כתב–יד על קלף, תפילות נגד מגיפה. [איטליה, המאה ה–19/18].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מרובעת. ההוראות בכתיבה בינונית ("כתב רש"י").
בעמוד הראשון נכתב באותיות גדולות: "שויתי יהו'ה לנגדי תמיד". בעמודים הבאים מופיעים: מזמורי תהילים צא, כח, לח; פסוקים נוספים; סדר "פטום הקטורת" ותפילה לעצירת המגפה בזכות הקטורת.
בסוף העמוד האחרון נכתב: "לזכות הבחור נעים יוסף צמח גבריאל דונאטי יצ"ו".

[12] דפי קלף. 9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת קלף מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.012.003.

כתב–יד, סידור לתפילת שחרית, כמנהג איטליה, עם כוונות על פי הקבלה. [איטליה, המאה ה–18].
כתיבה איטלקית רהוטה ומרובעת. כוונות, הלכות והנהגות, נכתבו באותיות קטנות יותר. הכוונות משולבות לעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט. בעמוד האחרון קישוט סיום, עם איור של שתי דמויות. הגהות בשוליים מכותבים נוספים (חלקן קצוצות).
לצד הפסוק "כי כל העמים אלילים..." (דף 14/ב), נכתב בהגהה ב"חלון": "... ושמעתי מפי רבי ומורי איב"ף [כנראה = אלופי יצחק ברכיה פאנו] ל'שם הרמ"ע פאנו ממודונא כי ראשי אותיות של תיבת אליל"ם נרמז אין להם יכולת לעשות מחיצה, ואלופי הנ"ל היה מפרש בדרך זה תיבת אלילם...".
בפסוקים "אליך ה' אקרא... ואנחנו נברך..." שאומרים בברכות השחר לפי מנהג איטליה (1/א), הובלטו האותיות "אהרן ברכיה", ונכתב בהגהה בתוך "חלון": "לתהלה לשם ולתפארת, בשני פסוקים הראשונים נרמז בהם שם המפואר אהר"ן ברכי"ה שהם שמות של המקובל האלהי כמוהר"ר אהרן ברכיה ממודונה בעל ספר בגדי קודש לאמרם מידי יום ביומו קודם ברכות התורה חפרתי אוכל וכן יעשה לטוהרם" (הכוונה לספר בגדי קודש שנדפס בוונציה תק"ח, ושם מופיעים פסוקים אלו [בדף ב/1 של הספירה השנייה] באותה הצורה של הבלטת שם המחבר "אהרן ברכיה").
לאחר תפילת שמונה עשרה מביא הכותב (בשם קיצור של"ה) את המנהג להזכיר פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות השם, וכותב את שמו ואת הפסוק המתאים לו: "וזהו פסוק של שמי 'בנימין': בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון".
לאחר מכן מופיע: "סדר תפלה ובקשה לעצירת גשמים חס ושלו' שאמרו אותה בק"ק קסאלי בכל יום ויום אחר חזרת העמידה שחרית ומנחה עד שהשקיף וירא ה' משמים והקשיב בקול תפלתם והמציא להם מרגוע ומנוחה, בכל וערוכה". התפילה פותחת "מי אל כמוך אב למטר ומוליד אגלי טל...", והיא מופיעה גם בכת"י ירושלים, הספרייה הלאומית Heb. 28°1805 (פדובה, תקנ"ו), עמ' מד, שם היא מיוחסת לרבי יצחק רפאל פינצי (שימש כדיין ודרשן בעיר קסאלי וגם כתב תפילות).
לאחר קריאת התורה נכתב: "...יגולל הס"ת ומראה קודם כתיבתו לעם כי הוא מנהג קדום בירושלים תוב"ב, ויאמר פסוקים הנהוגים בכל תפוצות יהודה וישראל ואין צורך לכותבם פה כי זיל קרי בי רב הוא...".
בשולי הדפים, בכתיבה שונה, מספר הגהות ורישומים (קצוצים), וכן דף באותה כתיבה, שנכרך בין דפי כתב–היד. בשולי דף זה מופיעה חתימת הכותב: "בניה בכמ"ר מיכאל מעיר מונקאלוו". באחת ההגהות בשוליים נכתב: "לזכרון טוב שיום [ד'] לחדש תמוז הקצ"ט [=תקצ"ט] על נס [––] בני יצחק אברהם ברוך לילך עיר קסאלי שנפל לדרך... קב"ה שנתן לו רפואה שלימה". בדף אחר רישום קצוץ שנותר ממנו רק המילים: "מעיר מוונקאלוו". במאמרו ב'יובל סיני', כרך המאה, ירושלים תשמ"ז, עמ' תקיז–תקיט, מתאר ד"ר מנשה רפאל ליהמן כת"י מחזור אפ"ם מאוספו, שבשוליו נכתב רישום דומה: "יהיה לי לזכרון טוב שיום ד' לחודש תמוז שנת הקצ"ט, על נס של בני יצחק אברהם שנסע לילך לעיר קסאלי על סוס ורוכבו שעשה רע, יתנו לו שבח קב"ה שהוא רחם ומרחם שנתן לו רפואה שלמה – בניה ברוך". ראה שם עוד על אודות משפחת בית ברוך (De Benedetti) ממונקאלוו וקסאלי (שני קהילות סמוכות במחוז פיימונטה בצפון–מערב איטליה).
בסמוך למזמור "לדוד ה' אורי", הגהה בשוליים: "טוב לומר כל יום זה מזמור ובפרט מר"ח אלול עד הושענא רבא, חיד"א".

[43] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.005.

כתב–יד, "תקון נגד יצר הרע". צ'נטו (איטליה), [תרי"ט 1859].
שער מעוטר, בו נכתב: "תקון נגד יצר הרע, כתבתי אני אברהם רפאל סרוי יצ"ו ק"ק צינטו היס"ו בשנת אחרי"ת" [=תרי"ט]. כריכה מעוטרת בדיו אדומה, עם הכיתוב "נגד יצר הרע", בתוך צורת מעוין.
כולל: "תפלה נגד היצה"ר: רבון העולמים תצילני מיצר הרע..." מאת רבי יעקב בן יצחק צהלון; תפלה קצרה באיטלקית באותיות לטיניות ובסופה: "אני תולעת ולא איש בישראל הצעיר אני אברהם רפאל"; תפלה הפותחת: "יהי רצון מלפניך יי' אלקי ואלקי אבותי שתהא שעה זו שאני עומד להתפלל לפניך על נפשי..."; "ויאמר תפלה זו קודם מעמדות: יהא רעוא מן קדם עתיקא אתה הוא ה' האלקים הזן ומפרנס...".
בגב הכריכה האחורית מודבקים פיסות קלף שעליהן קמעות ושמות קודש שונים.
החיבור נדפס מתוך כתב–יד זה, כולל מבוא, במהדורת פקסימיליה, ע"י מכון "מרי"ח ניחוח", עפולה תשע"ו (מצורף).

[12] דף. 14 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. רישומים. כריכת קרטון ישנה, עם קרעים חסרים, ופגיעה בעיטור שעל גביה, משוקמת בהשלמת נייר (והשלמת העיטור).

מקור:
1. קדם, מכירה 22, מאי 2012, פריט 230.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.025.
מצורף: מהדורת פקסימיליה, "ספר תקון נגד יצר הרע ותפלה נוראה לאמרה בשעת שריפת חמץ", עפולה, תשע"ו.

כתב–יד, סגולות, קמעות ולחשים. [איטליה, המאה ה–19]. עברית ואיטלקית.
כתיבה נאה. כולל איורים ותרשימים קבליים. פסקאות בעברית ובאיטלקית בזו אחר זו. בחלקו השני נכתבו הדפים משמאל לימין.
בדף השער: "בספר זה נכתבים סגולות נפלאות וסודות מיוסדות ורפואות מועילות בדוקות ומנוסות, שנמצאו בכתבי חכמים הקדמונים בדברי קבלה נאמנים, ואסור להשתמש בהם כי אם לצורך גדול ולסכנה גדול' ב"מ, והכל בידי שמים שהוא נותן לנו כח וידים".
בין הסגולות והקמעות שבכתב–היד: "לבטל הכישוף"; "להמית שונא בג' ימים"; "קפיצת הדרך"; "שלא יוכל לשלוט בוולד שיולד שום עין הרע"; "להכניע יצר הרע"; "לאהבה"; "לשים קטטה ומחלוקת"; "לשאול שאלה ולא ישובו פניך ריקם"; "להפיל האשה"; "לתועה בדרך"; "לרואה ואינו נראה"; "לחן"; "שמירה טובה בכל מקום כשהוא רוצה לישן... טוב לקרוא אלו השמות מפי ר' יהודה החסיד"; "למקשה לילד"; "לדעת השעה מליל הו"ר"; "סדר סגולות נפלאות אחרות שיוצאים מע"ב שמות..."; ועוד.
בדפים [50–58] מופיעים איורי "מחומשים" (על פי "מפתח שלמה", חיבור לטיני מתקופת הרנסנס).
כתב יד ייחודי זה משלב בתוכו מסורות מאגיות שונות, והוא עושה שימוש במרשמים וקמיעות שמקורן בכתבי מאגיה נוצריים. ראה על כך: Alessia Bellusci, Jewish Magic in the Syncretic Renaissance, I Tatti Studies in the Italian Renaissance, Volume 24, Number 1, Spring 2021.,

[90] דף (בהם 13 דפים ריקים). 13.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, עם הטבעה מוזהבת, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.016.

"פאר נשר", כרזה עם שיר הלל לנפוליאון בונפרטה, מאת רבי משה שבתי באר מפיזארו. פיזה (תקופת הכיבוש הצרפתי), Societa Letteraria, [תקס"ט] 1809. עברית, איטלקית ומעט לטינית.
כרזה מרשימה וגדולת ממדים, המעלה על נס את שמו וגדולתו של קיסר צרפת, נפוליאון בונפרטה. נדפסה בעיר פיזה בתקופת כיבוש צפון איטליה בידי נפוליאון.
בראש הכרזה מודפסת באותיות גדולות כותרת השיר, "פאר נשר", ומצדיה נפרשות כנפי הנשר מתוך סמל האצולה של משפחת בונפרטה. האות ש', המוגבהת מעט מיתר האותיות, מצוירת ככתר גדול (סידורן של האותיות והכנפיים דומה לדגל ממלכת איטליה הנפוליאונית – נשר עם כתר במרכזו). אותיות הכותרת, "פאר נשר", מרכיבות את הנוטריקון – "פארנציא–איטאליא–רינו, נאפוליאון ראשון" [צרפת–איטליה–רינו, נפוליאון הראשון].
תחת הכותרת הקדשה ותפילה בשפה מליצית לקיסר ולאשתו יוספה (ז'וזפין): "הנה הבאתי שיר חדש... למען תהיה לי השירה הזאת לעד ליראה את השם, ובא אליה מלך גדול ועצום ורב, ונקראה בשם קיסר וגדול נאפוליאון... ואשתו חיים עם אשה חמדת נשים ויוספה...".
במרכז הכרזה נדפס שיר הלל לקיסר. כל שורה מסתיימת במילים עבריות קטנות היוצרות יחדיו את השם נפוליאון ("נפול–אי–און", "נא–פול–אי–הון", "נא–פה–לאון", וכדו'). סביב השיר הפניות ופירושים לביטויים המופיעים בו, בעברית ובאיטלקית, מסודרים במתכונת המזכירה צורת עמוד גמרא. בסעיף האחרון של הפירוש נרמז כי מחבר השיר התגורר בוונציה: "ויניציאה פה אשב, שפת השיר".
חתום בדפוס: משה שבתי באר מפיסארו (Moise Sabbato Beer di Pesaro) – כנראה, רבי משה שבתי באר, שכיהן ברומא מאז שנת 1825; נועד עם האפיפיור לאו השנים עשר (1760–1829), בניסיון להביא להקלה במצבה של קהילת יהודי עירו, ונחשב ליהודי הרומאי הראשון שהורשה לו להיפגש עם האפיפיור באופן אישי. נפטר ברומא בשנת 1835 (ראו: Jewish Encyclopedia, Vol. 2, P. 635).
שירי שבח והלל רבים הוקדשו לנפוליאון בונפרטה בידי יהודים, תודות לתפקידו המרכזי בקידום האמנציפציה של יהודי אירופה; בארצות שכבש הנחיל את "קוד נפוליאון", קובץ חוקים שהביא לביטוי את רעיונות המהפכה הצרפתית: חירות, שוויון, ואחווה. הקוד נשא בשורה למיעוטים נרדפים ומופלים, ובראשם היהודים, וממנו נבעו שורת חוקים ורפורמות שנועדו להפוך את יהודי האימפריה הצרפתית לאזרחים שווי זכויות וחובות, בהם: ביטול הגטאות היהודיים והגבלות שונות על המסחר והעיסוק, הפיכת הדת היהודית לאחת מדתות האימפריה הרשמיות, וייסוד אספת רבנים שנודעה בשם "הסנהדרין של פריז". על–פי רוב היה יחסם של היהודים לנפוליאון חיובי מאוד, והיו שאף ראו בדמותו סימן לראשית הגאולה.

72X55.5 ס"מ. מסגרת: 87.5X71.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. לא נבדק מחוץ למסגרת.

תערוכות:
• Only on paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
• Italia ebraica: oltre duemila anni di incontro tra la cultura italiana e l'ebraismo. Cura della mostra e del libro, Natalia Berger e Daniela Di Castro. Tel Aviv, 2008.
מקור:
• סות'ביס – יודאיקה, תל אביב, 19 אפריל, 1990, פריט מס' 85.
• אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 121.011.001.