ספר שער ההכנה, סדר דיני החולה והגוסס, תחינות ווידויים לנפטר, וצוואה מאת המחבר, רבי נפתלי כ"ץ, בעל "סמיכת חכמים". קושטא, [תצ"ד 1734]. דפוס יונה [אשכנזי]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל רבי נפתלי כ"ץ, נפטר בקושטא בדרכו לארץ ישראל (ראה להלן). החיבור שלפנינו נשמר בכתב-יד בגנזי רבי חיים אלפאנדארי בקושטא, כפי שנכתב בהסכמת רבני קושטא ובהקדמת בנו המו"ל. בסוף הספר יב דף עם צוואת המחבר. הצוואה נדפסה בפני עצמה כחמש שנים קודם לכן, בברלין תפ"ט, כנראה על פי העתקה משובשת. שיבושים רבים שמופיעים במהדורת ברלין מופיעים לפנינו בצורה מתוקנת, וכנראה שבפני המדפיסים היתה הצוואה המקורית, או העתקה מדויקת יותר. עם זאת, החלקים בצוואה המתייחסים לאשתו של רבי נפתלי כ"ץ הושמטו במהדורת קושטא שלפנינו. צוואת רבי נפתלי כ"ץ זכתה לאחר מכן לפופולריות גדולה ונדפסה בעשרות מהדורות.
הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וגלילותיה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן בהיותו רק כבן ארבעים נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בעיר בשנת תע"א, נאלץ לברוח ממנה (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בשעה שהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה.
רישום בעלות בדף השער: "זה הספר שלי הצעיר ש"ם[?] ס"ט".
[1], לו; יב דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חיתוך דף השער על גבול כותרת הדף מצדו השני. כריכה עתיקה, עם פגמים וסימני עש. תו ספר.