ששה דפים מפנקס תקנות המנין של "החבורה הקדושה... נקראים גלעזירש". לבוב, [תרי"ג-תרכ"ג 1853-1863 בקירוב].
דפים מפנקס אגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, כתובים בכתיבה מרובעת וקליגרפית. בדף האחרון מופיעה העתקה (מנוקדת) של כתב הסכמה על תקנות עניני החבורה שנכתב ב"חצי חודש סיון" שנת תרי"ג, עם העתקת חתימות הרבנים רבי "בנימין עלינבערג אב"ד דק' באקשעוויץ" ורבי "אברהם שפירא דיינא פ"ק לבוב". מתוכן כתב ההסכמה מחודש סיון תרי"ג עולה כי האגודה נוסדה כמה שנים קודם לכן, על פי הנחייתו של רב העיר רבי שמחה נתן עלינבערג. בדף [1/ב] כתב משנת תרכ"ג לחיזוק קיום החבורה, עם חתימות החברים.
באמצע המאה ה-19 התארגנו בעיר לבוב (למברג) – שהיתה אז המטרופולין הגדול של היהדות באזור גליציה המזרחית – איגודים מקצועיים של בעלי מלאכה שונים, שקבעו ללמוד יחדיו ולהתפלל בצוותא. האיגודים נוסדו ביוזמת רבני העיר, כדי לחזק את המצב הרוחני והסוציאלי של אלפי הפועלים בעיר, שהפכה למרכז תעשייתי גדול. בעיר נוסדו אז עשרות מנינים ו"קלויז'לאך" [בתי כנסיות קטנים], לקבוצות שונות של בעלי מלאכה. בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" (מאת זאב פישר-שיין, תל אביב, תשכ"ט) מתועדים בתי הכנסת בעיר, בהם: בית הכנסת "עורכי שולחן ומנעימי זמר" של אגודת המלצרים והכליזמרים; בית הכנסת "עוסקי במלאכת הקודש" של אגודת פועלי הדפוס וכורכי הספרים בבתי הדפוס הגדולים שבעיר; בית הכנסת "קצרו לפי חסד" של אגודת מוכרי טקסטיל (מנופקטורים); בית הכנסת "אקספרס" של אגודת הסבלים וחברות המשלוח בעיר; בית הכנסת "נושאי כתף" של אגודת הסבלים הפשוטים; בית הכנסת "מלמדים שוהל" לאגודת מלמדי תשב"ר; בית הכנסת "שומרי שבת" של אגודת הגלבים ובעלי המספרות; ועוד בתי כנסיות לקבוצות שונות של בעלי מלאכה: סנדלרים, חייטים, עושי מגבעות ושטריימלאך, נגרים, סוחרי הבורסה, ועוד.
מהפנקס שלפנינו עולה כי לאגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, לא היה בית כנסת משלהם, אך הם התארגנו לבא למנין קבוע בבתי הכנסיות הגדולים והעתיקים של "ת"ל" ו"ח"ל" [=תוך העיר וחוץ לעיר - שני אזורים ידועים בעיר לבוב. ראה אודות בתי כנסיות אלו בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב"]. מן התקנות שלפנינו עולה כי סוכם שבני החבורה יישבו יחד באותו אזור בבית הכנסת, ואלו מהם שיבואו להתפלל בקביעות יהיו זכאים ב"עליה לתורה" לפחות פעם אחת בחודש. בפנקס מפורטות גם תקנות העזרה ההדדית בין בני החבורה, השתתפות בשמחות החברים, בביקור חולים והלווית המת של בני החבורה.
בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" מספר מר זאב פישר-שיין כי ההתארגנויות הללו של איגודי בעלי המקצוע נעשו ביוזמתו של רב העיר הגאון בעל ה"שואל ומשיב": "...הגאון הנודע רבי יוסף שאול נתנזון, עודד וטיפל מתוך מסירות אבהית בהקמת הרבה מבתי הכנסת בעירו... דאג למצבם הרוחני של בעלי המלאכה וביחוד לאותם שוליות. הוא ארגן אותם, את בעלי המקצועות השונים – כל מקצוע בנפרד – וטרח להקים להם משכנות-יעקב לתורה ולתפלה, להקנות להם מוסר ויראת אלוקים, להרגילם ולחנכם למצוות ולמעשים טובים" (בסוד ישרים ועדה, עמ' טו). בפנקס שלפנינו מתגלית יוזמה של התאגדות בעלי מלאכה עוד בשנת תרי"ג, בתקופת האב"ד הקודם רבי שמחה נתן אלינברג, שכיהן בעיר לפני הגעת ה"שואל ומשיב" בשנת תרי"ז. בנו רבי בנימין אלינברג אב"ד בקשביץ – ששמו מופיע כחתום על תקנות האגודה שלפנינו – עבר בשנת תר"י ללבוב, כדי לסייע לאביו הישיש בעבודת הרבנות, אך לאחר שרבי בנימין נפטר בקיצור ימים בשנת תרט"ז, התפטר אביו רבי שמחה נתן מן הרבנות וקרא לבעל ה"שואל ומשיב" שיבוא לכהן במקומו כאב"ד העיר. רבי שמחה נתן עצמו נפטר בשמחת תורה שנת תרי"ט 1858 (ראה: וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, א', עמ' 214-218).
[6] דף. 38 ס"מ. נייר עבה. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בפינות הדפים, עם מעט חסרון טקסט. כריכת עור חדשה.