ספר סמא דחייא, כתב הגנה על צדיקי רוז'ין, ותשובות לטענותיו של האדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז כנגד אדמו"רי וחסידי רוז'ין. [למברג? תר"ל 1870?].
ספרון פולמוסי שנדפס במהלך המחלוקת החריפה בין החצרות החסידיות צאנז וסדיגורה.
הספרון שלפנינו נכתב כתגובה לאחד ממכתביו החריפים של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם – ה"דברי חיים" מצאנז, נגד חסידי סדיגורה ורוז'ין. בחלקו הראשון של הספרון מובא מכתבו של ה"דברי חיים", כשבשוליו עשרות הערות שוליים עם תשובות על התקפותיו. בחלקו השני של הספרון מופיעים מכתבי תגובה נוספים. הדברים נכתבו בסגנון חריף, מלגלג ומשתלח, מלא סאטירה עוקצנית, ודברי ליצנות ומהתלות, לצד מידע רב ומגוון על אופן התנהלות חצרות האדמו"רים בימים ההם, על אופנת נשות צאנז וסדיגורה, ועוד.
הספר נדפס בעילום שם מחברו. בשולי דף השער נדפס: "צו בעקאמען [=אפשר להשיגו] אצל הנגיד ר' יעקיל הילפערדינג".
באותה שנה נדפסה בלמברג, מטעמם של חסידי צאנז, תגובה על הספרון שלפנינו, בספר בשם "שבט לגיו כסילים". בדף השער שלו נדפס: "מכתבים... מחכמי זמנינו, להוכיח רשעים... על אשר פצו פיהם... ויבקשו להם איש תככים... והוא הדפיס את סמא דחיי לבזות גאונים...".
המחלוקת המפורסמת בין חצר צאנז לסדיגורה פרצה באדר תרכ"ט, בעקבות סדרת מכתבים חריפים שפרסם באותם ימים ה"דברי חיים" מצאנז ובהם קרא להחרמת חסידי סדיגורה, טשורטקוב, הוסיאטין וליאובה. על נושאי המחלוקת ועל הרקע שקדם לה, ראה בספרו של פרופסור דוד אסף, "הציץ ונפגע".
על כתבי הפולמוס שנדפסו בתקופת המחלוקת כותב אסף בהקדמה לספרו: "בשיאה של המחלוקת, מחודש ניסן תרכ"ט (1869) ועד שלהי חורף תר"ל (1870), נדפסו לפחות עשרים וחמשה כתבי פלסתר. רובם מייצגים את עמדות הצד 'התוקפן', כלומר, צאנז, ורק מיעוטם מקורם בצד 'המתגונן', קרי סדיגורה... רק עותקים ספורים מכל חיבור שרדו בספריות ובאוספים פרטיים, והם נחשבים יקרי המציאות".
כרוך עם:
ספר מעיין החכמה, תורת הקבלה, "מחובר מאדון ורבן של כל הנביאים משה רבינו ע"ה". טשרנוביץ, תרכ"ה 1864.
[16]; [8] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי רטיבות בספר מעיין החכמה). קרעים קלים בשולי דף השער. דף השער ודפי הספר האחרים מודבקים בשוליים הפנימיים בפיסות נייר לחיזוק. סימני עש קלים. כריכה ישנה.