"פאר נשר", כרזה עם שיר הלל לנפוליאון בונפרטה, מאת רבי משה שבתי באר מפיזארו. פיזה (תקופת הכיבוש הצרפתי), Societa Letteraria, [תקס"ט] 1809. עברית, איטלקית ומעט לטינית.
כרזה מרשימה וגדולת ממדים, המעלה על נס את שמו וגדולתו של קיסר צרפת, נפוליאון בונפרטה. נדפסה בעיר פיזה בתקופת כיבוש צפון איטליה בידי נפוליאון.
בראש הכרזה מודפסת באותיות גדולות כותרת השיר, "פאר נשר", ומצדיה נפרשות כנפי הנשר מתוך סמל האצולה של משפחת בונפרטה. האות ש', המוגבהת מעט מיתר האותיות, מצוירת ככתר גדול (סידורן של האותיות והכנפיים דומה לדגל ממלכת איטליה הנפוליאונית – נשר עם כתר במרכזו). אותיות הכותרת, "פאר נשר", מרכיבות את הנוטריקון – "פארנציא–איטאליא–רינו, נאפוליאון ראשון" [צרפת–איטליה–רינו, נפוליאון הראשון].
תחת הכותרת הקדשה ותפילה בשפה מליצית לקיסר ולאשתו יוספה (ז'וזפין): "הנה הבאתי שיר חדש... למען תהיה לי השירה הזאת לעד ליראה את השם, ובא אליה מלך גדול ועצום ורב, ונקראה בשם קיסר וגדול נאפוליאון... ואשתו חיים עם אשה חמדת נשים ויוספה...".
במרכז הכרזה נדפס שיר הלל לקיסר. כל שורה מסתיימת במילים עבריות קטנות היוצרות יחדיו את השם נפוליאון ("נפול–אי–און", "נא–פול–אי–הון", "נא–פה–לאון", וכדו'). סביב השיר הפניות ופירושים לביטויים המופיעים בו, בעברית ובאיטלקית, מסודרים במתכונת המזכירה צורת עמוד גמרא. בסעיף האחרון של הפירוש נרמז כי מחבר השיר התגורר בוונציה: "ויניציאה פה אשב, שפת השיר".
חתום בדפוס: משה שבתי באר מפיסארו (Moise Sabbato Beer di Pesaro) – כנראה, רבי משה שבתי באר, שכיהן ברומא מאז שנת 1825; נועד עם האפיפיור לאו השנים עשר (1760–1829), בניסיון להביא להקלה במצבה של קהילת יהודי עירו, ונחשב ליהודי הרומאי הראשון שהורשה לו להיפגש עם האפיפיור באופן אישי. נפטר ברומא בשנת 1835 (ראו: Jewish Encyclopedia, Vol. 2, P. 635).
שירי שבח והלל רבים הוקדשו לנפוליאון בונפרטה בידי יהודים, תודות לתפקידו המרכזי בקידום האמנציפציה של יהודי אירופה; בארצות שכבש הנחיל את "קוד נפוליאון", קובץ חוקים שהביא לביטוי את רעיונות המהפכה הצרפתית: חירות, שוויון, ואחווה. הקוד נשא בשורה למיעוטים נרדפים ומופלים, ובראשם היהודים, וממנו נבעו שורת חוקים ורפורמות שנועדו להפוך את יהודי האימפריה הצרפתית לאזרחים שווי זכויות וחובות, בהם: ביטול הגטאות היהודיים והגבלות שונות על המסחר והעיסוק, הפיכת הדת היהודית לאחת מדתות האימפריה הרשמיות, וייסוד אספת רבנים שנודעה בשם "הסנהדרין של פריז". על–פי רוב היה יחסם של היהודים לנפוליאון חיובי מאוד, והיו שאף ראו בדמותו סימן לראשית הגאולה.

72X55.5 ס"מ. מסגרת: 87.5X71.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. לא נבדק מחוץ למסגרת.

תערוכות:
• Only on paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
• Italia ebraica: oltre duemila anni di incontro tra la cultura italiana e l'ebraismo. Cura della mostra e del libro, Natalia Berger e Daniela Di Castro. Tel Aviv, 2008.
מקור:
• סות'ביס – יודאיקה, תל אביב, 19 אפריל, 1990, פריט מס' 85.
• אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 121.011.001.