שטר "מעשה בית דין" הנוגע לגביית כתובה, בחתימת גדולי ירושלים, שכיהנו בזה אחר זה בתפקיד "הראשון לציון": רבי שלמה משה סוזין, רבי יונה משה נבון ורבי אברהם חיים גאגין - הרב אג"ן. ירושלים, חשון תקצ"ו [1835].
רבי שלמה משה סוזין, החתום לפנינו ראשון, היה ראש הרבנים בירושלים - "הראשון לציון" (החל משנת תקפ"ד). הוא היה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, יצא מספר פעמים כשד"ר לקהילות צפון אפריקה, ועמד בראש ישיבת "בני משה" שהקים בירושלים. עמד בקשרי ידידות עם רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, ועם חבריו מייסדי היישוב האשכנזי בירושלים. תשובות רבות ממנו מופיעות בספריהם של חכמי התקופה, אך רובן נותרו בכתבי יד. חתימתו על השטר שלפנינו ניתנה כחודש בלבד לפני פטירתו בכ"ח בכסליו תקצ"ו.
לאחר פטירת הרב סוזין, נתמנה תחתיו כ"ראשון לציון" רבי יונה משה נבון, מחברי בית דינו, החתום לפנינו כשני בסדר החשיבות (בצד שמאל). נשלח אף הוא כשד"ר מטעם קהילת ירושלים, לאחר מלחמת נפוליאון בארץ ישראל שגרמה סבל רב ליהודי העיר. חידושיו נדפסו בספר "נחפה בכסף" של זקנו. סייע רבות לביסוס הקהילה האשכנזית בעיר, ולגאולת חצר "החורבה". נפטר בטבת תר"א.
רבי אברהם חיים גאגין - המכונה "הרב אג"ן", החתום כאן כחבר שלישי בבית הדין, היה חתנו בזיווג שני של המקובל רבי רפאל אברהם שלום מזרחי, נכד הרש"ש. עמד בראש ישיבת המקובלים בית אל. חיבר מספר ספרים, בהם חיבורו "מנחה טהורה" על מסכת מנחות, ספר תשובותיו "חוקי חיים" וספר דרשותיו "חיים מירושלים". מילא את מקומו של רבי יונה משה נבון כ"ראשון לציון" (לאחר רבי יהודה רפאל נבון, שמונה לתפקיד זה אך כיהן בו מספר חודשים בלבד ולאחר מכן ירד מתפקידו). הרב אג"ן היה הראשון שמינויו כראש רבני ירושלים אושר גם על ידי השלטונות הטורקיים, ובכך היה ל"חכם באשי" הראשון בירושלים (תואר זה הקנה לו סמכויות רחבות יותר). נפטר בדמי ימיו, כשהוא בן 33 שנים בלבד, בשנת תר"ח.
[1] דף כפול. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. סימני קיפול.