מכירה פומבית 053 ספרי קודש עתיקים, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים ותצלומים
שו"ת תורת חסד (לובלין) – וורשא, תרמ"ג – הגהות מישיבת "חכמי לובלין"
שו"ת תורת חסד, חלק ראשון – אורח חיים, מאת רבי שניאור זלמן פרדקין אב"ד פולוצק ולובלין, מחשובי תלמידי ה"צמח צדק". וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות וחותמות של "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין"; חותמות מחלוקת משרד הדתות: "ספרי קודש משרידי יהדות פולין שנצלו בע"ה מהשמדה בשנות השואה...". וחותמות של ישיבת "כפר חסידים". בראש השער רישום בעלות קודם, של יוסף בערגער[?] מסעלישט.
מספר הגהות קצרות וארוכות בשולי הדפים, חלקן כפי הנראה בכתב-ידו של ראש הישיבה הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר ראש "ישיבת חכמי לובלין", וחלקן כנראה מכותבים אחרים – כנראה מתלמידי ורבני "ישיבת חכמי לובלין" (ראה בדף קכג/2 הגהה ארוכה, בה כותב המגיה בסוף הדברים: "...וצע"ג, ובחידושי לתורה הארכתי בזה בעז"ה").
הגאון רבי אריה צבי פרומר – "הקוזיגלובער" (תרמ"ד-תש"ג), מגאוני פולין הנודעים. נכד האדמו"ר רבי דובריש מאושפיצין ותלמיד מובהק של בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב. גדול בנגלה ובנסתר, ראש ישיבה ומפוסקי הדור. אב"ד זאווריצע, קוז'יגלוב וסוסנובצ'ה. ראש ישיבת סוכטשוב ומראשי ישיבת חכמי לובלין. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא בשנת תרצ"ד (1933), נתמנה למלא את מקומו בראשות הישיבה. פעל רבות להפצת וחיזוק תקנת לימוד "הדף היומי" שייסד רבי מאיר שפירא. בעל שו"ת "ארץ צבי" ו"שיח השדה". נספה בשואה, הי"ד.
המחבר, "הגאון מלובלין" – רבי שניאור זלמן פראדקין (תק"ץ-תר"ב), מגדולי רבני וחסידי חב"ד, אב"ד פולוצק ולובלין. עילוי חריף וגאון אדיר, שהיה בקי עצום בכל חדרי תורה כנתינתה מסיני. מילדותו דבק ברבו המובהק האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, שהראה לו חיבה יתירה, והיה משתעשע עמו רבות בחידושי תורה ובירורי סוגיות. לאחר פטירת ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, עודד וחיזק את חסידי חב"ד לנסוע לאדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש (ולא לאחיו הגדולים, האדמו"רים מקאפוסט ומלאדי), משום שראה במהר"ש ממשיך דרכו של אביו ה"צמח צדק". התערבות זו עלתה לו בכס רבנותו, והוא נאלץ להתפטר מרבנות פולוצק (אגרות בעל התורת חסד, ירושלים תשס"א, עמ' 84). בשנת תרכ"ח התמנה לרבה של לובלין, בה כיהן ברבנות למעלה מעשרים שנה. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים, ונתמנה לאב"ד הקהילה החסידית בירושלים, ומעמדו בעיר היה נכבד ומרכזי, האיש על העדה, כאשר כל עניני העיר נעשו ונקבעו על פי גדולי רבניה: רבי שמואל סלנט, המהרי"ל דיסקין ו"הגאון מלובלין". את ספרו שו"ת "תורת חסד" על "אורח חיים" הדפיס בחייו בשנת תרמ"ג. חלקו השני של השו"ת, על חלק "אבן העזר", נדפס לאחר פטירתו, בשנת תרס"ט.
קנח דף. 33.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה ישנה, עם פגמים ושיקומים בנייר-דבק.