ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וואלף מז'יטומיר. קוריץ, [אחרי תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר – הרה"ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
העותק של האדמו"ר מסקרנביץ רבי יוסף צבי קאליש. בדף השער ובדפים נוספים חותמות שונות של האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מהעיר סקרנביץ ומהעיר ביאלא. האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ (תרמ"ו-תשי"ז), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי שמעון קאליש מסקרנביץ-וורקא, וחתנו של האדמו"ר רבי יצחק יעקב מביאלא. כיהן כאב"ד בעיר קארטשוב, ומשם נקרא לכהן כרבה הראשון של בני ברק ע"י חסידי סקרנביץ ובראשם רבי יצחק גרשטנקורן, מייסד העיר.
רישומים רבים בדף השער, קצוצים ומחוקים בחלקם, של משפחת הרשפלד מראווא-רוסקה:"...הרבני... המפורסים מו"ה יוסף הערשפע[לד] בראווא... אשר נתן... מוה"ר שמואל...שלמה הערשפע[לד] מראווא". מעט רישומים בדפים נוספים.

[2], רס דף. 19.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (בחלק מהדפים סימני עש קשים). קרעים חסרים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חותמות. כריכת עור חדשה.

בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בטופס שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, כמו במהדורה הראשונה, אך יש בו מספר שינויים לעומתה. ביניהם, השינוי שנעשה בהסכמות – הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה לעשרים שנה.