פנקס רשימות בכתב–ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב – 1950–1960 בקירוב].
פנקס שלם בכתב–ידו של הרב כדורי, בו תיעד את בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, אבחונים של בעיות שונות, וכן עצות או קמיעות שנתן. בכמה מן הרשימות הוסיף הרב כדורי רישום, שהטיפול ע"י סגולה: "הועיל".
בראש העמוד הראשון נכתב "זכרונות". לאורך הפנקס מאות פסקאות, בכל אחת פירוט שמות הפונים אליו בשמם ושם אמם, עם אבחון הבעיה וההמלצה, לדוגמה: "ח' ציון בן מזאל (ח' ציון אטון) תהלים לרפואה והצלחה"; "... נתלמד להיות נהג ונתנו לו סמ[י]כה ונסע באותו ונתהפך ונזוק זרועו והילדים אשר עמו יצאו בריאים"; "...יש לו נפח בבטן והרופאים אומרים אולי יש לו תולעים הנוקבים המעים וכתבנו לו מ"ש אצלינו והועיל קצת"; "... חולה אין לה שינה בלילה, מבוהלת ופחד... ונתתי לה לעשן והועיל לשינה ובוכה".
בכמה מקומות חישובים של גורלות וגימטריות של שמות (בספרות ערביות). בחלק מהמקומות מופיעות מסקנות כדוגמת: "רוח ומים שלום יהיה ביניהם ויצליחו בכל ענין"; "לא ראיתי שנאה ביניהם"; "לא ישאנה ואם ישאנה אין זווגם עולה יפה"; "מזלם עולה יפה ויצליחו בכ"ד ויולידו בנים ובנות כי חמה כוכבם".
הפנקס כולל גם רשימות של פדיונות נפש, לדוגמה: "פד"נ [=פדיון נפש], הכסף הזה נתנדב צדקה בעד פד"נ כללות עם ישראל זרע היהודים שבכל העולם כלו ובפרט בא"י וירושלים למקטן ועד גדול מעולל ויונק עד איש שיבה כל ופרט מזרח ומערב צ"ד מ"מ נפש לא נעדרת, שהשם יזכה אותנו כלנו כאחד להתתקן תקון גמור ומוחלט לתקן נרנ"ח ולזכות בתשובה שלמה אמתית מיראה ואהבה לכל מצות התורה ולהסיר ממנו לב האבן ולתת לנו לב בשר ולזכות לחיים טובים ארוכים ומתוקנים בתורה ומצות וביראת שמים ולא נצטרך לשום גלגול עוד ולזכות להחיות ולראות בהתגלות מלכותו יתברך בבנין בית המקדש למען שמו יתברך אכי"ר".
בין הדברים כתב הרב כדורי רשימות שונות, לדוגמה (מהעמוד האחרון): "הביא לי צבע שחור ואמר צריך לערב עמו מין אבקה נמכרת בבית המרקחת נק' אמוניַק"; "בס' לדוד אמת להרב חיד"א מזכיר... כתבתי למזכרת כי בספרו שם הגדולים ציין עניין ולא מצאתי וכנראה כיון לס'[פר] זה"; "אלו הספרים שנאבדו בעיר העתיקה שלח' נסים, שו"ת מהר"י קולון ד' וינציאה רע"ט, שו"ת תרומת הדשן..."; "בשנת שלשת אלפים ותשעים ושלוש לבריאת עולם, והיא שנת חמשים וחמש לחרבן בהמ"ק יבנה ויכונן בב"א מלך אחשוורוש בשושן בס' מעשיות אסתר ושם אמר עשרת אלפים ככר כסף הנק' בערבי קנטאר הוא ששים מליון מת'קאל כסף".

הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.

[24] דף. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.020.

Petri Bellonii Cenomani Plurimarum singularium & memorabilium rerum in Graecia, Asia, Aegypto, India, Arabia [פייר בלון... הרבה דברים מיוחדים ובלתי– נשכחים ביוון, אסיה, מצרים, הודו, ערב...]. אנטוורפן, Christophori Plantini, [שמ"ט] 1589. לטינית.
תרגום לטיני לחיבור אשר נודע בשם ''Observations", מאת חוקר הטבע הצרפתי פייר בלון, שראה אור לראשונה בצרפתית בשנת 1553. בחיבור מתועדים מחקריו האתנוגרפיים, הבוטניים והזואולוגיים של בלון, אותם ערך במהלך מסעותיו ביוון, באסיה הקטנה, במצרים, בחצי האי ערב, ובארץ ישראל, בין השנים 1546 ל–1549. בגוף הטקסט משולבים חיתוכי עץ רבים, להמחשת תצפיות המחקר וממצאיו. נדפס ונכרך עם חיבור נוסף מאת בלון העוסק בצמח העולש.

פייר בלון (Pierre Belon, 1517–1564), מדען ונוסע צרפתי, מגדולי חוקרי הטבע בזמנו, אבי האנטומיה ההשוואתית. בלון היה מהאירופאים הראשונים שחקרו את הפלורה והפאונה של המזרח הקרוב, ונודעה לו תרומה גדולה לפיתוח מדעי הבוטניקה, האורניתולוגיה (חקר הציפורים), והאיכתיולוגיה (חקר הדגים). בלון היה מן החוקרים הראשונים ששילבו איורים בחיבוריהם המדעיים.

[8] דף, 495; 78 (צ"ל 87) עמ', 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים של מספר דפים. רישומים רבים בכתב–יד. דף השער מנותק. כריכת עור נאה, עם פגמים ובלאי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.372.

Itinerarium Hierosolymitanum et Syriacum, מאת יוהאן קוטוביקוס. דפוס Hieronymous Verdussiun, אנטוורפן, [שע"ט] 1619. לטינית. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה.

תיאור מסעו של יוהאן קוטוביקוס (Johannes Cotovicus), דוקטור למשפטים באוניברסיטת אוטרכט, לירושלים ולסוריה (דרך כרתים וקפריסין). קוטוביקוס, שביקר בארץ ישראל בשנת 1598, היה הראשון להעתיק כתובות מצבה וכתובות קיר ברחבי ירושלים (חלקן נהרסו לאחר שהעתיקן).
בספר שלושה לוחות תחריט ולמעלה מ–50 תחריטים המשולבים בגוף הטקסט, בהם מפות, שרטוטים וציורים המתארים את ירושלים (מבט על העיר, כנסיית הקבר, הר הזיתים, ועוד), יפו, רודוס, קפריסין, ומקומות נוספים. עותק חסר, ללא ארבעה לוחות טקסט מקופלים.

[17] דף, 518 עמ', [9] דף + [3] לוחות הדפס ו–[1] לוח טקסט מקופל (מתוך חמישה). מצב טוב. מעט קמטים וכתמים. נקבי תילוע קלים. מספר דפים מנותקים עם קרעים בשוליים. קרע מחוזק בנייר דבק בלוח המקופל.כריכת קלף פגומה מעט.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB. 378.

Viaggio da Venezia al S. Sepolcro, e al monte Sinai [מסע מוונציה אל כנסיית הקבר והר סיני], מאת Noe Bianco. לוקה (Lucca, איטליה), דפוס Domenico Marescandoli, [ת"ס 1700 בקירוב]. איטלקית.
מדריך לצליינים לארץ הקודש, הכולל הוראות ועצות לעולה–לרגל, תיאור של האתרים הקדושים לנצרות, טבלת מרחקים בין אתרי העלייה–לרגל השונים, ועוד. מלווה חיתוכי עץ רבים המשולבים בגוף הטקסט, ביניהם חיתוכי עץ המתארים את ירושלים, בית המקדש, בית לחם, יריחו, נצרת ועוד.
192 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפים אחדים, מרביתם משוקמים בנייר דבק (עם פגיעה מזערית בטקסט). כריכת קלף חדשה עם דפי בטנה מעוטרים, בלויה מעט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.369.

Theatrum Terrae Sanctae et Biblicarum Historiarum מאת כריסטיאן ואן אדריכום. קלן, דפוס Birckmannica, קלן, [שפ"ח] 1628. (פרטי הדפוס בקולופון). לטינית.

חיבורו רב ההשפעה של הכומר הקתולי כריסטיאן ואן אדריכום (1533–1585), הנחשב לאחד מספרי הגיאוגרפיה החשובים ביותר אודות ארץ ישראל בעת החדשה. הספר, שהכנתו נמשכה קרוב לשלושים שנה, פורסם רק לאחר מות המחבר, והניח את היסודות לשרטוט מפות הארץ במאתיים השנים הבאות. בספר תריסר מפות–תחריט: תשע מפות המציגות את נחלות השבטים, מפת מדבר פארן (עם ציון החניות של בני ישראל במסעם ממצרים לארץ ישראל), ושתי מפות גדולות יותר (מקופלות), שלהן נודעה חשיבות מיוחדת – מפת ירושלים (עם סימון השערים, האתרים המרכזיים, וסימון ראשון מסוגו של 14 תחנות "דרך הייסורים"), ומפה של ארץ ישראל (שווריאציות שונות שלה פורסמו בידי גדולי הקרטוגרפים: תומס פולר, Jan Jannson, Nicholas Visscher ואחרים). בעותק שלפנינו מחציתה הימנית של מפת ארץ ישראל חסרה.

[5] דף, 286 עמ', [15] דף + [1] תחריט שער ו–[12] לוחות תחריט, 37.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. חסרה מחצית ממפת ארץ ישראל (אחד משני הלוחות המרכיבים את המפה). כתמים ובלאי. נקבי תילוע קלים במספר דפים. מספר רישומים בדיו. כמה מלוחות התחריט עם קרעים בשוליים ולאורך קווי הקיפול (קצתם מחוזקים ברצועות נייר מודבקות בגב). כריכה עם שדרה ופינות מעור, בלויה מעט.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.410.