ז"ל", רבי "נפתלי בר משה הכהן ז"ל", רבי "אהרן בן החבר ר' משה אברהם זצ"ל", רבי "צדוק בא"א שלמה זצ"ל", רבי "יהודא ליב המבורגער" ורבי "יחיאל בן הר"ר גרשון זצ"ל". אמשטילרדאם (אמשטרדם), תל"א [1671]. המקום הנמכר נמצא "בעזרת אנשים, בספסל שביעי', לצד צפון, מקום התשיעי', הידוע במיצריו - בין כה"ר איצק כץ מצד א', ובין ומצד אחרת קהלת" [המקום השני הוא מהמקומות אשר עדיין לא נמכרו ושייך לקהילה, מקומות הקהילה מיועדים לאורחים ולמתפללים לא-קבועים]. מעבר לדף: רישום שטר נוסף בכת"י, של מכירת המקום הנ"ל, בחודש סיון תמ"ט [1689]. דף 18.5X33 ס"מ. מצב בינוני, קרעים והדבקות נייר עתיקות. מסמך מוקדם, מראשית ימי הקהילה האשכנזית באמשטרדם, שנוסדה במאה ה-17. תושביה האשכנזים הראשונים של אמשטרדם, היו ברובם פליטי מלחמת שלושים השנה (1618-1648), שהגיעו בעיקר מאיזור הריין [מנהגי הקהלה הם מנהגי-ריינוס מובהקים ובעיקר מנהגי וורמייזא ופרנקפורט, הניכרים כמקורות למנהגי הקהילה החדשה]. בשנת 1648, לאחר פוגרומי ת"ח ות"ט הגיעו לעיר יהודים רבים מפליטי פולין, ליטא ואוקראינה, והקימו את קהילת יוצאי פולין [בראשם עמד בעל "באר הגולה" וחתנו ששימש כרב הקהלה].