קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- book (101) Apply book filter
- יד (91) Apply יד filter
- כתבי (91) Apply כתבי filter
- manuscript (91) Apply manuscript filter
- print (84) Apply print filter
- יהדות (77) Apply יהדות filter
- jewri (70) Apply jewri filter
- ספרים (63) Apply ספרים filter
- וספרי (62) Apply וספרי filter
- מחקר (51) Apply מחקר filter
- research (51) Apply research filter
- ספרי (50) Apply ספרי filter
- גרפיקה (42) Apply גרפיקה filter
- שנה (42) Apply שנה filter
- לוחות (42) Apply לוחות filter
- והדפסים (42) Apply והדפסים filter
- ודפים (42) Apply ודפים filter
- בודדים (42) Apply בודדים filter
- braodsid (42) Apply braodsid filter
- calendar (42) Apply calendar filter
- calendars, (42) Apply calendars, filter
- graphic (42) Apply graphic filter
- poster (42) Apply poster filter
- jewish (39) Apply jewish filter
- letter (38) Apply letter filter
- ישראל (28) Apply ישראל filter
- בבליוגרפיה (26) Apply בבליוגרפיה filter
- בבליופיליה (26) Apply בבליופיליה filter
- פקסימיליות (26) Apply פקסימיליות filter
- פקסימיליות, (26) Apply פקסימיליות, filter
- bibliophilia (26) Apply bibliophilia filter
- facsimil (26) Apply facsimil filter
- facsimiles, (26) Apply facsimiles, filter
- גיאוגרפיה (25) Apply גיאוגרפיה filter
- מפות (25) Apply מפות filter
- מסע (25) Apply מסע filter
- מנהגים (25) Apply מנהגים filter
- ישראל, (25) Apply ישראל, filter
- יהודיים (25) Apply יהודיים filter
- גיאוגרפיה, (25) Apply גיאוגרפיה, filter
- עם (25) Apply עם filter
- בארץ (25) Apply בארץ filter
- custom (25) Apply custom filter
- customs, (25) Apply customs, filter
- engrav (25) Apply engrav filter
- geographi (25) Apply geographi filter
- map (25) Apply map filter
- palestin (25) Apply palestin filter
- travelogu (25) Apply travelogu filter
- travelogues, (25) Apply travelogues, filter
אוסף ספרים העוסקים בכתבי–יד עבריים עתיקים, וכוללים תצלומי פקסימיליה רבים:
• A Series of XV. Facsimiles of Manuscripts of the Hebrew Bible, עם תיאורים מאת Christian D. Ginsburg. לונדון, James Hyatt, [תרנ"ז] 1897.
• Die Hebräischen Handschriften der Nationalbibliothek in Wien, מאת Arthur Zacharias Schwarz. וינה, Alfred Hölder, [תרע"ד] 1914. כולל לוח הדפס.
• Die Hebräischen Handschriften der Nationalbibliothek in Wien, מאת Arthur Zacharias Schwarz. לייפציג, הוצאת Karl W. Hiersmann, [תרפ"ה] 1925. נדפס ב–300 עותקים. כולל דפי לוחות, חלקם צבעוניים.
• The Hebrew Scripts, מאת Solomon A. Birnbaum, שני חלקים בשני כרכים, חלק ראשון, כרך הטקסט, ליידן, הוצאת E. J. Brill, [תשל"א] 1971. חלק שני, כרך הלוחות, לונדון, Palaeographia, [תשי"ד–תשי"ז] 1954–1957.
• מפעל הפליאוגרפיה העברית, אוצר כתבי–יד עבריים מימי–הביניים, בציוני תאריך עד שנת ה'ש, בעריכת קולט סיראט, מלאכי בית–אריה ומרדכי גלצר, מטעם מפעל הפליאוגראפיה העברית. הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בשיתוף עם המרכז הלאומי למחקר מדעי, ירושלים, תשל"ב–תשמ"ו 1972–1986. עברית וצרפתית. סט שלם של שבעה חלקים – ארבעה כרכים, מארז דפים בפורמט רגיל ומארז נוסף בפורמט גדול + חוברת בפורמט גדול.
תיאורים של כתבי–יד עבריים החל מראשית המאה ה–12 ועד לאמצע המאה ה–16 הנמצאים בספריות בישראל ובצרפת ולצדם בכרך נפרד ובשלושה אוגדנים נפרדים דפי לוחות עם צילומי פקסימיליה של חלקים מכתבי–היד.
ההערות לכתבי היד המצולמים, המבוא והמפתח, בעברית ובצרפתית. מצורפת חוברת לדוגמא ועלון פרסומי.
5 פריטים ב–12 כרכים ומארזים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב.
אוסף קטלוגים ואוגדני לוחות פקסימיליה של כתבי–יד עבריים, הכוללים תיאורים ותצלומים של כתבי–יד רבים מתקופות שונות:
• The Fragment of Talmud Babli Pesachim, of the Ninth or Tenth Century, in the University Library Cambridge, ערוך בידי W. H. Lowe. קיימברידג', Deighton Bell and Co, [תרל"ט] 1879. שער נוסף בעברית: "ספר שאל–נא לדר רישון, כולל מעט מזער מחקר אבות התלמוד אשר בבל בדברי תורת משה על מצות הפסח".
• Facsimiles of Hebrew Manuscripts in the Bodleian Library, בעריכת Adolf Neubauer. אוקספורד, Clarendon Press, [תרמ"ו] 1886. כרך שלישי. עם צילומים רבים של כתבי–יד.
• Documents de Paléographie Hébraique et Arabe publiés avec sept planches photo–lithographiques, מאת Adalbert Merx. ליידן, E. J. Brill, [תרנ"ד] 1894.
• קונטרסים מתלמוד בבלי כריתות ותלמוד ירושלמי ברכות, בעריכת שניאור זלמן שכטר ושמעון סינגר. קיימברידג', דפוס בית מדרש החכמה (אוניברסיטת קיימברידג'), תרנ"ה [1895]. שער נוסף באנגלית: Talmudical Fragments in the Bodleian Library, 1896.
• Fragments of the Books of Kings, According to the Translation of Aquila, מאת F. Crawford Burkitt, עם הקדמה מאת C. Taylor. קיימברידג', הוצאת האוניברסיטה, [תרנ"ז] 1897.
• Hebrew Iluminated Bibles, of the IXth and Xth Centuries, and a Samaritan Scroll of the Law of the XIth Century, מאת M. Gaster. לונדון, דפוס Harrison and Sons, [תרס"א] 1901. שני עותקים בכריכות שונות.
• Specimina codicum orientalium, מאת Eugenius Tisserant. בון, A. Marcus et E. Weber, [תרע"ד] 1914. תיקיה (פגומה), ובה לוחות פקסימיליה נפרדים של כתבי–יד מזרחיים שונים (בהם גם כתבי–יד עבריים).
• An Autographed Maimonides Letter from The Cairo Genizah, from the collection of the Library of the Jewish Theological Seminary. [ניו יורק, הוצאת ידידי ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, תשנ"ז 1997]. עותק מס' 175 מתוך מהדורה בת 750 עותקים.
14 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב.
קטלוג כתבי–היד של ספריית התלמוד תורה בליוורנו, ותיקיית פקסימיליות:
• Catalogue des Manuscrits et Livres Rares Hébraïques de la Bibliothèque du Talmud Tora de Livourne, מאת Carlo Bernheimer. ליוורנו, Aux dépens de la communauté, [תרע"ד 1914].
• Facsimiles de Manuscrits Hébraïques de la Bibliothèque du Talmud Tora de Livourne. ליוורנו, Aux dépens de la communauté, [תרע"ד? 1914?]. תיקיה ובה לוחות פקסימיליה של כתבי–היד העבריים.
גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.30.
אהל דוד, Descriptive Catalogue of the Hebrew and Samaritan Manuscripts in the Sassoon Library, London, מאת David Solomon Sassoon. לונדון, אוניברסיטת אוקספורד, [תרצ"ב] 1932. אנגלית.
קטלוג בשני כרכים, ובו תיאור מפורט של 1153 מתוך 1220 כתבי היד העבריים והשומרוניים המצויים באוסף ששון. בקטלוג כלולות 73 פקסימיליות (אחת צבעונית) ואינדקסים מפורטים.
שני כרכים. כרך ראשון: LXIII, 566 עמ' + [73] לוחות (אחד מתוכם מקופל). כרךII: [6], 1112–567, ג–רעו, 8, [1] עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. נקבי תילוע זעירים באחד הכרכים. פגמים קלים בכריכות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב.
סקירות, חיבורים ופקסימיליות של המגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה, מאת אלעזר ליפא סוקניק. תש"ח–תשט"ו 1948–1955:
• מגילות גנוזות, מתוך גניזה קדומה שנמצאה במדבר יהודה, סקירה ראשונה, מאת אלעזר ליפא סוקניק. ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק, [תש"ח 1948].
• מגילות גנוזות, מתוך גניזה קדומה שנמצאה במדבר יהודה, סקירה שניה, מאת אלעזר ליפא סוקניק. ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק, [תש"י 1950].
• אוצר המגילות הגנוזות שבידי האוניברסיטה העברית, פיענחן העתיקן והוסיף עליהן מבואות אלעזר ליפא סוקניק. ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק והאוניברסיטה העברית, תשט"ו [1955]. כרוך בכריכת קלף.
• אוצר המגילות הגנוזות שבידי האוניברסיטה העברית. ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק והאוניברסיטה העברית, תשט"ו [1955]. תיקייה ובה חוברת מבוא מאת אלעזר ליפא סוקניק, ו–58 דפי לוחות נפרדים.
גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.151 (1), (2), (3), (4).
Opus toti christiane reipublice maxime utile, de arcanis catholice ueritatis, contra obstinatissimam iudeoru[m] nostre tempestatis p[er]fidiam: ex Talmud, aliisq[ue] hebraicis libris nuper excerptum [חיבור רב תועלת עבור הקהילה הנוצרית, אודות רזי האמונה הקתולית שנמצאו לאחרונה בתלמוד ובספרים עבריים אחרים, בניגוד לחולשתם קשת–הלב של היהודים בתקופתנו...], מאת פייטרו גאלאטינו. אורטונה (איטליה), דפוס גרשם שונצינו, [רע"ח] 1518. לטינית ומעט עברית.
בין השנים 1507–1509 פרסם יהודי מומר בשם יוהאנס פפרקורן סדרת עלונים אנטי–יהודיים חריפים, שיצאו במתקפה חסרת תקדים על הספרים היהודיים. העלונים ביקשו לזהות את ספרי היהודים, ובעיקר התלמוד, בתור "שורש כל רע", וקראו להפקיעם ולהחרימם לאלתר. בעקבות זאת, פרסם קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן הראשון צו הקורא להחרמת ספרי היהודים, ופפרקורן עצמו עמד בראש מבצע החרמה בעיר פרנקפורט. ההחרמה עוררה את מחאתם של מספר מלומדים גרמנים, שניסו להגן על ספרי היהודים בטענה שמוצפנות בהם אמיתות נוצריות. בעקבות מחאת המלומדים, הופסקה לבסוף החרמת הספרים.
לפנינו דוגמא יוצאת דופן לספר אנטי–יהודי שנדפס בידי אחד מגדולי המדפיסים היהודיים באיטליה, גרשם שונצינו. הספר, חיבורו של ההבראיסט והמלומד הפרנציסקני פייטרו גאלאטינו (Pietro Colonna Galatino), מבקש לזהות אמיתות נוצריות בספרות היהודית. על אף שמדובר בחיבור אנטי–יהודי, הדפסת הספר היתה מהלך מתוכנן מצד שונצינו, שניסה בכך לזכות לתמיכה בהדפסת התלמוד מצד הזרמים הליברליים יותר בקרב הכנסייה הקתולית, שגם גאלאטינו נמנה עליהם (ראו:
Angelo Piattelli, New Documents Concerning Bomberg's Printing of the Talmud, in: Mehevah le–Menahem: Studies in Honor of Menahem Hayyim Schmelzer, Jerusalem, The Schocken Institute for Jewish Research, 2019. pp. 171•–199•).
בספר משולבים פסוקים רבים מן המקורות העבריים, ובתחילת כל פרק נדפסה מסגרת מאוירת בתחריט עץ, ששימשה בספרים העבריים שהדפיס גרשם שונצינו (כדוגמת ספר כל בו, רימיני רפ"ה–רפ"ו).
גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים, נדד עם כלי דפוסו בערים שונות באיטליה והדפיס שלושה ספרים באורטונה, מתוכם ספר אחד בעברית. הספר שלפנינו הוא הספר הראשון שהדפיס בעיר זו.
CCCXI, [1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים מעטים, משוקמים בהדבקות נייר. בדף השער בלאי רב, כתמים, וקרעים חסרים בשוליים. רישומים בכתב–יד בלטינית. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה. הטבעה מוזהבת משני צדי הכריכה: "Society of Writers to The Signet" (אגודת עורכי דין סקוטית עתיקה).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.146.
De accentibus et orthographia linguae hebraicae [ההגייה והאיות של השפה העברית], מאת יוהאנס רויכלין. אגנו (אלזס), דפוס Thomas Anshelm, רע"ח 1518. לטינית ומעט עברית.
ספרו השלישי והאחרון של המלומד הגרמני יוהאנס רויכלין המוקדש לדקדוק ולפילולוגיה עברית. הספר עוסק בטעמי המקרא ובכתיב (האורתוגרפיה) של העברית המקראית. בסוף הספר תשעה עמודי תווים הנקראים מימין לשמאל: שמות טעמי המקרא, בעברית, ומעליהם תווי המוזיקה המתאימים לכל טעם (לארבעה קולות) – מן הדוגמאות המוקדמות ביותר להדפסת תווי מוזיקה עברית.
יוהנס רויכלין (Johannes Reuchlin, 1455–1522), מחשובי ההומניסטיים הגרמניים תקופת הרנסאנס, הנחשב לאבי הרנסנס של חקר העברית. קידם תפיסה סובלנית כלפי היהודים, עסק בהנחלת כתבי הקודש היהודיים וכתבי הפילוסופיה היווניים לבני דתו, ובהוראת עברית ויוונית. למד עברית אצל רבי עובדיה ספורנו ואצל יעקב בן יחיאל לואנס, רופאו האישי של פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ; השתלם בקבלה באיטליה, והושפע מכתביו של Pico della Mirandola (1463–1494). רויכלין נחשב לאחד מאבות הרפורמציה, אף כי העיד על עצמו שהוא מתנגד לה, ונותר נאמן לוותיקן כל ימיו. בפולמוס המפורסם שנתגלע בינו ובין היהודי המומר יוהנס פְּפֵפֶרְקוֹרן התנגד בחריפות לשריפת התלמוד. על כך, ועל דבקותו בלימוד המסורת היהודית ובהוראתה, נרדף על ידי המוסדות הנוצריים. ספרי הדקדוק העברי שכתב רויכלין נחשבים לנדבך חשוב בפרויקט התאולוגי–קבלי שלו, שעיקרו גילוי מחדש של שורשי האמונה הנוצרית, מתוך חזרה אל בסיסה היהודי.
לקריאה נוספת: Principles and Problems of Biblical Translation, מאת W. Schwarz. לונדון, Cambridge UP, 1955. פרק IV.
LXXXIII, [5] דף (מספור הדפים מעט משובש), 25.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף השער, משוקם במילוי נייר. נקבי תילוע, קצתם משוקמים, עם פגיעה קלה בטקסט. דף הביטנה האחורי חתוך וחלקו התחתון חסר. רישומים רבים בכתב–יד (מן התקופה). כריכת עור מעוטרת, עם פגמים ובלאי.
תערוכה:
משלי שלמה – Proverbia Salomonis, ספר משלי, עם תרגום לטיני, מאת סבסטיאן מינסטר. נדפס עם: Epitome Hebraicae grammaticae, חיבור אודות הדקדוק העברי, מאת סבסטיאן מינסטר. באזל, [דפוס פרובן Froben, ר"פ 1520]. עברית ולטינית.
מהדורה נוצרית של ספר משלי, בעריכת סבסטיאן מינסטר (Sebastian Münster). קולופון בסוף ספר משלי: "ספר הזה נדפס עם רב העיון בבשל [!] בשנת ר'ת'ת' ר'ש'כ' [1520] אחר פדיון העולם..." ("פדיון העולם" מתייחס להולדת ישו; המשך הקולופון מחוק בדיו).
חיבור זה נדפס יחד עם חיבור נוסף מאת סבסטיאן מינסטר, אודות הדקדוק העברי.
בחלק מהטפסים צורפו בסוף [8] דף עם תפילות נוצריות. ראינו טפסים שהיו בידי יהודים, מהם הושמטו דפים אלה. גם בטופס שלפנינו דפים אלה אינם מופיעים.
[84; 32] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות בטקסט (ופגיעה באיור המודפס בדף האחרון). קרעים חסרים קטנים עם פגיעה בטקסט בדפי השער של הספר הראשון והשני. קרעים משוקמים במילוי והדבקות נייר במספר מקומות (כולל דף השער), עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חותמות בולטות בדף השער של הספר הראשון, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער המאויירת (על החותמות הודבקו פיסות נייר). רישומים בכתב–יד. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף דן ירדני.
Precationes Hebraicae [תפילות עבריות] – ברכת המזון, עם קצור מ"ספר אמנה". דפוס פאולוס פאגיוס, איזנה (Isny, דרום גרמניה), [ש"ב] 1542. לטינית ועברית.
בספר מובא נוסח ברכת המזון בעברית, עם תרגום וביאור בלטינית, לצד נוסח נוצרי "מתוקן" לקטעים מברכת המזון, שבו הוחלפו המוטיבים היהודיים במוטיבים נוצריים–משיחיים. לאחר מכן מופיע טקסט בעברית ובלטינית: "מה שמונע היהודים שלא יאמינו במשיח הנשלח", גרסה מקוצרת לטקסט בעל נימה אנטישמית שנדפס בידי פאולוס פאגיוס בספר המיסיונרי "ספר אמנה" ("... ומאחר שהם כל כך להוטים אחרי הממון מעלה עליהם הקב"ה כאילו הם עובדים לע"ז והממון גורם עליהם שהם טרודים בעולם הזה ואין להם חלק לעולם הבא").
המלומד הלותרני, ההבראיסט פאולוס פאגיוס (Paulus Fagius, 1504–1549), למד תיאולוגיה ועברית באוניברסיטאות היידלברג ושטרסבורג, והוסמך לכמורה. בשנת 1537 שב לאיזנה (לאחר ששימש בה מורה ומנהל בית הספר הלטיני כמה שנים קודם לכן), והקדיש חלק ניכר ממרצו להוראת עברית לתלמידי תאולוגיה; שיא פעילותו היה בהקמת בית הדפוס הראשון בגרמניה עם אותיות עבריות, בו הדפיס מספריו, בהם חיבורים פרשניים על התנ"ך ועל ספרי קודש נוספים, ספרי דקדוק עברי, ותרגומיו מעברית ללטינית. לבית הדפוס נודעה חשיבות גדולה בקידום המחקר ההבראיסטי הפרוטסטנטי, שפרח בימי הרפורמציה.
כמגיה בבית הדפוס של פאגיוס עבד רבי אליהו אשכנזי "הבחור" (1469–1549), שהדפיס שם את חיבורו "התשבי" ומספר ספרי דקדוק עברי. על החיבורים בעברית שנדפסו בידי פאגיוס נמנה גם ספר מיסיונרי בשם "ספר אמנה", המוצג כחיבורו של יהודי המוכיח את אמיתותה של הדת הנוצרית, כביכול, אך ככל הנראה נתחבר בידי פאגיוס עצמו.
[32] עמ' (מספור הקונטרסים: A–C4, A4). 19.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה. חיתוך דפים עם פגיעות בהערות המודפסות בשוליים. רישומים בכתב–יד. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.144.
De Spoliis Templi Hierosolymitani in Arcu Titiano Romae conspicuis Liber Singularis, מאת אדריאן רלנדי. אוטרכט, Guilielmi Broedelet, [תע"ו] 1716. לטינית, מעט עברית ויוונית.
מחקר העוסק באוצרות שנבזזו מבית המקדש השני בירושלים, כפי שהם מוצגים בתבליט "תהלוכת הניצחון" בשער טיטוס ברומא. הכרך מכיל שבעה לוחות, בהם תחריטים המציגים את מנורת בית המקדש.
[2] דף, 138 עמ', [13] דף + [6] לוחות תחריט (חסר לוח תחריט עם איור שער טיטוס). 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישומים בעט בדף הבטנה ובכריכה הפנימית הקדמית. מספר דפים רופפים. כריכת קלף, עם פגמים ובלאי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.199.
שתי המהדורות הראשונות בלטינית של ספר "יחוס אבות", שנתחבר בעברית בשלהי המאה ה–15:
1.Cippi Hebraici… , בתרגום לטיני מאת יוהאן היינריך הוטינגר. היידלברג, Samuelis Broun, [תי"ט] 1659. מהדורה ראשונה. עותק חסר, ללא מחצית של אחד התחריטים.
[36], דף, 159, [9] עמ' + [2] לוחות תחריט. עותק חסר – באחד התחריטים חסרה המחצית הימנית. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים ובלאי. כריכת קלף. בלאי וכתמים בכריכה. שרידי מדבקה על השדרה.
2. Cippi Hebraici…, בתרגום לטיני מאת יוהאן היינריך הוטינגר. היידלברג, Samuelis Broun, [תכ"ב] 1662.
[13] דף, 188, [4] דף + [4] לוחות תחריט (שלושה מהם כפולים). 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפים אחדים. נקבי תילוע זעירים. מספר רישומים. כריכת עור פגומה, משוקמת חלקית.
החיבור "יחוס האבות" מתאר בהרחבה את המקומות הקדושים ואת קברי הצדיקים בארץ ישראל. מכונסת בו עיקרה של מסורת המקומות הקדושים בימי הביניים, זמן קצר לפני תקופתו של האר"י הקדוש. על–פי הסברה, נכתב החיבור בארץ ישראל בעברית בשלהי המאה ה–15, וככל הנראה נדפס לראשונה בוונציה בעשורים האחרונים של המאה ה–16 (הנוסח המודפס הראשון לא שרד). לפנינו שתי המהדורות הלטיניות הראשונות, הכוללות את המקור העברי ואת הנוסח הלטיני, בתרגומו של ההבראיסט השוויצרי יוהאן היינריך הוטינגר (Johann Heinrich Hottinger, 1620–1667).
ראו: אלחנן ריינר, "מפי בני מערבה: על דרכי רישומה של מסורת המקומות הקדושים בארץ–ישראל בימי הביניים" (בתוך: מנחה שלוחה, תיאורי מקומות קדושים בידי אמנים יהודים, מוזיאון ישראל, 2002. עמ' 14–15).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.432, NHB.195.
An historical, critical, geographical, chronological, and etymological dictionary of the Holy Bible [מילון היסטורי, ביקורתי, כרונולוגי, ואטימולוגי של התנ"ך], מאת אוגוסטין קלמט. לונדון, J.J. and P. Knapton et al., [תצ"ב] 1732. אנגלית. סט שלם בשלושה כרכים.
מהדורה אנגלית ראשונה של המילון התנ"כי המפורסם מאת אוגוסטין קלמט. ערכי המילון מאורגנים על–פי סדר הא'–ב', ועוסקים בביוגרפיה של אישים שונים, בארכיאולוגיה, בגיאוגרפיה, בנושאים תנ"כיים שונים, במנהגי היהודים ובדתם, ועוד. בשלושת כרכי המילון כלולים כ–150 לוחות תחריט – מפות ארץ ישראל וסביבותיה, נופים ואתרים שונים בארץ (ירושלים, הר הכרמל, הר הזיתים, נצרת, ועוד), דמויות וסצנות תנ"כיות, טקסים ומנהגים יהודיים (חתונה יהודית, יום השבת ועוד).
אוגוסטין קלמט (Augustin Calmet, 1757–1672) – תיאולוג קתולי צרפתי, היסטוריון וחוקר תנ"ך. קלמט היה חלוץ במחקר מדעי של התנ"ך, ומחקריו שימשו בסיס עבור חוקרים עד המאה ה–19.
כרך ראשון: [4] דף, X, 374, [4], 377–442; 391–808, 803–917 עמ' + לוחות; כרך שני: [1] דף, 384, 365–562, 563–779, [1] עמ' (מספר עמודים משובש מעט); כרך שלישי: 382, 353–740 עמ'. 40 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים ונקבי תלוע זעירים. תווי ספר ורישומים על הכריכות הפנימיות. כריכות עור. קרעים, חוסרים ושפשופים בכריכות ובשדרות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.393.