כרך הכולל את כל י"ב הגיליונות מהקובץ "תבונה", שיצא לאור ע"י הגאון רבי ישראל מסלנט אבי תנועת המוסר. מעמל-קעניגסבערג, דפוס א' זאלאמאן, תרכ"א-תרכ"ב [1861-1868].
העותק של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים וידיד-נעוריו של רבי ישראל מסלנט, בעת לימודם יחד בימי בחרותם בבית המדרש בעיר סלנט אצל הגאון רבי צבי הירש ברוידא (בשנת תק"צ בקירוב).
חותמות וחתימות ידו של רבי "שמואל סלאנט" בדף המגן ובשער חוברת א, ורישום בכתב יד וחתימת נכדו רבי יחיאל מיכל טוקאצינסקי הכותב בשנת תרנ"ד, שהספר "שאול לי בטובו... מאת אא"ז הגאון הגדול מו"ר ר' שמואל סלאנט נ"י". בשולי הגליונות הערות למדניות בכתב ידו של הגרי"מ טיקוצינסקי.

הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים (תקע"ו-תרס"ט), נולד בעיר ווילקוניק, ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע[!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, וקיבל תורה מפי רבותיו רבי צמח שפירא מקיידאן, רבי אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, רבי יצחק מוולוז'ין ורבי צבי הירש ברוידא אב"ד סלנט. בתחילת שנות התק"צ למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של מורם ורבם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה לארץ ישראל בשנת תר"א (1841), לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול ענייני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם. רבי שמואל סלנט היה ממעט בכתיבה, וחתימות-ידו נדירות. מכתביו הרבים בענייני ציבור, בדרך כלל נכתבו מפיו בידי צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא רק מוסיף את חתימתו בכתב ידו או בחותמתו.

אבי "תנועת המוסר" – רבינו ישראל ליפקין מסלנט (תקע"א-תרמ"ג), עמד מאחורי מפעלים רבים לחיזוק לימוד התורה והמוסר בארצות שונות. בשנות התר"כ החליט לפעול בארצות ההשכלה, להחזיר עטרה ליושנה בחיזוק היהדות ולימוד התורה והמוסר. לשם כך קיבל אזרחות גרמנית, והחליף את לבושו ושפתו לשפת אנשי המקום. התגורר כמה שנים בקניגסברג ובמעמל שבפרוסיה המזרחית, ונסע למקומות שונים, בהם היה דורש בשפה הגרמנית, ומקרב אנשים לתורה ולמצוות. באותה תקופה יצא הגרי"ס לראשונה בפעולות בפומבי, ובכדי לרומם את קרן התורה יסד במה תורנית של קובץ חידושי תורה ודברי מוסר, בגיליונות ה"תבונה" שהוציא לאור בשנים תרכ"א-תרכ"ב (1861), ממנו נדפסו רק י"ב גליונות – הנמצאים כולם בכרך שלפנינו.

[2] דף, ג-קד עמ' (ללא המעטפות המודפסות, מלבד מעטפת שער צבעונית אחת בראש הכרך, שנדפסה בשנת תרכ"ב – כנראה, לצורך כריכת כל י"ב הגליונות יחד). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי רב. חותמות בעלות וחותמות צנזורה. כריכה מקורית

מהקבצים התורניים הראשונים בעולם התורה, והקובץ התורני הראשון שנדפס באזור מזרח-אירופה (ראה: מאמר ע' אטקס, "תבונה – כתב-עת תורני ראשון במזרח-אירופה", קרית ספר, נד, תש"ם, עמ' 371-181).