ספר סיפורי מעשיות, "מה שזכינו לשמוע מפי רבנו הקדוש אור הגנוז והצפון הר"נ זצוק"ל", סיפורים שסופרו ונאמרו על ידי רבי נחמן מברסלב, ונכתבו על ידי תלמידו וכותב תורותיו רבי נתן מברסלב. [למברג? תר"י?].
מהדורה דו לשונית. למעלה בלשון הקודש ולמטה ביידיש.
מהדורה זו מוכרת בשם "סיפ"ם", שכן הכותר בדף השער הוא: ספר סיפ"ם (ראשי התיבות: "סיפורי מעשיות"). לפנינו ואריאנט שבו מופיע בדף השער שם הכותר באופן מלא: "ספר סיפורי מעשיות", ולא בראשי תיבות.
למהדורה זו נוספו החיבורים שבחי הר"נ ושיחות הר"נ, עם שער נפרד (חלקי) בשם "מגיד שיחות" (חסר בעותק שלפנינו).
ספר סיפורי מעשיות נדפס לראשונה על-ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקע"ה או תקע"ו, באוסטראה או מוהילוב. במהדורה הראשונה הופיעו הסיפורים בשתי שפות: למעלה בלשון הקודש ולמטה ביידיש, וזאת על-פי צוואתו המפורשת של רבי נחמן מברסלב, כפי שכתב רבי נתן בהקדמה לספר: "אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להדפיס ספורי מעשיות, ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים: בדעתי להדפיס ספר מעשיות ויהיה למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בלשון לעז" [רבי נחמן סיפר את המעשיות במקור ביידיש, ורבי נתן הוא שתרגם אותן ללשון הקודש]. המהדורה השניה הידועה לנו – היא המהדורה שלפנינו, אף היא מהדורה דו-לשונית, שהוכנה כנראה לדפוס ע"י רבי נתן (שהוסיף לה הקדמה שניה), אך נדפסה לאחר פטירתו (בשנת תר"ה), ע"י אחד מתלמידיו, בלמברג תר"י בערך.
רבי נחמן מברסלב הפליג בשגב עמקותם וקדושתם של סיפוריו, ואמר: "שכל דבור ודבור של אלו המעשיות יש בו כונה עצומה... ואמר שאלו המעשיות הם חידושים נפלאים ונוראים מאד מאד, ויש בהם דרכים ונסתרות ועמקות מופלג מאד, וראויים לדרשם ברבים לעמוד בבית הכנסת ולספר מעשה מאלו המעשיות" (מתוך הקדמת רבי נתן לסיפורי מעשיות). הספורים התקדשו בפיהם של חסידי ברסלב ולאחר התפלה בשבת בבוקר קוראים מהם קטעים בצבור. במשך הדורות התפרשו הספורים בשבעים פנים ובדרכים שונות על פי תורת הסוד וספרות ענפה התפתחה אצל גדולי חסידי ברסלב סביב סיפורי המעשיות.
רבי נחמן אף אמר כי יש בכוחם של סיפורי המעשיות לשמש כסגולה לפקידת עקרות: "שרצונו היה שיודפסו הסיפורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו, ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים" (חיי מוהר"ן, כה).
[1], סב, [1]; לד דף. חסרים שני דפים: דף השער של "מגיד שיחות", והדף האחרון של הספר. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים ונקבי עש, עם פגיעה משמעותית בטקסט, בדף השער ובכל דפי הספר. במספר דפים קרעים חסרים גדולים במיוחד. כל הדפים עברו שיקום מקצועי במילוי נייר. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 436.
וואריאנט עם כותר מלא (כמו העותק שלפנינו) נרשם במפעל הביבליוגרפיה. ראה גם: נפתלי בן מנחם, פתחי שערים, ירושלים תשל"ו, עמ' 249.