צרור של עשרה מכתבים, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק". ארה"ב, תש"ז-תשכ"ב [1946-1962].

נשלחו אל תלמידו הגה"צ רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני ישיבות נובהרדוק ובוגריהן (פליטי השואה במדינות שונות, בחורים הנוסעים ללמוד בארץ ישראל, ועוד), בעניינים ציבוריים ופרטיים (משלוחי אתרוגים לחג הסוכות, ועוד). במכתב ממוצאי יום כיפור תשי"ד העוסק בעניין בניית הישיבה בחדרה, הוא ממליץ לו לפנות בעניין לגדולי ארץ-ישראל "וביחוד להגאון החזון-איש שליט"א... גם לאיזה אדמו"רים...".
במכתב מחודש כסלו תש"ז, שנכתב לאחר שרבי בן ציון נסע לצרפת, לבקר את שרידי החרב פליטי השואה שהקימו את ישיבות נובהרדוק בצרפת, כותב לו הרב יפה'ן: "הנני להביע ברכתי ברכת בואך לשלו'[ם] למדינת צרפת. אשריך שזכית להקדים לראות פני ידידינו היקרים בני בית יוסף, טרם שזכיתי לראותם ולהשת[ע]שע עמהם. כפי שכותב לנו הרה"צ מהרי"ס שליט"א עושים שם תורתם קבע הגם שדירתם שם עראי וגדול כח המוסר...".

הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר למעלה מעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".

10 מכתבים. גודל ומצב משתנים. האחד על נייר מכתבים רשמי, והאחרים על אגרות דואר-אויר.