ספר מכלול יופי, פירוש על מגילת קהלת, מאת רבי אליהו לואנץ אשכנזי ("רבי אליהו בעל שם"). אמשטרדם, [תנ"ה 1695]. מהדורה ראשונה.
חתימה בדף השער: "מניס בן מתיתי קעזיר ז"ל"; רישום בדף הבטנה: "קניתי לזכרון מכ' מניס קעזר ז"ל, שייך להק' שמואל בן --- יעקב חזן...".
רבי מניס קעזר היה מפרנסיה הוותיקים של הקהילה האשכנזית באמשטרדם, בסביבות השנים ת"כ-ת"נ. בערך בין השנים תכ"ב-תכ"ד היה עד ראיה לעניין מיסטי פלאי, הקשור באחת מנשותיו של שבתי צבי, מתקופת שבתו במצרים [ראה חומר מצורף]. הגאון רבי יעקב עמדין מעתיק בספרו "תורת הקנאות" (מהדורת ירושלים, תשע"ה, עמ' יג-טו) את הסיפור התמוה באריכות, מכתב-ידו של ר' ליב ב"ר עוזר, שמש ונאמן בקהילה האשכנזית באמשטרדם. בסוף הסיפור הוא מעתיק את מה שכתב אותו ר' ליב: "והמעשה הנזכר העידו עליו כמה אנשי אמת. כאן בק"ק אמשטרדם יש זקן גדול ופרנס, מאניס קעזר... שראו הסימנים... והיה באמת דבר נפלא עד מאד, ובודאי שהיה על ידי סטרא אחרא רחמנא ליצלן...".
בשנת תמ"ב נקשר שמו של רבי מניס בפרשה נוספת. באותה שנה, יחד עם כמה פרנסים נוספים, הדיח את הגאון המקובל רבי דוד לידא (שצ"ב?-תנ"ז) מרבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם. ההדחה הייתה מלווה בהכפשות והשמצות והוצאת לעז בכתב ובעל פה [מהמקורות לא ברור על מה הושמץ, אך במספר ספרים מאוחרים נטען שהואשם בשבתאות ובגניבה ספרותית, ראה קטלוג קדם 63 פריט 10]. רבי דוד נסע לפולין לתבוע את עלבונו לפני חכמי ועד ארבע ארצות. רבני פולין הצדיקוהו, ותבעו מקהילת אמשטרדם להשיבו על כנו. אך רבני פולין לא הסתפקו בכך, ותבעו את עלבונו של רבי דוד, והטילו חרם ושמתא על כל חבר הפרנסים שביזוהו ומררו את חייו, ובראשם מניס קעזר, החתום שלפנינו. שמו פורש בראש הרשימה בכתב החרם משבט תמ"ד: "...וכל אלות הכתובים במשנה תורה יחולו על ראשם, וביחוד אנשי רשע ופשע... והמה בכתובים, מניס קעזר... המה העומדים על הקללה... מניש קעזר..." (באר עשק, וורשא, תרס"ד, עמ' 24; ראה חומר מצורף).
[1], לג דף. 18.5 ס"מ. דפים על נייר מעט כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע קטן באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט. קרעים קלים וקמטים בשולי מספר דפים. כריכה עתיקה, פגומה.