ספר גאון צבי, על שו"ע חושן משפט, מאת הגאון רבי משה צבי העליר אב"ד באקטשעוויץ. למברג (לבוב), דפוס יהודה ליב באלבאן, [ת"ר 1839-1840 בקירוב]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, אורשיווא וקראלי. בדף השער ובמקומות נוספים בספר – חותמות בעלות שלו, מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי וכאב"ד אורשיווא. בראש השער רישום בעלות בכתב-יד: "לד' הארץ ומלואה, זה הספר שייך להרב החריף יקר תפארת ישראל חו"ב מרן שליט"א".
חותמות מוקדמות בתחתית השער (מטושטשות בחלקן): "...כ"ץ רובינשטיין"
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל, לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם.
המחבר, הגאון המקובל רבי משה צבי העליר (נפטר תמוז תקכ"ז, אנצי' לחכמי גליציה, ב, עמ' 656-658). אב"ד באקטשעוויץ (בַּקשֶביץ) ומגדולי גאוני גליציה. מצאצאי רבי יצחק חיות אב"ד פראג בעל "אפי רברבי". נפטר בגיל צעיר, לפני הגיעו לגיל ארבעים (על פי הקדמת נכדו המו"ל). על אף זאת, היה רבם המובהק של רבים מגדולי הרבנים בגליציה, וכמו שכתבו גאוני גליציה בהסכמותיהם: "העמיד תלמידים הרבה". בין תלמידיו נודעו כמה מגדולי החסידות, רבי משולם פייביש מז'ברז' בעל "יושר דברי אמת", רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים", ורבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"ערבי נחל" ו"לבושי שרד".

[2], פח; ט דף. 36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. סימני עש בשוליים. בדף פח חיתוך שוליים עם פגיעה בשורת הקולופון "תם ונשלם...". קרע חסר בראש הדף האחרון עם פגיעה במספר הדף. חותמות. כריכת עור חדשה.

תיארוך הדפסת הספר על פי פרט השנה בשער: "בשנת זה טוב לישראל לפ"ק", ועל פי רוב ההסכמות (מהתאריכים חשון-טבת ת"ר). בתחתית השער נדפס אישור צנזורה (בגרמנית) מחודש דצמבר 1838 [תקצ"ט].