De accentibus et orthographia linguae hebraicae [ההגייה והאיות של השפה העברית], מאת יוהאנס רויכלין. אגנו (אלזס), דפוס Thomas Anshelm, רע"ח 1518. לטינית ומעט עברית.
ספרו השלישי והאחרון של המלומד הגרמני יוהאנס רויכלין המוקדש לדקדוק ולפילולוגיה עברית. הספר עוסק בטעמי המקרא ובכתיב (האורתוגרפיה) של העברית המקראית. בסוף הספר תשעה עמודי תווים הנקראים מימין לשמאל: שמות טעמי המקרא, בעברית, ומעליהם תווי המוזיקה המתאימים לכל טעם (לארבעה קולות) – מן הדוגמאות המוקדמות ביותר להדפסת תווי מוזיקה עברית.
יוהנס רויכלין (Johannes Reuchlin, 1455–1522), מחשובי ההומניסטיים הגרמניים תקופת הרנסאנס, הנחשב לאבי הרנסנס של חקר העברית. קידם תפיסה סובלנית כלפי היהודים, עסק בהנחלת כתבי הקודש היהודיים וכתבי הפילוסופיה היווניים לבני דתו, ובהוראת עברית ויוונית. למד עברית אצל רבי עובדיה ספורנו ואצל יעקב בן יחיאל לואנס, רופאו האישי של פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ; השתלם בקבלה באיטליה, והושפע מכתביו של Pico della Mirandola (1463–1494). רויכלין נחשב לאחד מאבות הרפורמציה, אף כי העיד על עצמו שהוא מתנגד לה, ונותר נאמן לוותיקן כל ימיו. בפולמוס המפורסם שנתגלע בינו ובין היהודי המומר יוהנס פְּפֵפֶרְקוֹרן התנגד בחריפות לשריפת התלמוד. על כך, ועל דבקותו בלימוד המסורת היהודית ובהוראתה, נרדף על ידי המוסדות הנוצריים. ספרי הדקדוק העברי שכתב רויכלין נחשבים לנדבך חשוב בפרויקט התאולוגי–קבלי שלו, שעיקרו גילוי מחדש של שורשי האמונה הנוצרית, מתוך חזרה אל בסיסה היהודי.
לקריאה נוספת: Principles and Problems of Biblical Translation, מאת W. Schwarz. לונדון, Cambridge UP, 1955. פרק IV.

LXXXIII, [5] דף (מספור הדפים מעט משובש), 25.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף השער, משוקם במילוי נייר. נקבי תילוע, קצתם משוקמים, עם פגיעה קלה בטקסט. דף הביטנה האחורי חתוך וחלקו התחתון חסר. רישומים רבים בכתב–יד (מן התקופה). כריכת עור מעוטרת, עם פגמים ובלאי.

תערוכה:

Precationes Hebraicae [תפילות עבריות] – ברכת המזון, עם קצור מ"ספר אמנה". דפוס פאולוס פאגיוס, איזנה (Isny, דרום גרמניה), [ש"ב] 1542. לטינית ועברית.
בספר מובא נוסח ברכת המזון בעברית, עם תרגום וביאור בלטינית, לצד נוסח נוצרי "מתוקן" לקטעים מברכת המזון, שבו הוחלפו המוטיבים היהודיים במוטיבים נוצריים–משיחיים. לאחר מכן מופיע טקסט בעברית ובלטינית: "מה שמונע היהודים שלא יאמינו במשיח הנשלח", גרסה מקוצרת לטקסט בעל נימה אנטישמית שנדפס בידי פאולוס פאגיוס בספר המיסיונרי "ספר אמנה" ("... ומאחר שהם כל כך להוטים אחרי הממון מעלה עליהם הקב"ה כאילו הם עובדים לע"ז והממון גורם עליהם שהם טרודים בעולם הזה ואין להם חלק לעולם הבא").

המלומד הלותרני, ההבראיסט פאולוס פאגיוס (Paulus Fagius, 1504–1549), למד תיאולוגיה ועברית באוניברסיטאות היידלברג ושטרסבורג, והוסמך לכמורה. בשנת 1537 שב לאיזנה (לאחר ששימש בה מורה ומנהל בית הספר הלטיני כמה שנים קודם לכן), והקדיש חלק ניכר ממרצו להוראת עברית לתלמידי תאולוגיה; שיא פעילותו היה בהקמת בית הדפוס הראשון בגרמניה עם אותיות עבריות, בו הדפיס מספריו, בהם חיבורים פרשניים על התנ"ך ועל ספרי קודש נוספים, ספרי דקדוק עברי, ותרגומיו מעברית ללטינית. לבית הדפוס נודעה חשיבות גדולה בקידום המחקר ההבראיסטי הפרוטסטנטי, שפרח בימי הרפורמציה.
כמגיה בבית הדפוס של פאגיוס עבד רבי אליהו אשכנזי "הבחור" (1469–1549), שהדפיס שם את חיבורו "התשבי" ומספר ספרי דקדוק עברי. על החיבורים בעברית שנדפסו בידי פאגיוס נמנה גם ספר מיסיונרי בשם "ספר אמנה", המוצג כחיבורו של יהודי המוכיח את אמיתותה של הדת הנוצרית, כביכול, אך ככל הנראה נתחבר בידי פאגיוס עצמו.

[32] עמ' (מספור הקונטרסים: A–C4, A4). 19.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה. חיתוך דפים עם פגיעות בהערות המודפסות בשוליים. רישומים בכתב–יד. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.144.

שתי המהדורות הראשונות בלטינית של ספר "יחוס אבות", שנתחבר בעברית בשלהי המאה ה–15:
1.Cippi Hebraici… , בתרגום לטיני מאת יוהאן היינריך הוטינגר. היידלברג, Samuelis Broun, [תי"ט] 1659. מהדורה ראשונה. עותק חסר, ללא מחצית של אחד התחריטים.
[36], דף, 159, [9] עמ' + [2] לוחות תחריט. עותק חסר – באחד התחריטים חסרה המחצית הימנית. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים ובלאי. כריכת קלף. בלאי וכתמים בכריכה. שרידי מדבקה על השדרה.

2. Cippi Hebraici…, בתרגום לטיני מאת יוהאן היינריך הוטינגר. היידלברג, Samuelis Broun, [תכ"ב] 1662.
[13] דף, 188, [4] דף + [4] לוחות תחריט (שלושה מהם כפולים). 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפים אחדים. נקבי תילוע זעירים. מספר רישומים. כריכת עור פגומה, משוקמת חלקית.

החיבור "יחוס האבות" מתאר בהרחבה את המקומות הקדושים ואת קברי הצדיקים בארץ ישראל. מכונסת בו עיקרה של מסורת המקומות הקדושים בימי הביניים, זמן קצר לפני תקופתו של האר"י הקדוש. על–פי הסברה, נכתב החיבור בארץ ישראל בעברית בשלהי המאה ה–15, וככל הנראה נדפס לראשונה בוונציה בעשורים האחרונים של המאה ה–16 (הנוסח המודפס הראשון לא שרד). לפנינו שתי המהדורות הלטיניות הראשונות, הכוללות את המקור העברי ואת הנוסח הלטיני, בתרגומו של ההבראיסט השוויצרי יוהאן היינריך הוטינגר (Johann Heinrich Hottinger, 1620–1667).
ראו: אלחנן ריינר, "מפי בני מערבה: על דרכי רישומה של מסורת המקומות הקדושים בארץ–ישראל בימי הביניים" (בתוך: מנחה שלוחה, תיאורי מקומות קדושים בידי אמנים יהודים, מוזיאון ישראל, 2002. עמ' 14–15).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.432, NHB.195.

עשרה חיבורים מאת ההבראיסט והתיאולוג ההולנדי יוהאן לסדן. אוטרכט, ליידן ובאזל, המאות ה–17–18. לטינית ומעט עברית.
1–5. Philologus Hebraeo–mixtus, חיבור בנושא הדת, הפילוסופיה והמנהגים היהודיים, עם תחריטים וחיתוכי עץ נאים המתארים מנהגים יהודיים שונים – אפיית מצות, הדלקת נרות שבת, חופה, ברית מילה, ועוד. חמישה עותקים מארבע מהדורות שונות (בהן המהדורה הראשונה). אוטרכט, ליידן ובאזל, [תכ"ג–תצ"ט] 1663–1739.
6. Clavis Hebraica Veteris Testamenti, מילון העברית התנ"כית. אוטרכט, Franciscum Halma, [תמ"ג] 1683.
7–8. Philologus Hebraeo–graecus generalis, מחקר פילולוגי אודות העברית והיוונית של הברית החדשה. שתי מהדורות שונות: ליידן, דפוס Jordanum Luchtmans, [תמ"ה] 1685; באזל, דפוס E. & J.R. Thurnisios, [תצ"ט] 1739.
9. תרגום עברי של דניאל ועזרא – Sive Translatio Hebraica Omnium Textuum Chaldaicorum, qui in Daniele, Ezra & in Jeremia Inveniuntur. ליידן, דפוסJordanum Luchtmans , [תמ"ה] 1685.
10. Philologus Hebraeus, חיבור אודות השפה העברית העוסק גם ביהדות ובמצוותיה; כולל רשימה של תרי"ג מצוות, פרק מיוחד המוקדש לתורת הקבלה ולמקובלים, ודיון בשמותיו של האל. בתחילת הספר נדפס שיר בעברית מאת יוהאן לסדן. באזל, דפוס E. & J.R. Thurnisios, [תצ"ט] 1739.

עשרה חיבורים בחמישה כרכים (ארבעה בכרך אחד, שלושה בכרך אחר והיתר כרוכים בנפרד). מצב משתנה. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

בסוף אחד מהכרכים חיבור נוסף: Phosphorus graecorum vocum et phrasium sacro–sancti Novi Testamenti theoretico–practicus, מילון למילים היווניות בברית החדשה, מאת גאורג קראוזר. פרנקפורט ולייפציג, Johannis Theodori Fleischeri, 1676. לטינית ומעט יוונית ועברית.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.336–9.

ארבעה ספרי מחקר ועבודות דוקטורט בנושאי התרבות, ההיסטוריה, והמנהגים היהודיים, מאת הבראיסטים סקנדינבים, ביניהם מן החיבורים המאוירים הבודדים. לטינית ומעט עברית.
1. Trihaeresium Ebraeorum, חיבור על הכיתות היהודיות בימי בית המקדש השני – הפרושים, הצדוקים והאיסיים, מאת David Lund. טורקו (פינלנד), [Wallius], [תמ"ט] 1689.
[16], 156 עמ'.

2. Mulier Hebraea in Cosmicis, חיבור על הנשים העבריות, מאת Johannes Palmroot. אופסלה, (שוודיה), Henricus Keyser, [תנ"ט] 1699.
[4], 36, [1] עמ' + [1] לוח תחריט.

3. ספר כריתת – Seu Libellus Repudii, חיבור על ענייני גיטין, מאת Johannes Palmroot. אופסלה, J. H. Werner, r. acad. Typogr, [תס"ג] 1703.
[8], 40 עמ'.

4. "קריעת בגדים Dissertatio academica de", חיבור על מנהגי האבלות היהודיים, מאת Johannes Palmroot. אופסלה, Keyserianis, [תס"א] 1701.
[4], 25, [1] עמ' + [1] לוח תחריט.

ארבעה ספרים, 14.5–16.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כפי שהם.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.365, NHB.201, NHB.390, NHB.198.