ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.

מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, עם חותמותיו בדף השער, מתקופת כהונתו כאב"ד גלינא וכאב"ד פיטרקוב, חותמות: "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...". חותמות ספריה, וחותמות ומדבקה מודפסת (המודבקת על ראש השער) מחלוקת משרד הדתות, משרידי הספרים שניצלו משואת יהודי פולין. בדף טז/1 (בספירה הראשונה), הגהה בכתב יד [כפי הנראה בכתב ידו של המהר"ם שפירא]

הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד גלינא וסאנוק, פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

[1], לח; עד, עז-עח, עז-פב, [1] דף. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. בדף כו (בספירה השניה) קרע חסר במרכז הדף עם פגיעה בטקסט. תו-ספר מודבק בראש דף השער. חותמות שונות. כריכה חדשה.
כולל [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.