ספר שערי עבודה, "הנקרא בשם עבודת הבינונים", ה' שערים, והוא ביאור על ספר התניא מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). שקלוב, דפוס עזריאל זעליג בן יעקב, [תקפ"א 1821]. מהדורה ראשונה - נדפסה בחיי המחבר ר' אהרן מסטראשעלע.
ספרו השני שהדפיס בחייו, והוא ביאור לחלק "לקוטי אמרים" של ספר התניא; השער החמישי, הנקרא בשם "פתח התשובה", הוא ביאור ל"אגרת התשובה" - חלק ג שבתניא. "ספר שערי עבודה, הנקרא בשם עבודת הבינונים... כפי שרשי העבודה אשר קיבל מרבו רבינו הקדוש גאון תפארת ישראל... מוה' שניאור זלמן זלה"ה נבג"מ, ומיוסד על אדני פז ספרי זהר הק' וכתבי האר"י ז"ל" (מנוסח השער).
עותק חסר. [1], יב, יז-מט; נב; ע; ס; כב דף. חסרים 15 דף לאחר דף השער (עם לוח הטעות והקדמה). 16 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני עש בדפים אחרונים. רישומים בדף המגן. כריכת עור ישנה, עם פגמים ובלאי (פיסת עור עם שם הספר מודבקת על השדרה).

הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו.
ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. האדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של האדמו"ר הזקן - פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של האדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", ה' שערים, פתיחה והקדמה, והוא ביאור על "שער היחוד והאמונה" של בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו ה' שערים, והוא ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון (ראה פריט הבא - פריט 63).