נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "ישראל פערלאוו, סטאלין פלך מינסק", עם רשימה בכתב-יד של מזמורים שנוהגים לאומרם באחת מלילות החנוכה. [סטולין (Stolin, בלרוס), לפני תרפ"ב?].
בדף שלפנינו רשימה בכתב-יד המתעדת מנהג של חסידי קרלין - רשימת מזמורי תהלים ותפלות לאומרם בחנוכה ב"אור ליום ו' עש"ק" [ליל שישי, ערב שבת קודש]. נכתב כפי הנראה על ידי אחד ממקורבי או גבאי האדמו"ר [ייתכן שזה כתב-ידו של המשב"ק הנודע רבי ישראל בנימין גלויברמן].
בחסידות קרלין נוהגים החסידים לחזור לבית הכנסת לאחר הדלקת נרות חנוכה בבתיהם ולומר בצוותא מזמורי תהלים בהתעוררות גדולה. בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין, לאחר "הנרות הללו" נדפס: "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה שם רשימת המזמורים והתפילות שנהוג לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות. בכל לילה אומרים מזמורים שונים ובסדר שונה. בכל מהדורות הסידור הנ"ל לא נדפס סדר מסויים לליל חנוכה שחל ב"אור ליום ו' עש"ק", וכן לא תועד המנהג במנהגי קרלין הנוהגים בחנוכה (ראה: קובץ "בית אהרן וישראל", צב, עמ' קכא-קכב). כפי הנראה הדף שלפנינו נכתב לפני שנת תרפ"ב, בה נדפס לראשונה הסידור של חסידי קרלין.
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו ששה בנים וארבע בנות, רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין. - רוב צאצאיו נהרגו בשואה, הי"ד. הנצר היחידי מצאצאיו שנותר הוא בנו הצעיר האדמו"ר רבי יוחנן מלוצק ודטרויט (תר"ס-תשט"ז) - סבם של האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א.
הסידור "בית אהרן וישראל" נדפס לראשונה בפיעטרקוב תרפ"ב, ע"פ הוראותיו המדוייקות של האדמו"ר רבי ישראל פרלוב מקרלין. באמצע הכנת ועריכת הסידור לדפוס נפטר האדמו"ר ביום ב' של ראש השנה של שנת תרפ"ב. הסידור נדפס בשנית בברוקלין תשי"ב, ע"י בנו האדמו"ר רבי יוחנן, עם הוספות רבות. בשתי המהדורות לא מופיע סדר זה של המזמורים והתפילות לליל חנוכה שחל באור ליום ו' ערב שבת קודש, וכנראה שמנהג עתיק זה התבטל בשעתו, ואינו נוהג כיום.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט. מודבק מאחור על נייר לשימור. על צדו הקדמי של הדף הדבקות נייר-דבק ישן. סימני קיפול.