ספר כרתי ופלתי, חלק א' על שו"ע יורה דעה (סי' א-קיא), מאת רבי יהונתן אייבשיץ; עם ספר תפארת ישראל, על יורה דעה הלכות נדה, מאת נכדו רבי ישראל אייבשיץ. לבוב, [תר"כ] 1860.
עותק של בית המדרש החסידי הראשון שהקים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בעיר סאטמר בצעירותו [בשנת תרס"ו בקירוב]. בדפי הספר מופיעות עשרות רבות של חותמות: "חברה קנין ספרים דב"המד של הרה"גה"צ מ' יואל ט"ב שליט"א פה סאטמאר יע"א". בספר מופיעות גם חותמות בית מדרשו מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שנתמנה לרבנות העיר [בשנת תרצ"ד]: "חברה קנין ספרים דביהמ"ד אהבת רעים של מרן הרגה"צ אבדפ"ה [=אב"ד דפה] סאטמאר שליט"א".
לקראת ראש השנה תרס"ו, כשנה וחצי לאחר נישואיו, עזב רבי יואל את עיר הולדתו סיגט והעתיק את מקום מושבו לעיר סאטמר הסמוכה. בתפילות הימים הנוראים כבר התקבץ בביתו החדש מנין חסידי קטן. מיד עם בואו לעיר פתח רבי יואל בית מדרש קטן, וקבוצה קטנה של צעירים מחסידי אביו ה"קדושת יו"ט" (וכן כמה מחסידי צאנז-שינאווא בעיר), שהוקסמה מצדקותו ומלמדנותו המופלגת, החלה להתלכד ולהתגבש סביבו. התומך העיקרי של רבי יואל ובית מדרשו היה הגביר החסיד הנודע רבי חיים פריינד, בעליו של בית חרושת גדול לטקסטיל. בשנת תרע"א עבר רבי יואל לכהן ברבנות אורשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות קראלי. במשך למעלה מעשרים שנה המשיכה חבורת חסידיו בסאטמר להחזיק את בית מדרשו בעיר, עד אשר עלה בידם להשיבו בשנת תרצ"ד, לכהן ברבנות העיר הגדולה סאטמר.
הגהות בשולי הדפים; שתיים מהן חתומות בידי אחד מלומדי בית המדרש: "אייזיק, תש"א".

[2], ב-צ [צ"ל: פט]; [1], ב-יד, ו דף. חסרים שלושה דפים בסוף הכרך (דפים ז-ט). מספור דפים משובש. 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מאחור. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.