קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- יד (91) Apply יד filter
- manuscript (91) Apply manuscript filter
- and (74) Apply and filter
- יהדות (63) Apply יהדות filter
- jewri (56) Apply jewri filter
- letter (38) Apply letter filter
- print (28) Apply print filter
- כתבייד (24) Apply כתבייד filter
- כתבי–יד (24) Apply כתבי–יד filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- וצפוןאפריקה (18) Apply וצפוןאפריקה filter
- מרוקו (18) Apply מרוקו filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- וצפון (18) Apply וצפון filter
- וצפון-אפריקה (18) Apply וצפון-אפריקה filter
- african (18) Apply african filter
- moroccan (18) Apply moroccan filter
- north (18) Apply north filter
- of (18) Apply of filter
- שדרות (16) Apply שדרות filter
- שד (16) Apply שד filter
- רות (16) Apply רות filter
- בכתב (16) Apply בכתב filter
- בכתביד (16) Apply בכתביד filter
- ותעודות (16) Apply ותעודות filter
- ובדפוס (16) Apply ובדפוס filter
- בכתב–יד (16) Apply בכתב–יד filter
- שד"רות (16) Apply שד"רות filter
- document (16) Apply document filter
- emissari (16) Apply emissari filter
- in (16) Apply in filter
- the (15) Apply the filter
- דפוס (12) Apply דפוס filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- ויוון (12) Apply ויוון filter
- איטליה (12) Apply איטליה filter
- greek (12) Apply greek filter
- italian (12) Apply italian filter
- item (12) Apply item filter
- האר (9) Apply האר filter
- haari (9) Apply haari filter
- harashash (9) Apply harashash filter
- jerusalem (9) Apply jerusalem filter
- kabbalist (9) Apply kabbalist filter
- kavanot (9) Apply kavanot filter
- siddurim (9) Apply siddurim filter
- thessaloniki (9) Apply thessaloniki filter
- thessaloniki, (9) Apply thessaloniki, filter
- tuni (9) Apply tuni filter
מגילת קלף, סיפור נס הצלה משריפה בשנת תקי"ט (1758). [פירארה, איטליה, אחרי תקי"ט, המחצית השניה של המאה ה–18 בקירוב].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת. במגילה, שנכתבה לפורים מקומי, מופיע סיפור הנס, והיא נועדה כנראה לקריאה בפומבי בכל שנה ביום ההצלה.
נוסח המגילה מתחיל: "אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו...", ובהמשך: "אשר הציל את נפשותינו ממות ומן השריפה ביום שבת קדש פ' ויצא שנת חמשת אלפים וחמש מאות ותשע עשרה לבריאת העולם פה פירארא...".
המקרה המתואר במגילה אירע בפירארה ביום שבת פרשת ויצא [ט' כסלו] שנת תקי"ט [9 דצמבר 1758], אז פרצה שריפה בביתם של הכותב "יהודה חיים" ואשתו "ליויא", בהיותם במיטותיהם. הכותב וזוגתו עמדו בפני סכנה, אך ניצלו מן השריפה. אתם ניצל גם השכן שלהם "כמ"ר יחזקאל הלוי יצ"ו" [יתכן והוא יחזקאל הלוי מראשי קהילת פירארה, אתו התכתב החיד"א; ראה: מ' בניהו, ספר החיד"א, עמ' קצט].
מגילת קלף (4 יריעות תפורות). 11 ס"מ (9 שורות בעמודה). מצב טוב–בינוני. כתמים. קמטים. קרעים במספר מקומות (עם פגיעה קלה בטקסט).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 082.012.007.
כתב–יד על קלף, תפילות נגד מגיפה. [איטליה, המאה ה–19/18].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מרובעת. ההוראות בכתיבה בינונית ("כתב רש"י").
בעמוד הראשון נכתב באותיות גדולות: "שויתי יהו'ה לנגדי תמיד". בעמודים הבאים מופיעים: מזמורי תהילים צא, כח, לח; פסוקים נוספים; סדר "פטום הקטורת" ותפילה לעצירת המגפה בזכות הקטורת.
בסוף העמוד האחרון נכתב: "לזכות הבחור נעים יוסף צמח גבריאל דונאטי יצ"ו".
[12] דפי קלף. 9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת קלף מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.012.003.
כתב–יד, סגולות, קמיעות ורפואות. [איטליה, שנות הש'; המאות ה–16–17 בקירוב].
כתיבה איטלקית רהוטה, ממספר כותבים. אוסף סגולות, רפואות, קמיעות (חלקם עם "כתב מלאכים") ושאלות חלום. כולל בין היתר סגולות לשמירה בדרך, לאהבה, ללידה קלה, "להרוויח", "להצליח", "להעלות בחלום לג"ע [=לגן עדן]" (דף 15א), "להיות רואה ואינו נראה" (שם), ועוד.
הכותבים ליקטו ממקורות שונים, לדוגמה, בדף 1א: "עוד בקשה אחרת נמצאת בבית מדרשו של ר' ישעיה"; בדף 19ב: רפואה "מפי ר' עקיבא אשכנזי"; בדף 31א: "להסיר כל מחלה ומום שבעינים... מפי הגאון רב בנימין רופא הגדול מצרפת"; בדף 33ב: "לחולי אינטרופיסיאה אמר הרמב"ם ז"ל ישתה שתן נער קטן אשר לא ראה קרי...".
[39] דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים קשים באחד הדפים). סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט. דף אחד מנותק. כריכה ישנה, עם סימני עש ופגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.009.
כתב–יד, סידור לתפילת שחרית, כמנהג איטליה, עם כוונות על פי הקבלה. [איטליה, המאה ה–18].
כתיבה איטלקית רהוטה ומרובעת. כוונות, הלכות והנהגות, נכתבו באותיות קטנות יותר. הכוונות משולבות לעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט. בעמוד האחרון קישוט סיום, עם איור של שתי דמויות. הגהות בשוליים מכותבים נוספים (חלקן קצוצות).
לצד הפסוק "כי כל העמים אלילים..." (דף 14/ב), נכתב בהגהה ב"חלון": "... ושמעתי מפי רבי ומורי איב"ף [כנראה = אלופי יצחק ברכיה פאנו] ל'שם הרמ"ע פאנו ממודונא כי ראשי אותיות של תיבת אליל"ם נרמז אין להם יכולת לעשות מחיצה, ואלופי הנ"ל היה מפרש בדרך זה תיבת אלילם...".
בפסוקים "אליך ה' אקרא... ואנחנו נברך..." שאומרים בברכות השחר לפי מנהג איטליה (1/א), הובלטו האותיות "אהרן ברכיה", ונכתב בהגהה בתוך "חלון": "לתהלה לשם ולתפארת, בשני פסוקים הראשונים נרמז בהם שם המפואר אהר"ן ברכי"ה שהם שמות של המקובל האלהי כמוהר"ר אהרן ברכיה ממודונה בעל ספר בגדי קודש לאמרם מידי יום ביומו קודם ברכות התורה חפרתי אוכל וכן יעשה לטוהרם" (הכוונה לספר בגדי קודש שנדפס בוונציה תק"ח, ושם מופיעים פסוקים אלו [בדף ב/1 של הספירה השנייה] באותה הצורה של הבלטת שם המחבר "אהרן ברכיה").
לאחר תפילת שמונה עשרה מביא הכותב (בשם קיצור של"ה) את המנהג להזכיר פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות השם, וכותב את שמו ואת הפסוק המתאים לו: "וזהו פסוק של שמי 'בנימין': בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון".
לאחר מכן מופיע: "סדר תפלה ובקשה לעצירת גשמים חס ושלו' שאמרו אותה בק"ק קסאלי בכל יום ויום אחר חזרת העמידה שחרית ומנחה עד שהשקיף וירא ה' משמים והקשיב בקול תפלתם והמציא להם מרגוע ומנוחה, בכל וערוכה". התפילה פותחת "מי אל כמוך אב למטר ומוליד אגלי טל...", והיא מופיעה גם בכת"י ירושלים, הספרייה הלאומית Heb. 28°1805 (פדובה, תקנ"ו), עמ' מד, שם היא מיוחסת לרבי יצחק רפאל פינצי (שימש כדיין ודרשן בעיר קסאלי וגם כתב תפילות).
לאחר קריאת התורה נכתב: "...יגולל הס"ת ומראה קודם כתיבתו לעם כי הוא מנהג קדום בירושלים תוב"ב, ויאמר פסוקים הנהוגים בכל תפוצות יהודה וישראל ואין צורך לכותבם פה כי זיל קרי בי רב הוא...".
בשולי הדפים, בכתיבה שונה, מספר הגהות ורישומים (קצוצים), וכן דף באותה כתיבה, שנכרך בין דפי כתב–היד. בשולי דף זה מופיעה חתימת הכותב: "בניה בכמ"ר מיכאל מעיר מונקאלוו". באחת ההגהות בשוליים נכתב: "לזכרון טוב שיום [ד'] לחדש תמוז הקצ"ט [=תקצ"ט] על נס [––] בני יצחק אברהם ברוך לילך עיר קסאלי שנפל לדרך... קב"ה שנתן לו רפואה שלימה". בדף אחר רישום קצוץ שנותר ממנו רק המילים: "מעיר מוונקאלוו". במאמרו ב'יובל סיני', כרך המאה, ירושלים תשמ"ז, עמ' תקיז–תקיט, מתאר ד"ר מנשה רפאל ליהמן כת"י מחזור אפ"ם מאוספו, שבשוליו נכתב רישום דומה: "יהיה לי לזכרון טוב שיום ד' לחודש תמוז שנת הקצ"ט, על נס של בני יצחק אברהם שנסע לילך לעיר קסאלי על סוס ורוכבו שעשה רע, יתנו לו שבח קב"ה שהוא רחם ומרחם שנתן לו רפואה שלמה – בניה ברוך". ראה שם עוד על אודות משפחת בית ברוך (De Benedetti) ממונקאלוו וקסאלי (שני קהילות סמוכות במחוז פיימונטה בצפון–מערב איטליה).
בסמוך למזמור "לדוד ה' אורי", הגהה בשוליים: "טוב לומר כל יום זה מזמור ובפרט מר"ח אלול עד הושענא רבא, חיד"א".
[43] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.005.
כתב–יד, "כתר מלכות", סדר סליחות לעשרת ימי תשובה, כמנהג הספרדים. [רומא, המאה ה–18/19].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת. שער מעוטר נאה, אך מלבד האות א' לא נכתב בו כלום. בראשי כל העמודים הכותרת "כתר מלכות".
כתב–היד פותח בברכות התורה, אחריהן הפיוט "ישן אל תרדם" לרבי יהודה הלוי ופיוטים וסליחות נוספים, ביניהם פיוט "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול ([9]ב–[23]ב) הנאמר במנהג ספרד ביחידות לפני שחרית של יום כיפור. מעל ראשי כמה פסקאות ותיבות בפיוט "כתר מלכות" מצוינות הספירות הקבליות. בסוף "כתר מלכות" הוראה: "בכאן יאמרו החזנים לך אלי תשוקתי" (פיוט מאת רבי אברהם אבן עזרא הנאמר במנהג ספרד לפני ערבית של יום כיפור; הפיוט עצמו לא נכתב).
בסוף כתב–היד, רישום בכתיבה איטלקית בינונית, הוראה להזכיר בסיום הסליחות "אזכרת נפש ה"ה הו"ה בח"ר יצחק ברכיה בר רפאל עם אחד מזמור של תהלים". יצחק ברפאל (בַּרָפָאֵלה, Baraffaele), היה גביר ידוע וחשוב ברומא, ראה אודותיו: אטיליו מילאנו, גיטו רומא, תל אביב תשנ"ב, עמ' 76, 261, 264.
[30] דף. 21.5 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעה קלה במסגרת השער. חודי הדפים מוזהבים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.014.
כתב–יד, "תקון נגד יצר הרע". צ'נטו (איטליה), [תרי"ט 1859].
שער מעוטר, בו נכתב: "תקון נגד יצר הרע, כתבתי אני אברהם רפאל סרוי יצ"ו ק"ק צינטו היס"ו בשנת אחרי"ת" [=תרי"ט]. כריכה מעוטרת בדיו אדומה, עם הכיתוב "נגד יצר הרע", בתוך צורת מעוין.
כולל: "תפלה נגד היצה"ר: רבון העולמים תצילני מיצר הרע..." מאת רבי יעקב בן יצחק צהלון; תפלה קצרה באיטלקית באותיות לטיניות ובסופה: "אני תולעת ולא איש בישראל הצעיר אני אברהם רפאל"; תפלה הפותחת: "יהי רצון מלפניך יי' אלקי ואלקי אבותי שתהא שעה זו שאני עומד להתפלל לפניך על נפשי..."; "ויאמר תפלה זו קודם מעמדות: יהא רעוא מן קדם עתיקא אתה הוא ה' האלקים הזן ומפרנס...".
בגב הכריכה האחורית מודבקים פיסות קלף שעליהן קמעות ושמות קודש שונים.
החיבור נדפס מתוך כתב–יד זה, כולל מבוא, במהדורת פקסימיליה, ע"י מכון "מרי"ח ניחוח", עפולה תשע"ו (מצורף).
[12] דף. 14 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. רישומים. כריכת קרטון ישנה, עם קרעים חסרים, ופגיעה בעיטור שעל גביה, משוקמת בהשלמת נייר (והשלמת העיטור).
מקור:
1. קדם, מכירה 22, מאי 2012, פריט 230.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.025.
מצורף: מהדורת פקסימיליה, "ספר תקון נגד יצר הרע ותפלה נוראה לאמרה בשעת שריפת חמץ", עפולה, תשע"ו.
כתב–יד, פיוטים לשמחת תורה. [איטליה, המאה ה–18 בקירוב].
כתיבה מרובעת נאה, מנוקדת ברובה. עיטורים ואיורים.
בראש דף השער איור כתר ובתחתיתו עיטור מלבני שמתחתיו איור של זר פרחים, ומשני צדיו ציפורים הלוקטות בפיהן פרחים מן הזר. במרכז השער נכתב: "מרת ריגינא מונדוי". ככל הנראה נכתב לשימושה (ראו קונטרס דומה מאיטליה תקט"ז [1756] עם פיוטי שמחת תורה, שבשערו נכתב "זה השער... שישו וגילו שלי לאה מונטאלציני... שנת התקט"ז ליצירה". מתואר אצל: א' יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 252, 254). בדף האחרון איור סיום נאה, דומה לזה שבשער, עם אגרטל פרחים וזוג ציפורים, וכן שורת סיום מעוטרת עם ראשי התיבות "בנלך בילא"ו" [ברוך נותן ליעף כח, ברוך יי לעולם אמן ואמן].
כולל פיוטים לשמחת תורה. מרבית הפיוטים נאמרים במהלך ההקפות בשמחת תורה, לפי מנהגים שונים. בין הפיוטים: "שישו וגילו בשמחה [!] תורה"; "אהלל אלהי ואשמחה בו"; "אשריכם ישראל אשריכם ישראל אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל"; "אגיל ואשמח בשמחה [!] תורה"; "אחד יחיד ומיוחד, אל נדרש..." (פיוט זה נוסד במקור לחתן נישואין, אך התקבל בכמה קהילות לחתן תורה או לזמן ההקפות; ראו: א' יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 149).
[7] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חריכות דיו, עם פגיעות קלות בטקסט בדף השער ובדף האחרון. חיזוק בדבק נייר במספר מקומות. רישומים. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.013.
כתב–יד, סגולות, קמעות ולחשים. [איטליה, המאה ה–19]. עברית ואיטלקית.
כתיבה נאה. כולל איורים ותרשימים קבליים. פסקאות בעברית ובאיטלקית בזו אחר זו. בחלקו השני נכתבו הדפים משמאל לימין.
בדף השער: "בספר זה נכתבים סגולות נפלאות וסודות מיוסדות ורפואות מועילות בדוקות ומנוסות, שנמצאו בכתבי חכמים הקדמונים בדברי קבלה נאמנים, ואסור להשתמש בהם כי אם לצורך גדול ולסכנה גדול' ב"מ, והכל בידי שמים שהוא נותן לנו כח וידים".
בין הסגולות והקמעות שבכתב–היד: "לבטל הכישוף"; "להמית שונא בג' ימים"; "קפיצת הדרך"; "שלא יוכל לשלוט בוולד שיולד שום עין הרע"; "להכניע יצר הרע"; "לאהבה"; "לשים קטטה ומחלוקת"; "לשאול שאלה ולא ישובו פניך ריקם"; "להפיל האשה"; "לתועה בדרך"; "לרואה ואינו נראה"; "לחן"; "שמירה טובה בכל מקום כשהוא רוצה לישן... טוב לקרוא אלו השמות מפי ר' יהודה החסיד"; "למקשה לילד"; "לדעת השעה מליל הו"ר"; "סדר סגולות נפלאות אחרות שיוצאים מע"ב שמות..."; ועוד.
בדפים [50–58] מופיעים איורי "מחומשים" (על פי "מפתח שלמה", חיבור לטיני מתקופת הרנסנס).
כתב יד ייחודי זה משלב בתוכו מסורות מאגיות שונות, והוא עושה שימוש במרשמים וקמיעות שמקורן בכתבי מאגיה נוצריים. ראה על כך: Alessia Bellusci, Jewish Magic in the Syncretic Renaissance, I Tatti Studies in the Italian Renaissance, Volume 24, Number 1, Spring 2021.,
[90] דף (בהם 13 דפים ריקים). 13.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, עם הטבעה מוזהבת, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.016.
כתב–יד, קמעות, סגולות ורפואות. [איטליה, המאה ה–18].
כתיבה איטלקית רהוטה, נאה ומסודרת. כולל תרשימים, חותמות מלאכים ואיורים קבליים.
כתב–היד מסתיים: "בע"ה, תם ונשלם ספר סודות, ת"ל אשר לו כל התודות". מעבר לדף נוספו שתי סגולות נוספות בכתיבה שונה.
כולל מאות סעיפים, בנושאים שונים, ביניהם: לאהבה, לגניבה, לעקרה ולהריון, לעין הרע, לבטל כישופים, לשמירה, להצלה מחרב, למקשה לילד, להבריח שדים ומזיקים, להצלחה במשא ומתן, למצוא מטמון, לחן בעיני השר, לרואה ואינו נראה, ועוד.
בראש כתב–היד רישום בעלות באיטלקית של ישעיה יונה.
[51] דף (שלושה הדפים הראשונים ריקים). 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשוליים. רישומים. כריכה מקורית.
ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 179.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.023.
"פאר נשר", כרזה עם שיר הלל לנפוליאון בונפרטה, מאת רבי משה שבתי באר מפיזארו. פיזה (תקופת הכיבוש הצרפתי), Societa Letteraria, [תקס"ט] 1809. עברית, איטלקית ומעט לטינית.
כרזה מרשימה וגדולת ממדים, המעלה על נס את שמו וגדולתו של קיסר צרפת, נפוליאון בונפרטה. נדפסה בעיר פיזה בתקופת כיבוש צפון איטליה בידי נפוליאון.
בראש הכרזה מודפסת באותיות גדולות כותרת השיר, "פאר נשר", ומצדיה נפרשות כנפי הנשר מתוך סמל האצולה של משפחת בונפרטה. האות ש', המוגבהת מעט מיתר האותיות, מצוירת ככתר גדול (סידורן של האותיות והכנפיים דומה לדגל ממלכת איטליה הנפוליאונית – נשר עם כתר במרכזו). אותיות הכותרת, "פאר נשר", מרכיבות את הנוטריקון – "פארנציא–איטאליא–רינו, נאפוליאון ראשון" [צרפת–איטליה–רינו, נפוליאון הראשון].
תחת הכותרת הקדשה ותפילה בשפה מליצית לקיסר ולאשתו יוספה (ז'וזפין): "הנה הבאתי שיר חדש... למען תהיה לי השירה הזאת לעד ליראה את השם, ובא אליה מלך גדול ועצום ורב, ונקראה בשם קיסר וגדול נאפוליאון... ואשתו חיים עם אשה חמדת נשים ויוספה...".
במרכז הכרזה נדפס שיר הלל לקיסר. כל שורה מסתיימת במילים עבריות קטנות היוצרות יחדיו את השם נפוליאון ("נפול–אי–און", "נא–פול–אי–הון", "נא–פה–לאון", וכדו'). סביב השיר הפניות ופירושים לביטויים המופיעים בו, בעברית ובאיטלקית, מסודרים במתכונת המזכירה צורת עמוד גמרא. בסעיף האחרון של הפירוש נרמז כי מחבר השיר התגורר בוונציה: "ויניציאה פה אשב, שפת השיר".
חתום בדפוס: משה שבתי באר מפיסארו (Moise Sabbato Beer di Pesaro) – כנראה, רבי משה שבתי באר, שכיהן ברומא מאז שנת 1825; נועד עם האפיפיור לאו השנים עשר (1760–1829), בניסיון להביא להקלה במצבה של קהילת יהודי עירו, ונחשב ליהודי הרומאי הראשון שהורשה לו להיפגש עם האפיפיור באופן אישי. נפטר ברומא בשנת 1835 (ראו: Jewish Encyclopedia, Vol. 2, P. 635).
שירי שבח והלל רבים הוקדשו לנפוליאון בונפרטה בידי יהודים, תודות לתפקידו המרכזי בקידום האמנציפציה של יהודי אירופה; בארצות שכבש הנחיל את "קוד נפוליאון", קובץ חוקים שהביא לביטוי את רעיונות המהפכה הצרפתית: חירות, שוויון, ואחווה. הקוד נשא בשורה למיעוטים נרדפים ומופלים, ובראשם היהודים, וממנו נבעו שורת חוקים ורפורמות שנועדו להפוך את יהודי האימפריה הצרפתית לאזרחים שווי זכויות וחובות, בהם: ביטול הגטאות היהודיים והגבלות שונות על המסחר והעיסוק, הפיכת הדת היהודית לאחת מדתות האימפריה הרשמיות, וייסוד אספת רבנים שנודעה בשם "הסנהדרין של פריז". על–פי רוב היה יחסם של היהודים לנפוליאון חיובי מאוד, והיו שאף ראו בדמותו סימן לראשית הגאולה.
72X55.5 ס"מ. מסגרת: 87.5X71.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. לא נבדק מחוץ למסגרת.
תערוכות:
• Only on paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
• Italia ebraica: oltre duemila anni di incontro tra la cultura italiana e l'ebraismo. Cura della mostra e del libro, Natalia Berger e Daniela Di Castro. Tel Aviv, 2008.
מקור:
• סות'ביס – יודאיקה, תל אביב, 19 אפריל, 1990, פריט מס' 85.
• אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 121.011.001.
כתב–יד, "פיוטים חדשים וגם ישנים", למועדי השנה. יאנינה (יוון), תרכ"ו–תרל"ד [1866–1873].
מכיל פיוטים לכל מועדי השנה. כתיבה ספרדית, מרובעת ורהוטה. בדף השער המעוטר נכתב: "פיוטים חדשים וגם ישנים... פה יאנינא יע"א אני ס"ט עזרא מאיר, יום ט"ו לחדש סיון של שנת התרכ"ו לפ"ג". עיטורים ואיורים במספר מקומות נוספים. בדף 10א תפילת "הנותן תשועה למלכים" לכבוד הסולטן עבדול עזיז (אבדילאזיז). בראש הפיוט: "א'ל שוכן שמים הרחק כל פשע" (דף 37ב) נכתב: "...חג הסוכות ש' התרל"ד לב"ע".
קהילת יאנינה (Ioannina), מן הקהילות היהודיות העתיקות ביוון, שבה התיישבו יהודים כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. בניגוד לרוב קהילות יוון, שאימצו את נוסח התפילה הספרדי לאחר גירוש ספרד, שמרה קהילת יאנינה על הנוסח היווני המקורי, המכונה "רומניוטי" (או נוסח רומניא), המבוסס על הנוסח הארץ–ישראלי הקדום. רוב הקהילה נכחדה בשואה.
כתבי-יד מאוירים מיאנינא הנם נדירים.
[38] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.011.
כתב–יד, פזמונים ופיוטים. רודוס, [תרל"ב 1872].
דף שער מאויר בדגמים פרחוניים, במרכזו נכתב: "זה הספר של פזמונים, כתב ידי של הצעיר חזקיא משה דוד ישראל ס"ט, להארוס וחשוב אברהם אלחאדיף בכ"ר חיים יצ"ו, נשלם ביום ט' לחדש אייר משנתינו זאת ו'י'ש'י'ש'ו' בשמחה לפ"ק [=תרל"ב] רודיס".
הפזמונים והפיוטים ערוכים בכתב–היד לפי סוגי המקאם שבו הושרו. בראש כתב–היד מפתחות עם רשימת הפיוטים לפי החלוקה למקאמים.
בראשי רוב הפיוטים מצוינים המקאם ושם המחבר על–פי האקרוסטיכון. פיוטים רבים הם מאת רבי ישראל נג'ארה ותלמידו המובהק רבי אבטליון ב"ר מרדכי דוויק. פיוטים נוספים נושאים את שמות הפייטנים "חיים לוי", "יעקב עמרון", "אברהם חייון בר שלמה", "שמואל", "שלמה שני".
בדף עה/1 מופיע הפיוט "אתן לדר מעונה", ובראשו מצוין: "חמשה לשונות סי' אני שמואל". הפיוט מורכב משבע מחרוזות שבכל אחת מהן חמש צלעות חרוזות, כל אחת בשפה שונה: עברית, ערבית, יוונית, לאדינו וטורקית (פיוט זה, עם צלע נוספת בסוף, נדפס עם פירוש, גם מתוך כתב–יד זה, אצל ד' בנבנשתי, 'שירי תפילה רב–לשונות', ספונות, טו, תשל"א–תשמ"א, עמ' רכט–רל).
פיוטים נוספים הם: "פזמון של ירושלים ת"ו של חברת בקור חולים" (צב/1); פיוט בשבח העיר טבריה: "אוחיל יום יום אשתאה... אדמת קדש טבריה" מאת דוד בן אהרן אבן חסין (צב/2); "כתובה ליום ב' של חג השבועות" (צה/1).
אחרי הפיוטים, "מודעה" בלאדינו, הכוללת את י"ג עיקרי האמונה ועניינים נוספים.
בין המקאמים הותיר המעתיק עמודים ריקים. בחלקם נוספו פיוטים בכתיבה שונה. בנוסף, לאורך כתב–היד ישנן מספר הגהות והשלמות בכתיבה שונה.
בשער ובדפים הראשונים והאחרונים רישומי בעלות בלאדינו, באותיות עבריות ולועזיות: "נסים עזר", "שלמה חיים עזר בן בכור יוסף עזר ז"ל"; "ראובן קודרון"; "R. Codron, Rhodes", ועוד.
כתבי-יד מאוירים מרודוס הנם נדירים.
[4], צו, [2] דף (בהם עמודים ריקים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וכתמי דיו בצבע סגול במספר עמודים. מספר קרעים בשולי הדפים. רישומים, חתימות וחותמת. כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים – כריכה חדשה, משולבת עם חלקי הכריכה המקורית.
הקהילה היהודית באי רודוס היא בעלת היסטוריה מפוארת ועתיקה. כבר במאה ה–12 מעיד הנוסע בנימין מטודילה כי מצא באי כארבע מאות יהודים. לאחר גירוש ספרד התבססה הקהילה וגדלה, ומאוחר יותר נכבשה על ידי הסולטן העות'מאני – סולימאן הראשון. תחת שלטון האימפריה העות'מאנית פרחה קהילת רודוס, שגשגה והתרחבה, ונודעה כאחת מן הקהילות החשובות באזור. כתב–היד שלפנינו הוא משלהי התקופה העות'מאנית ברודוס, קודם כיבוש האי על ידי האיטלקים בראשית המאה ה–20.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.008.