ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תר"ח 1848. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
ארבעת החלקים בארבעה כרכים. השערים של חלקים ויקרא ודברים נדפסו בחלקם בדיו אדומה.
הספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר מובאים "דרושים" שאמר בעל התניא בפני הציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
בספר "בית רבי" נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
בדף השער של כרך ויקרא רישומי בעלות: זה הלקוטי תורה שייך להרבני... ישראל בלא"א מוהר"ר יחיאל מיכל שפירא". בדף השער של חלק דברים רישום: "שייך לפנחס בן ישראל איסר קארטין" [בתוך השער: "פנחס בן ישראל איסר מיאנאוויטש]; רישום נוסף שלו בדף האחרון של כרך שיר השירים.
כרך ראשון (ויקרא): [1], ח; נ דף. כרך שני (במדבר): [1], צו דף. כרך שלישי (דברים): [1], ק דף. כרך רביעי (שיר השירים): [1], ב-ג, ג-נא דף. 25.5-26.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים בחלק מהדפים. עקבות רטיבות עם סימני עובש בדפים האחרונים של הכרך הרביעי. קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים גדולים בדפי השער של כרכים ויקרא ובמדבר, עם פגיעות בטקסט ובמסגרות השערים, משוקמים במילוי ובהדבקת נייר (בדף השער של כרך ויקרא הושלמו מסגרת השער והטקסט בצילום). חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 297.