משנה תורה להרמב"ם, עם מגדל עוז ומגיד משנה. ספר המצוות וספרי מדע, אהבה וזמנים - עד סוף הלכות שביתת יו"ט. [ונציה, ש"י 1550. דפוס יושטינייאן].
מספר הגהות בכת"י תימני. בפרק ו' מהלכות ברכות (דפים סה/2 - סו/2) הגהות ארוכות (למעלה מ-1000 מילים) בכת"י מזרחי קדום [אופייני לכת"י מהמאה ה-16/17, שנות הש'-ת' בערך], ובה מעתיק הכותב את פירושיו של "מורינו זקיני הרב ז"ל" לפרק ו' מהלכות ברכות [דיני נטילת ידים לסעודה]. בתוך הדברים נכתב: "...אבל הרב ז"ל סובר כדעת הגאונים... וכבר הארכתי בזה בתשובת שאלה. אבל לענין טבילת ידים לא ידענו דעת הרב ז"ל, וראיתי מי שכתב שדעתו ז"ל להתיר...". [בבדיקות שערכנו לא מצאנו מי הוא הכותב ומי הוא זקנו "מורינו הרב ז"ל" בעל החידושים, וכנראה שהדברים לא נדפסו מעולם - מתוכן הדברים ניכר, כי לפנינו שריד של פירוש חשוב על הרמב"ם מאחד מגדולי האחרונים הספרדים בשנות הש'].
עותק חסר בראשו. כה-מג, [1], כה-כו, א, י-קסח דף (במקור חלק א' מדע-קדושה: מג, [1], כה-כו, א, י-שפט, [1] דף). 38 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, בלאי וקרעים, כתמים ונקבי עש. ההגהות פגומות וחסרות בשוליהם. כריכה ישנה, לא-עתיקה.
מהדורה זו היא מהדורה מתחרה, למהדורת בראגדין שנדפסה באותה שנה בונציה (ראה פריטים 263, 333). האציל מארק אנטוניו יושטינייאן, שהקים את בית דפוסו לספרים עבריים חמש שנים קודם לכן בשנת 1545, העתיק את הגהות מהר"ם פאדובה שנדפסו ע"י המדפיס בראגדין. המהר"ם פאדובה - מחבר ההגהות - פנה לחכמי פולין ולבן-דודו הרמ"א, והם אסרו את קניית מהדורתו של יושטינייאן. סכסוך זה בין שני המדפיסים הנוצריים, גרם בסופו של דבר לגזירת שריפת הספרים באיטליה בשנת שי"ג (1553). ראה חומר מצורף.