ספר הלכות גדולות. ונציה, ש"ח [1548]. מהדורה ראשונה. דפוס מארקו אנטונייו יושטינייאן.
ספר הלכות גדולות נתחבר בתקופת הגאונים והוא מספרי ההלכה הראשונים שנכתבו לאחר חתימת התלמוד. זהות מחברו [המכונה: בה"ג = בעל הלכות גדולות] היתה שנויה במחלוקת בין חכמי הראשונים המרבים להביאו. יש שיחסו את החיבור לרבי יהודאי גאון, ואחרים יחסוהו לרבי שמעון קיירא (ראה על כך במבוא למהדורת רא"ש טרויב, וורשא תרל"ה; במבוא למהדורת רבי עזריאל הילדסהיימר, ברלין תרמ"ח; ובתקליטור מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 0127157). לפנינו המהדורה הראשונה בדפוס.
[3], קמד דף (ללא שער. במקום דף השער נכרכו שני דפים ריקים, ייתכן שכך יצא הספר מן הדפוס). 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני, סימני עש, כתמי רטיבות. כריכת קלף עתיקה.