הלכות רב אלפס, חלק שלישי (כרך ו'), על מסכת חולין, שערי שבועות ותוספתא סדר קדשים. וינה, שנת "נפלאו"ת, 1804" [תקס"ז 1807]. דפוס יאזעף הראשאנצקיא. שער עם דיו אדומה ואיור דמיוני של המחבר הרי"ף.
בשער: רישומי בעלות של "האברך המופלג מו"ה לוי יצחק חתן הרב" וחותמת "לוי יצחק ח' הרב". רישומי בעלות שהספר "שייך להרב הגאון הגדול... מו"ה שרגא פייבל אב"ד גאמבין".
הגאון החסיד רבי שרגא פייבל דנציגר הרב מגריצא (נפטר תשרי תר"ט, אנצ' לחסידות ג', עמ' תתפב-תתפג) אבי שושלת אדמו"רי "אלכסנדר". כיהן ברבנות בעיר שעפס, ובשלהי שנת תר"ב (1842) עבר לכהן ברבנות גומבין, משם עבר לכהן ברבנות הערים גריצא ומאקאווי. תלמידו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" ו"נתיבות המשפט". חסיד נלהב ותלמיד מובהק של "החוזה מלובלין", ולאחר מכן נמנה בין גדולי תלמידיהם של האדמו"רים רבי שמחה בונים מפשיסחא ושל רבי יצחק מוורקא [בחתונה המפורסמת באוסטילה, נמנה רבי פייבל לאחד מחמשת חברי משלחת-התלמידים שנשלחו להגן על שיטת פשיסחא, יחד עם רעו בעל "חידושי הרי"מ"]. לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא בפסח תר"ח, כיהן רבי שרגא פייבל כחצי-שנה באדמו"רות, עד פטירתו בשמיני עצרת תר"ט. בנו השני רבי יחיאל דנציגר - היה האדמו"ר הראשון מאלכסנדר.
בנו הבכור - רבי לוי יצחק דנציגר, היה חתנו של האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא [רבי בונים מפשיסחא השתבח מאד בחתנו זה, ואמר כי הוא "מקודש בקדושת זרע אברהם אבינו" (מגדולי התורה והחסידות, אדמו"רי אלכסנדר, עמ' כג)]. רבי לוי יצחק לא האריך ימים, ונפטר בגיל צעיר על פני אביו. מסופר, כי פטירתו היתה בערב חג הפסח, רבי שרגא פייבל התאבל מאד על בנו חביבו זה, באמרו כי הוא היה קדוש וטהור, אך בהגיע חצות היום פסק מיד מבכיו, מכיון ש"לאחר חצות כבר הגיע יום-טוב, ואין בוכים ביו"ט...".
[2], קלב, ח דף. כ-39 ס"מ. נייר איכותי. מצב בינוני. בלאי וכתמים, פגמים בטקסט עם הדבקות נייר. כריכה ישנה, בלויה.
על הסתירה בתאריכים בשער, ראה במפעל הביבליוגרפיה רשומה 000120737.