ספר "עין יעקב" – חלק ראשון "עין ישראל" (כולל ספר בית לחם יהודה), וחלק שני "בית ישראל", מאת רבי יעקב ן' חביב. ונציה, דפוס פייטרו אלויסי ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאליאוני, שפ"ה 1625. שלשת הספרים בכרך אחד.
בראש הספר הקדמת המגיה, רבי יעקב ב"ר משה יוזביל סג"ל, המשבח את מעלות המהדורה שלפנינו.
בסוף החלק הראשון, כו דף עם שער מיוחד: ספר בית לחם יהודה, מפתחות לספר עין ישראל, מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, שפ"ה 1625. דפוס פייטרו אלויסי ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאליאוני. מהדורה ראשונה.

ספר "עין יעקב", המקבץ את אגדות חז"ל שבתלמוד בבלי (ומעט מתלמוד ירושלמי), עם ליקוטים מפירושי הראשונים, נתחבר על ידי הגאון רבי יעקב ן' חביב, מחכמי ספרד בדור הגירוש. רבי יעקב עזב את ספרד עם המוני הגולים והתיישב בשאלוניקי, שם הרביץ תורה לרבים. הוא הספיק להדפיס את החלק הראשון של החיבור, אך לא זכה להשלימו עד שנפטר. את החלק השני השלים והדפיס בנו – הגאון מהרלב"ח. ספר עין יעקב עלה על המוקד בשריפת התלמוד באיטליה (בשנים שי"ג-שי"ד). לאחר השתדלות הותר ליהודים להדפיס את הספר, אך בשינוי שמו ל"עין ישראל". החלק הראשון על מסכתות ברכות-חגיגה נקרא "עין ישראל", והחלק השני על מסכתות יבמות-עוקצין נקרא "בית ישראל". הספר זכה לתפוצה רחבה, הפך לספר יסוד ונדפס במאות מהדורות. במהלך הדורות הוקמו בקהילות ישראל קבוצות מיוחדות ללימוד הספר (שכונו על פי רוב "חברת עין יעקב"), וחיבורים רבים נכתבו עליו.
רישומי בעלות בדף השער של החלק הראשון: "קנין כספי מאת – יהושע כצ"י מאסטי – אני יצחק פואה בכ"מ שלמה פואה". חתימה בדף המגן הקדמי: "יחזקאל אליעזר באקי".
בדף [2], רשימה של שמות אנשים, עם הכותרת "חברים מקשיבים".

חלק ראשון: ד, קצה, כו דף. חלק שני: קצ דף. מצב כללי בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים, וכתמי ועקבות רטיבות עם סימני עובש. קרעים חסרים גדולים בדף השער של החלק הראשון וקרעים קטנים בדף השער של החלק השני, עם פגיעות רבות במסגרות השער המאויירת בחלק הראשון (דף השער של החלק הראשון הודבק על נייר לחיזוק וחלק מהמסגרת הושלמה ביד), וקרעים במספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה ישנה ובלויה, עם שדרה קרועה ומנותקת.

מקור: אוסף פרופ' אליה שמואל הרטום.